הבורסה תעלה ב-15%, הדולר יתרסק ל-3.30: תחזיות לשנת 2011
שנת 2010, העומדת לפני סיום, הייתה שנה טובה לשוק ההון הישראלי, על כל מרכיביו. שוק המניות עלה ביותר מעשרה אחוזים ומדד המעו"ף עומד ברמת שיא של מעל ל-1,300 נקודות. רמה זו של 1,300 נקודות תואמת את הציפיות שהיו לנו בסוף 2009 כפי שהבענו אותן בפורומים רבים ובתקשורת.
גם רווחיות החברות השתפרה במהלך 2010. מצד אחד הביקושים היו חזקים, דבר שבלט בעיקר בתחום הדיור המקומי ובשירותים הבנקאיים, מצד שני החברות הורידו את הוצאות המימון באופן ניכר על ידי החלפת הלוואות יקרות באיגרות חוב או בהלוואות בנקאיות זולות יותר בחסות הריבית הנמוכה.
כפי שקרה במשברים קודמים, ובעיקר במשבר של 2004-2001 שהיה חריף בעוצמתו, גם במשבר 2009-2008, שהיה משני בעוצמתו בארץ, הוביל להגברת היעילות בתעשייה ולהגדלת פריון העובדים.
לכל אלה יש לצרף את הסטת היצוא הישראלי למדינות אסיה ולארצות המתפתחות על חשבון השוק האמריקאי והאירופאי, מגמה שתמשיך על רקע חולשתם היחסית של שווקים אלה. אנו מעריכים שמגמה זו של שיפור הרווחיות תימשך אל תוך 2011, במיוחד כל עוד הריביות הממשלתיות תהיינה אפסיות במונחים ריאליים.
לאור הנאמר, אנו צופים שבשנת 2011 שוק המניות ימשיך לעלות ויהיה האפיק המוביל אחרי שנתיים בהן שוק האג"ח היה הדומיננטי. עליה זו תיתמך על ידי ריביות ריאליות שתמשכנה להיות נמוכות לפחות ב-6 החודשים ההראשונים של שנת 2011. להערכתנו שוק המניות יגיע לרמה של 1450 -1500 נקודות עד סוף 2011 . כלומר, עלייה של כ-15% במהלך השנה.
מגמת העלאת הריבית הנומינלית על ידי בנק ישראל תימשך ב-2011 והריבית תעלה לרמה של 3%-3.5%. יש, לפיכך, לצפות שהמק"מ לשנה בחלקה השני של שנת 2011, ייתן תשואה של כ-3.5%. בהנחת אינפלציה של כ-3% בשנת 2011 , הרי שהריבית הריאלית לטווח קצר (עד שנה) תצא מהתחום השלילי בו היא מצויה מאז אמצע 2009, ותהיה חיובית, גם אם נמוכה ברמה של 1.0%-0.5% לשנה.
שינוי זה יביא לשינוי נמוך יותר בריביות הריאליות באיגרות החוב הממשלתית הארוכות ואנו צופים שהריבית הריאלית ל-10 שנים תתייצב סביב 3.2%-3.0% לשנה. רמה זו של ריביות ריאליות היא ברת קיימא לטווח ארוך ותאפשר צמיחה איתנה של המשק הישראלי. התוצאה איפה היא של עליה בריביות הריאליות הקצרות תוך התמתנות שיפוע עקום הריביות הצמוד למדד.
ברור שהשינויים בריביות הממשלתיות הנומינליות והריאליות יעברו גם לריביות האג"ח הקונצרניות. איננו צופים שינויים דרמטיים בפרמיות הסיכון של האג"ח הקונצרני, למעט ירידה מסוימת בפרמיות הסיכון של איגרות החוב בדירוגים הנמוכים (קבוצת A ומטה) ושל האגרות הלא מדורגות. ככל שיגבר הביטחון בצמיחה הכלכלית ובהמשך רווחיות החברות כך ירדו פרמיות הסיכון של איגרות החוב הקונצרניות.
כל השינויים האלה ישפיעו על תשואות תיקי האג"ח והצפי לשנת 2011 הוא שתיקי האג"ח הממשלתי יניבו בממוצע תשואה של כ-2%, כאשר הרווח הפירותי מהריבית יתקזז במידה מסוימת מהפסדי הון כתוצאה מעלית הריבית הצפויה. תיקי אג"ח קונצרני, דוגמת התל בונד 20, יעלו בשיעור של כ 5%-6%, שיעור שהינו נמוך באופן ניכר משיעור העלייה של איגרות חוב אלה בשנים 2009 ו-2010.
הדולר להערכתינו ימשיך להיחלש גם אם בנק ישראל ימשיך במדיניות הרכישה של המטבע בניסיון לתמוך בשערו . ב-2010 בנק ישראל רכש דולרים בעשרות מליארדי שקלים ועדיין הדולר פוחת ב-30 אגורות מול השקל. מגמה זו תימשך גם ב-2011 ואנו צופים לשער של 3.30 שקל לדולר עד סוף השנה.
- 12.שקל 03/01/2011 08:30הגב לתגובה זוחזק בעולם . , משהו כאן משובש
- 11.דורון 02/01/2011 23:36הגב לתגובה זוהאיש כנראה במצב קשה. איך בדיוק נייצא לאסיה ומה בדיוק? אורז? מתכנתים זולים? רכיבי אלקטרוניקה זולים? או אולי כח אדם זול? השוק בישראל חייב תיקון דחוף לשער הדולר ובקרוב יהיה פיחות חד פעמי ביחד עם העלאת ריבית חזקה. דולר עולה לסביבות 4.25 וריבית לסביבות 4-5% ברבעון שחלף יש ירידה חזקה בייצוא וביחד עם העלאות שכר בלתי סבירות של 15% ושביתות קרבות אין לישראל ברירה אחרת. האיש הזה לגמרי על כדורים.
- 10.aaa 02/01/2011 21:31הגב לתגובה זואם צדקת בשנת 2010 בוא ואמור מה התשואות שהשגתם?
- 9.יובל נשיא 02/01/2011 18:50הגב לתגובה זוחברים יקרים ,שימעו סיפור מהחיים,בסוף 1993 הפסקתי לנהל את תיקי בחברת סיגמא עקב תשואות נמוכות שלהם ביחס לשוק,דן גלאי התקשר אליי אישית וניסה לשדל אותי להמשיך ולנהל את תיקי בסיגמא ,סרבתי בטענה שאני מריח מפולת וביצועי סיגמא נמוכים,האיש טען שאני טועה היות והמדד עתיד לעלות בכ-40% ,הסוף ידוע המדד נשחט במפולת ב-94 ,ב-39% ! לימים פגשתיו ואמרתי לו ,דן,ב_40% צדקת רק בכיוון טעית בענק... ראו הוזהרתם מהפרופסור המפוזר...
- 8.תשואות סיגמא-ממש לא משהו להתפאר בו... (ל"ת)קובי 02/01/2011 17:47הגב לתגובה זו
- 7.רון 02/01/2011 17:31הגב לתגובה זולא הייתי בונה על תחזיותיו. ב- 1993 חזה את אותן 15% יחד עם רו\"ח בן-דור בכנס משקיעים של המזרחי וב-1994 הייתה מפולת. זו לא הייתה סטיית תחזית אלא פשלה.
- 6.momi 02/01/2011 17:15הגב לתגובה זוDont worry.
- 5.מה עם החקירה נגד סיגמא ? איפה זה עומד ? (ל"ת)קובי 02/01/2011 16:07הגב לתגובה זו
- 4.אחמדיניג\"ד 02/01/2011 15:36הגב לתגובה זוזה פרופסור או נביא?
- 3.דולר 3.3 ? זה יהיה יפה לראות את הפרצוף של (ל"ת)פישר 02/01/2011 15:24הגב לתגובה זו
- 2.דני 02/01/2011 14:47הגב לתגובה זואני מציע שתשמור את התובנות הללו לעצמך ואולי אף תשים את כספך היכן שפיך .
- 1.קונה כלל ביוטכנולוגיה לתיקים (ל"ת)תיק מנוהל 02/01/2011 14:46הגב לתגובה זו
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
