הבורסה תעלה ב-15%, הדולר יתרסק ל-3.30: תחזיות לשנת 2011
שנת 2010, העומדת לפני סיום, הייתה שנה טובה לשוק ההון הישראלי, על כל מרכיביו. שוק המניות עלה ביותר מעשרה אחוזים ומדד המעו"ף עומד ברמת שיא של מעל ל-1,300 נקודות. רמה זו של 1,300 נקודות תואמת את הציפיות שהיו לנו בסוף 2009 כפי שהבענו אותן בפורומים רבים ובתקשורת.
גם רווחיות החברות השתפרה במהלך 2010. מצד אחד הביקושים היו חזקים, דבר שבלט בעיקר בתחום הדיור המקומי ובשירותים הבנקאיים, מצד שני החברות הורידו את הוצאות המימון באופן ניכר על ידי החלפת הלוואות יקרות באיגרות חוב או בהלוואות בנקאיות זולות יותר בחסות הריבית הנמוכה.
כפי שקרה במשברים קודמים, ובעיקר במשבר של 2004-2001 שהיה חריף בעוצמתו, גם במשבר 2009-2008, שהיה משני בעוצמתו בארץ, הוביל להגברת היעילות בתעשייה ולהגדלת פריון העובדים.
לכל אלה יש לצרף את הסטת היצוא הישראלי למדינות אסיה ולארצות המתפתחות על חשבון השוק האמריקאי והאירופאי, מגמה שתמשיך על רקע חולשתם היחסית של שווקים אלה. אנו מעריכים שמגמה זו של שיפור הרווחיות תימשך אל תוך 2011, במיוחד כל עוד הריביות הממשלתיות תהיינה אפסיות במונחים ריאליים.
לאור הנאמר, אנו צופים שבשנת 2011 שוק המניות ימשיך לעלות ויהיה האפיק המוביל אחרי שנתיים בהן שוק האג"ח היה הדומיננטי. עליה זו תיתמך על ידי ריביות ריאליות שתמשכנה להיות נמוכות לפחות ב-6 החודשים ההראשונים של שנת 2011. להערכתנו שוק המניות יגיע לרמה של 1450 -1500 נקודות עד סוף 2011 . כלומר, עלייה של כ-15% במהלך השנה.
מגמת העלאת הריבית הנומינלית על ידי בנק ישראל תימשך ב-2011 והריבית תעלה לרמה של 3%-3.5%. יש, לפיכך, לצפות שהמק"מ לשנה בחלקה השני של שנת 2011, ייתן תשואה של כ-3.5%. בהנחת אינפלציה של כ-3% בשנת 2011 , הרי שהריבית הריאלית לטווח קצר (עד שנה) תצא מהתחום השלילי בו היא מצויה מאז אמצע 2009, ותהיה חיובית, גם אם נמוכה ברמה של 1.0%-0.5% לשנה.
שינוי זה יביא לשינוי נמוך יותר בריביות הריאליות באיגרות החוב הממשלתית הארוכות ואנו צופים שהריבית הריאלית ל-10 שנים תתייצב סביב 3.2%-3.0% לשנה. רמה זו של ריביות ריאליות היא ברת קיימא לטווח ארוך ותאפשר צמיחה איתנה של המשק הישראלי. התוצאה איפה היא של עליה בריביות הריאליות הקצרות תוך התמתנות שיפוע עקום הריביות הצמוד למדד.
ברור שהשינויים בריביות הממשלתיות הנומינליות והריאליות יעברו גם לריביות האג"ח הקונצרניות. איננו צופים שינויים דרמטיים בפרמיות הסיכון של האג"ח הקונצרני, למעט ירידה מסוימת בפרמיות הסיכון של איגרות החוב בדירוגים הנמוכים (קבוצת A ומטה) ושל האגרות הלא מדורגות. ככל שיגבר הביטחון בצמיחה הכלכלית ובהמשך רווחיות החברות כך ירדו פרמיות הסיכון של איגרות החוב הקונצרניות.
כל השינויים האלה ישפיעו על תשואות תיקי האג"ח והצפי לשנת 2011 הוא שתיקי האג"ח הממשלתי יניבו בממוצע תשואה של כ-2%, כאשר הרווח הפירותי מהריבית יתקזז במידה מסוימת מהפסדי הון כתוצאה מעלית הריבית הצפויה. תיקי אג"ח קונצרני, דוגמת התל בונד 20, יעלו בשיעור של כ 5%-6%, שיעור שהינו נמוך באופן ניכר משיעור העלייה של איגרות חוב אלה בשנים 2009 ו-2010.
הדולר להערכתינו ימשיך להיחלש גם אם בנק ישראל ימשיך במדיניות הרכישה של המטבע בניסיון לתמוך בשערו . ב-2010 בנק ישראל רכש דולרים בעשרות מליארדי שקלים ועדיין הדולר פוחת ב-30 אגורות מול השקל. מגמה זו תימשך גם ב-2011 ואנו צופים לשער של 3.30 שקל לדולר עד סוף השנה.
- 12.שקל 03/01/2011 08:30הגב לתגובה זוחזק בעולם . , משהו כאן משובש
- 11.דורון 02/01/2011 23:36הגב לתגובה זוהאיש כנראה במצב קשה. איך בדיוק נייצא לאסיה ומה בדיוק? אורז? מתכנתים זולים? רכיבי אלקטרוניקה זולים? או אולי כח אדם זול? השוק בישראל חייב תיקון דחוף לשער הדולר ובקרוב יהיה פיחות חד פעמי ביחד עם העלאת ריבית חזקה. דולר עולה לסביבות 4.25 וריבית לסביבות 4-5% ברבעון שחלף יש ירידה חזקה בייצוא וביחד עם העלאות שכר בלתי סבירות של 15% ושביתות קרבות אין לישראל ברירה אחרת. האיש הזה לגמרי על כדורים.
- 10.aaa 02/01/2011 21:31הגב לתגובה זואם צדקת בשנת 2010 בוא ואמור מה התשואות שהשגתם?
- 9.יובל נשיא 02/01/2011 18:50הגב לתגובה זוחברים יקרים ,שימעו סיפור מהחיים,בסוף 1993 הפסקתי לנהל את תיקי בחברת סיגמא עקב תשואות נמוכות שלהם ביחס לשוק,דן גלאי התקשר אליי אישית וניסה לשדל אותי להמשיך ולנהל את תיקי בסיגמא ,סרבתי בטענה שאני מריח מפולת וביצועי סיגמא נמוכים,האיש טען שאני טועה היות והמדד עתיד לעלות בכ-40% ,הסוף ידוע המדד נשחט במפולת ב-94 ,ב-39% ! לימים פגשתיו ואמרתי לו ,דן,ב_40% צדקת רק בכיוון טעית בענק... ראו הוזהרתם מהפרופסור המפוזר...
- 8.תשואות סיגמא-ממש לא משהו להתפאר בו... (ל"ת)קובי 02/01/2011 17:47הגב לתגובה זו
- 7.רון 02/01/2011 17:31הגב לתגובה זולא הייתי בונה על תחזיותיו. ב- 1993 חזה את אותן 15% יחד עם רו\"ח בן-דור בכנס משקיעים של המזרחי וב-1994 הייתה מפולת. זו לא הייתה סטיית תחזית אלא פשלה.
- 6.momi 02/01/2011 17:15הגב לתגובה זוDont worry.
- 5.מה עם החקירה נגד סיגמא ? איפה זה עומד ? (ל"ת)קובי 02/01/2011 16:07הגב לתגובה זו
- 4.אחמדיניג\"ד 02/01/2011 15:36הגב לתגובה זוזה פרופסור או נביא?
- 3.דולר 3.3 ? זה יהיה יפה לראות את הפרצוף של (ל"ת)פישר 02/01/2011 15:24הגב לתגובה זו
- 2.דני 02/01/2011 14:47הגב לתגובה זואני מציע שתשמור את התובנות הללו לעצמך ואולי אף תשים את כספך היכן שפיך .
- 1.קונה כלל ביוטכנולוגיה לתיקים (ל"ת)תיק מנוהל 02/01/2011 14:46הגב לתגובה זו
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
