הבורסה תעלה ב-15%, הדולר יתרסק ל-3.30: תחזיות לשנת 2011
שנת 2010, העומדת לפני סיום, הייתה שנה טובה לשוק ההון הישראלי, על כל מרכיביו. שוק המניות עלה ביותר מעשרה אחוזים ומדד המעו"ף עומד ברמת שיא של מעל ל-1,300 נקודות. רמה זו של 1,300 נקודות תואמת את הציפיות שהיו לנו בסוף 2009 כפי שהבענו אותן בפורומים רבים ובתקשורת.
גם רווחיות החברות השתפרה במהלך 2010. מצד אחד הביקושים היו חזקים, דבר שבלט בעיקר בתחום הדיור המקומי ובשירותים הבנקאיים, מצד שני החברות הורידו את הוצאות המימון באופן ניכר על ידי החלפת הלוואות יקרות באיגרות חוב או בהלוואות בנקאיות זולות יותר בחסות הריבית הנמוכה.
כפי שקרה במשברים קודמים, ובעיקר במשבר של 2004-2001 שהיה חריף בעוצמתו, גם במשבר 2009-2008, שהיה משני בעוצמתו בארץ, הוביל להגברת היעילות בתעשייה ולהגדלת פריון העובדים.
לכל אלה יש לצרף את הסטת היצוא הישראלי למדינות אסיה ולארצות המתפתחות על חשבון השוק האמריקאי והאירופאי, מגמה שתמשיך על רקע חולשתם היחסית של שווקים אלה. אנו מעריכים שמגמה זו של שיפור הרווחיות תימשך אל תוך 2011, במיוחד כל עוד הריביות הממשלתיות תהיינה אפסיות במונחים ריאליים.
לאור הנאמר, אנו צופים שבשנת 2011 שוק המניות ימשיך לעלות ויהיה האפיק המוביל אחרי שנתיים בהן שוק האג"ח היה הדומיננטי. עליה זו תיתמך על ידי ריביות ריאליות שתמשכנה להיות נמוכות לפחות ב-6 החודשים ההראשונים של שנת 2011. להערכתנו שוק המניות יגיע לרמה של 1450 -1500 נקודות עד סוף 2011 . כלומר, עלייה של כ-15% במהלך השנה.
מגמת העלאת הריבית הנומינלית על ידי בנק ישראל תימשך ב-2011 והריבית תעלה לרמה של 3%-3.5%. יש, לפיכך, לצפות שהמק"מ לשנה בחלקה השני של שנת 2011, ייתן תשואה של כ-3.5%. בהנחת אינפלציה של כ-3% בשנת 2011 , הרי שהריבית הריאלית לטווח קצר (עד שנה) תצא מהתחום השלילי בו היא מצויה מאז אמצע 2009, ותהיה חיובית, גם אם נמוכה ברמה של 1.0%-0.5% לשנה.
שינוי זה יביא לשינוי נמוך יותר בריביות הריאליות באיגרות החוב הממשלתית הארוכות ואנו צופים שהריבית הריאלית ל-10 שנים תתייצב סביב 3.2%-3.0% לשנה. רמה זו של ריביות ריאליות היא ברת קיימא לטווח ארוך ותאפשר צמיחה איתנה של המשק הישראלי. התוצאה איפה היא של עליה בריביות הריאליות הקצרות תוך התמתנות שיפוע עקום הריביות הצמוד למדד.
ברור שהשינויים בריביות הממשלתיות הנומינליות והריאליות יעברו גם לריביות האג"ח הקונצרניות. איננו צופים שינויים דרמטיים בפרמיות הסיכון של האג"ח הקונצרני, למעט ירידה מסוימת בפרמיות הסיכון של איגרות החוב בדירוגים הנמוכים (קבוצת A ומטה) ושל האגרות הלא מדורגות. ככל שיגבר הביטחון בצמיחה הכלכלית ובהמשך רווחיות החברות כך ירדו פרמיות הסיכון של איגרות החוב הקונצרניות.
כל השינויים האלה ישפיעו על תשואות תיקי האג"ח והצפי לשנת 2011 הוא שתיקי האג"ח הממשלתי יניבו בממוצע תשואה של כ-2%, כאשר הרווח הפירותי מהריבית יתקזז במידה מסוימת מהפסדי הון כתוצאה מעלית הריבית הצפויה. תיקי אג"ח קונצרני, דוגמת התל בונד 20, יעלו בשיעור של כ 5%-6%, שיעור שהינו נמוך באופן ניכר משיעור העלייה של איגרות חוב אלה בשנים 2009 ו-2010.
הדולר להערכתינו ימשיך להיחלש גם אם בנק ישראל ימשיך במדיניות הרכישה של המטבע בניסיון לתמוך בשערו . ב-2010 בנק ישראל רכש דולרים בעשרות מליארדי שקלים ועדיין הדולר פוחת ב-30 אגורות מול השקל. מגמה זו תימשך גם ב-2011 ואנו צופים לשער של 3.30 שקל לדולר עד סוף השנה.
- 12.שקל 03/01/2011 08:30הגב לתגובה זוחזק בעולם . , משהו כאן משובש
- 11.דורון 02/01/2011 23:36הגב לתגובה זוהאיש כנראה במצב קשה. איך בדיוק נייצא לאסיה ומה בדיוק? אורז? מתכנתים זולים? רכיבי אלקטרוניקה זולים? או אולי כח אדם זול? השוק בישראל חייב תיקון דחוף לשער הדולר ובקרוב יהיה פיחות חד פעמי ביחד עם העלאת ריבית חזקה. דולר עולה לסביבות 4.25 וריבית לסביבות 4-5% ברבעון שחלף יש ירידה חזקה בייצוא וביחד עם העלאות שכר בלתי סבירות של 15% ושביתות קרבות אין לישראל ברירה אחרת. האיש הזה לגמרי על כדורים.
- 10.aaa 02/01/2011 21:31הגב לתגובה זואם צדקת בשנת 2010 בוא ואמור מה התשואות שהשגתם?
- 9.יובל נשיא 02/01/2011 18:50הגב לתגובה זוחברים יקרים ,שימעו סיפור מהחיים,בסוף 1993 הפסקתי לנהל את תיקי בחברת סיגמא עקב תשואות נמוכות שלהם ביחס לשוק,דן גלאי התקשר אליי אישית וניסה לשדל אותי להמשיך ולנהל את תיקי בסיגמא ,סרבתי בטענה שאני מריח מפולת וביצועי סיגמא נמוכים,האיש טען שאני טועה היות והמדד עתיד לעלות בכ-40% ,הסוף ידוע המדד נשחט במפולת ב-94 ,ב-39% ! לימים פגשתיו ואמרתי לו ,דן,ב_40% צדקת רק בכיוון טעית בענק... ראו הוזהרתם מהפרופסור המפוזר...
- 8.תשואות סיגמא-ממש לא משהו להתפאר בו... (ל"ת)קובי 02/01/2011 17:47הגב לתגובה זו
- 7.רון 02/01/2011 17:31הגב לתגובה זולא הייתי בונה על תחזיותיו. ב- 1993 חזה את אותן 15% יחד עם רו\"ח בן-דור בכנס משקיעים של המזרחי וב-1994 הייתה מפולת. זו לא הייתה סטיית תחזית אלא פשלה.
- 6.momi 02/01/2011 17:15הגב לתגובה זוDont worry.
- 5.מה עם החקירה נגד סיגמא ? איפה זה עומד ? (ל"ת)קובי 02/01/2011 16:07הגב לתגובה זו
- 4.אחמדיניג\"ד 02/01/2011 15:36הגב לתגובה זוזה פרופסור או נביא?
- 3.דולר 3.3 ? זה יהיה יפה לראות את הפרצוף של (ל"ת)פישר 02/01/2011 15:24הגב לתגובה זו
- 2.דני 02/01/2011 14:47הגב לתגובה זואני מציע שתשמור את התובנות הללו לעצמך ואולי אף תשים את כספך היכן שפיך .
- 1.קונה כלל ביוטכנולוגיה לתיקים (ל"ת)תיק מנוהל 02/01/2011 14:46הגב לתגובה זו
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
