שימו לב למספרים - הסיכון בקופות הגמל שלכם גדל השנה ב-8%
שנת 2010 עומדת בפני סיום וזה הזמן לסיכומים. אמנם עדיין אין בידינו את נתוני דצמבר אך אין להניח כי הרכב הנכסים והגופים המגיסים הגדולים ישתנו במהלך החודש.
הפעם בדקנו את הרכב הנכסים של קופות הגמל על מנת להעריך את רמות הסיכון איתם נכנס ענף הגמל לקראת שנת 2011, שנה שעל פי כל התחזיות לא תהיה פשוטה וניסינו לאפין את המגיסות הגדולות של הענף.
נכסים ואפיקי השקעה:
אם בינואר 2010 עמדה סה"כ מצבת הנכסים של ענף הגמל על 281 מיליארד שקל הרי עם סיום השנה, בנובמבר 2011, גדל ענף הגמל וסה"כ מצבת הנכסים של הענף עומדת על 300 מיליארד שקל יחד עם זאת רב הגידול נובע מתשואות השוק ולא כתוצאה מהפקדות חדשות לקופות.
הענף מראה מגמה ברורה של גידול ברמת הסיכון כך לדוגמא אם בתחילת השנה רק כ-62 מיליארד מנכסי הקופות היו מושקעים באפיק המניתי הרי כיום עומדת ההשקעה על כ-73 מיליארד שקל.
אם ננטרל את העליה של מדד תל אביב 25, שעלה במהלך התקופה בכ-10%, אנו רואים שקופות הגמל הגדילו באופן ריאלי את האחזקה במניות בכ-5 מיליארד, או ב-8%.
יחד עם זאת אין אנו רואים עליה באחזקה הריאלית באגח קונצרני או ירידה ריאלית באגח הממשלתי. אלו עלו אמנם מ-61 מיליארד ל-65 מיליארד, באגח הקונצרני, ומ-80 מיליארד ל-86 מיליארד, באפיק הממשלתי, אך כאמור העליה מתאימה לעליה בהיקף הנכסים של הקופות.
השינוי הגדול הוא בכמות הכסף שמחזיקות הקופות במזומן. הריבית הנמוכה והצורך להשיג תשואות גרם לכך שקיימת ירידה באחזקה הריאלית במזומן של כ- 26%. מאחזקה של כ-20 מיליארד בתחילת השנה ל-16 מיליארד בלבד בנובמבר 2010.
בימים הקרובים יפרסמו קופות הגמל את מדיניות ההשקעות הצפויה לשנת 2011 מענין יהיה לראות האם נראה במדיניות השקעה צפויה זו עליה באפשרות של קופות הגמל להיחשף לסיכון.
המגיסות הגדולות של 2010
מבין כל אפיקי הגמל אנו רואים ירידה בגיוסים של קופות הגמל האישיות לתגמולים ופיצויים ובגיוסים לקופות המרכזיות לפיצויים. המגמה היא ברורה והיא תוצאה של תיקון 3 שנכנס לתוקפו במהלך 2008.
האפיק היחידי שמגייס הוא אפיק קרנות ההשתלמות אשר ממשיך במגמת הגיוס גם השנה וגדל השנה מ- 98 מיליארד שקל ל-109 מיליאד שקל. סה"כ חלקו של ענף ההשתלמות מסה"כ ענף הגמל גדל מ-35% ל-36.3%.
יחד עם זאת גם בקופות האישיות ניתן למצוא קופות אשר מגיסות , כאשר הרב הכמעט מוחלט מגיע מהעברות בין הקופות, וכאלה אשר מפסידות כספים.
להלן מבט על המגיסות והפודות הגדולות של הענף:
המגייסות הגדולות בין קופות התגמולים והפיצויים הן פסגות שיא גמל כללי, הראל שחף עד 10% במניות, פסגות גדיש עד 10% מניות וקופת הגמל של ילין לפידות. בצד הפודה ניתן למצוא את גדיש של פסגות, עוצמה של הראל ותמר של כלל גמל.
המגייסות הגדולות בענף ההשתלמות הן פסגות שיא השתלמות, קרן ההשתלמות של דש נעם ועדי פלטינום של אקסלנס. בצד הפודה ניתן למצוא את קרן ההשתלמות קהל של מגדל ואת כנרת של פסגות.
מענין לראות כי בצד המגייס, פרט לקופה של ילין לפידות,אנו מוצאים את הקופות שאינן "קופות קלאסיות" ולא את הקופות הגדולות של הגופים המנהלים.
הזכרנו בשבוע שעבר את הקופות 85/15 ואנו רואים שגם בגמל וגם בהשתלמות הן בצד המגייס. מצד שני הקופות הקלאסיות והגדולות עדין לא מצליחות להתגבר על הפדיונות כל זאת למרות העובדה כי הגמל וההשתלמות נהניים ממקלטי מס שלא קיימים בשום אפיק אחר יתכן כי שימוש בכלים חדשניים יוכלו לעזור במניעת פדיונות אלו. על דוגמת כלים כאלה בשבועות הקרובים.
לסיכום: על פי כל התחזיות, שנת 2011 לא תהיה שנה קלה בשוק ההון ובכדי להשיג תשואות יהיה צורך בהגדלת רמת הסיכון, חשוב לעקוב אחרי "מדיניות ההשקעה הצפויה" שיפרסמו קופות הגמל בתחילת ינואר ולהחליט האם רמת הסיכון המוצגת מתאימה לאופק ההשקעה של כל אחד ואחד מהחוסכים, בנוסף אנו מניחים כי נמשיך להבחין בקופות נישתיות אשר יתאימו את עצמן לשינויים בשוק.
הנתונים הינם נתוני הגמל נט נובמבר 2011.
הכותב הוא ירון שמיר, מומחה הגמל של Bizportal
- 2.שאול 02/01/2011 08:00הגב לתגובה זואלו חברות בת של מי שנתן AAA לאג\"ח מגובה משכנתאות של מובטלים אמריקנים. אלו חברות שהורידו את הדירוג של אפריקה רק אחרי שהחברה הודיע שלא תוכל לפרוע בזמן. גמל נט מתבסס עליהן כשהוא מגדיר אג\"ח מסוכן כBBB ומטה. וזו שטות. מצד שני ההגדרות של חודק נוקשות מדי ולא תמיד נכונות. קחו למשל את האג\"ח של פרטנר סקיילקס ובזק. הבעלים ימשיכו לחלוב את החברות ואם פתאום יהיה משבר , תהיה בעיה רצינית באג\"ח. הדירוג לא השתנה בעקבות החליבה המאסיבית של הבעלים.
- 1.דניאל 01/01/2011 17:59הגב לתגובה זונקוה שתהיה טובה כמו 2010
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
