גילי כהן: "יש מקום לשוק המניות, אבל עולם ההשקעות זה כבר מזמן לא שגר ושכח"

מסיבת העיתונאים של אקסלנס. מעוז: "יש להקים קרן לכספי הגז, אחרת תעשיות רבות יתרסקו". ברוך: "הנזק לחברות הביטוח בשל השריפה - מוגבל"
יונתן גורודישר |

בנק ישראל לא יעלה את הריבית במשק בחודש הנוכחי ובחודש הבא בשל הייסוף שיגרם ועלול לסכן את הייצוא הישראלי, כך מעריך היום שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה במסיבת עיתונאים.

במסיבת העיתונאים, בה מציג בית ההשקעות את תחזיותיו לשנה הקרובה, נושאים דברים מנכ"ל אקסלנס דוד ברוך, הכלכלן הראשי שלמה מעוז, מנהל ההשקעות הראשי גילי כהן וראש מחלקת המחקר, יניב חברון.

העלאת ריבית - "לא אפשרית בחודשיים הקרובים"

מעוז מעריך שהעולם עומד בפני ירידה מאוד מהותית בקצב הצמיחה ועל כן, בנק ישראל לא יוכל להעלות את הריבית כפי שהיה רוצה. "בנק ישראל ירצה להעלות את הריבית ל-3.25%, אך הוא לא יכול כי אז יש לנו ייסוף נוסף", אמר מעוז. להערכתו, הייסוף של השקל מול סל המטבעות עומד עד כה השנה על 5.5%. "העלאת הריבית אינה אפשרית בסוף החודש הזה ובחודש הבא. בגלל שבנק ישראל לא יכול, אז הוא יצטרך לעשות פעולות אחרות".

מעוז רואה את האינפלציה מסתכמת בשנה הבאה על 3.8%, מעל לרף העליון של יעד בנק ישראל, 3%. הדרך היחידה בה בנק ישראל יוכל להעלות את הריבית היא בשילוב של הטלת מס על ייבוא הון לטווח קצר, מה שמכונה "מס ספקולנטים". "יש להטיל מס על ייבוא הון לטווח קצר בכדי לנטרל את פערי הריבית", אמר מעוז, "הטלת מגבלה על ייבוא הון תאפשר העלאת ריבית".

מעוז על תגליות הגז - "צרה"

בהתייחסות לתגליות הגז, מעוז כינה אותן "צרה" בשל ההשפעה שעלולה להיות להן על שער החליפין. מעוז התייחס בדבריו ל"מחלה ההולנדית" ואמר כי הוא תומך בהקצת "קרן עושר" חוץ תקציבית לשם ייכנסו הכספים, כאשר רק הריבית עליהם ייכנס לתקציב והשאר ישאר לדורות הבאים, כל זאת על מנת למנוע ייסוף לשקל. מעוז אמר כי במידה והרווחים יכנסו ישר לתקציב, הדבר יביא לכך ש"תעשיות רבות יתרסקו".

יניב חברון, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, התייחס בדבריו למשבר החוב באירופה. לדבריו, הבעיה העיקרית היא המדינות הגדולות - למשל איטליה וספרד. "אם בשנת 2008 משפט המפתח, בהתייחס לבנקים, היה 'גדול מדי מכדי ליפול, אני מעריך שמשפט המפתח בשנת 2011 יהיה 'גדולה מדי מכדי ליפול'".

"המוסדיים עושים את מה שפופולרי, לא את מה שנכון"

בהתייחסות ספציפית לשווקי המניות, אמר גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי, כי המצב הוא חיובי, אך לאו דווקא רק מהסיבות הנכונות, תוך שהתייחס בעיקר לאלטרנטיבות ההשקעה. כהן אמר כי גופים מוסדיים, בעיקר בחו"ל, נמצאים מתחת לחשיפה המנייתית ה"רגילה" שלהם, אך מיד הוסיף ואמר כי גופי השקעות גדולים עושים לרוב את מה שפופולרי, למרות שבראייה קדימה מהלך זה עלול להתברר כלא נכון. "יש מקום לשוק המניות, אך אנחנו צריכים להמשיך לעקוב אחרי זה כי דברים ישתנו במהלך 2011. אנחנו לא נמצאים בעולם שניתן לעשות השקעות של שגר ושכח".

כהן אמר כי בבית ההשקעות מחזיקים כעת על חשיפה מנייתית גבוהה, תוך התמקדות בחברות חזקות המחלקות דיבידנד. "יש פערי תמחור בין איך ששוק האג"ח לוקח את המצב הכלכלי, לבין שוק המניות. אם מסתכלים על רמות המכפילים ועל הפער בין אג"ח לתשואת דיבידנד ולמכפילים של מדדים מובילים בעולם, אנחנו רואים פער מאוד גדול'", לדברי כהן. באשר לענפים המומלצים בארץ, כהן אמר כי ענף הבנקאות מעניין בעיקר בשל החזרה לתשלום דיבידנדים והעניין מצד הזרים. בעולם, השווקים המועדפים על בית ההשקעות הם המתעוררים.

מנכ"ל בית ההשקעות דוד ברוך התייחס למצב בתעשייה ואמר כי "ענף ניהול הכסף מתגבש להיות ענף הסלולר הבא", כלומר - עומד בפני ירידה בתחרות. ברוך קרא להגברת התחרותיות ולחיזוק גופים קטנים, דבר שהוא מנוגד לכאורה לאינטרס של אקסלנס ובתי ההשקעות הגדולים. ברוך אמר כי בפני בית ההשקעות עומדים בשנת 2011 שלושה אתגרים: התמודדות עם הרגולציה בענף, המשך צמיחה, בין אם אורגנית ובין אם ברכישות, ושמירה על חדשנות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.