שוב עיוות במניות הגז? פער של 11.5% נפתח בין אבנר ודלק קידוחים - השורטיסטים כבר בפנים

בדיקת Bizportal מגלה: אחרי שהפער בשווי החברות חזר למצב נורמלי, הוא החל שוב להיפתח, והפעם לכיוון ההפוך - לטובת דלק קידוחים. אך כששינסקי בתמונה - האם כל הפער מוצדק?
אריאל אטיאס |

לפני כחודש וחצי חשף Bizportal אסטרטגיה בה נוקטים משקיעים מתוחכמים באחד העם כאשר הם מזהים עיוות בשווי של דלק קידוחים לעומת אבנר, שתי שותפויות חיפוש הנפט והגז, המחזיקות בנתחים כמעט זהים מתגליות הגז הגדולות בישראל. בדיקה מהירה שנערכה היום ב-Bizportal מגלה שמספר שבועות אחרי שהפער בשווי החברות חזר למצב הנורמלי, החל להיווצר שוב פער, הפעם לכיוון ההפוך. נכון לכתיבת שורות אלו, שותפות אבנר יהש נסחרת לפי שווי שוק של 8.607 מיליארד שקלים ושותפות דלק קידוחים יהש נסחרת לפי שווי של 7.712 מיליארד שקלים - פער של מעל 11.5%. ששינסקי משנה את הכללים העניין הוא שב-19 באוקטובר, כאשר השווי של אבנר ודלק קידוחים היה כמעט זהה, היה קיים עיוות מאוד בולט (שכן הפער אמור היה לעמוד על כ-6% לטובת אבנר), אך כיום כאשר משקללים את המלצות ועדת ששינסקי הסיפור קצת משתנה. הסבר: למרות שהשותפויות נראות זהות בתמהיל העסקי שלהן - מחזיקות באותם שיעורים בכל הרשיונות למעט ים תטיס (דלק קידוחים מחזיקה ב-25.5% ואבנר מחזיקה ב-23%) - יש הבדל מהותי בשורה העליונה שלהן, בתמלוגים שהן משלמות לבעלי השליטה בהן עבור ההכנסות מהגז הטבעי. כפי שציינו בעבר: בעוד אבנר משלמת תמלוגים בהיקף של 6% משווי הגז הטבעי, דלק קידוחים משלמת לאחר כיסוי העלויות תמלוגים בהיקף כפול של 13% (ותמלוגים של 3% לפני כיסוי העלויות). מכיוון שבתחום חיפושי הגז והנפט החזר ההשקעה על הפרויקט הינו מהיר יחסית לאורך החיים בו, יוצא כי הממוצע המשוקלל של התמלוגים של דלק קידוחים נוטה לכיוון ה-11%. בהתחשב בכך שהשווי היחסי של פרויקט "ים תטיס" מתוך סך שווי של השותפויות קטן בשנתיים האחרונים, לאור תמחור תגליות "תמר" ו"דלית" ואפשרות לתגלית נוספת ברשיונות נוספים כגון "רציו-ים" היכן ששוכן מבנה "לוויתן", הפער בשווי החברות אמור היה לעמוד על כ-6% בלבד, לטובת אבנר. אך בחודש האחרון נכנס גורם נוסף לתמונה, בדמות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי. כיוון שבהמלצות שפורסמו לא דובר על העלאת התמלוגים אלא על הגדלת שיעור המס על השותפויות (פגיעה ישירה בשורה התחתונה), הדבר הגדיל את הפגיעה במשקיעים בשותפות המשלמת "תמלוג על" גבוה יותר ליזמי השותפות. כפי שפורסם בעבר ב-Bizportal בשותפות המוגבלת דלק קידוחים צפוייה לשלם ליזמי השותפות תמלוגי על בגובה של כ-4.36 מיליארד דולר, זאת בעוד שותפות אבנר תשלם רק כ-2 מיליארד דולר. לכן, ככל שהמלצות ששינסקי יאומצו יותר, כך יגדל הפער בשווי של אבנר מול דלק קידוחים. לכן, כיום הפער צריך להיות גבוה יותר מ-6% אך נמוך יותר מהפער הקיים כיום העומד על 11.5%. בדיקה של יתרות המכירה בחסר מצביעה על כך, שעיוות שנוצר החל למשוך שורטיסטים למשחק. בשבוע הקודם, נסגרו השורטים שהיו קיימים על דלק קידוחים ונפתחו שורטים חדשים על אבנר יהש. סוחרים מכרו בחסר 466,673 מניות נוספות של אבנר והביאו את סך יתרת השורטים על המנייה ל-9 מיליון שקלים בשבוע שהסתיים ב-25 בנובמבר ובמקביל סגרו פוזיציה על דלק קידוחים. בכך מהמרים הסוחרים על צמצום הפער.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס

העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.

רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק. 

בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.

רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.

בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.