בשוק האג"ח - על 2 חברות שמתקרבות השבוע לשעת ההכרעה

ערן סטפק סוקר את החברות המצטרפות אל מעגל החברות הקורסות ואת אלה שזקוקות להנשמה זמנית
ערן סטפק |

למרבה השמחה, וככל הנראה בשל המצב הכלכלי ומצב שוק ההון בישראל, לא רבות הן החברות המצטרפות אל מעגל החברות הקורסות, או לחילופין אלו הנזקקות להנשמות זמניות. מאידך, הדבר מקשה על מציאת חומר ראוי לטור זה, שכן כמה אפשר עוד לעסוק בסיפור הבלתי נגמר בחברת לנדמארק או בבקשות הפירוק של סיביל: האם, הבת או הנכדה.

ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, ושתי חברות, שמתקרבות השבוע לשעת ההכרעה הן פלג ניא ומלרג.

בעוד שבמלרג ההכרעה הסופית לא תתקבל בהקדם, נראה שבפלג ניא דווקא הסוף קרוב מאד, יתכן שאפילו ההכרעה תתקבל עוד היום, בהסדר לו יש השלכות רוחביות על שוק ההון.

נזכיר בקצרה את מרכיבי ההסדר, שגובש בין החברה, מחזיקי אגרות החוב שלה ובין קבוצת משקיעים חדשה הכוללת את כור מתכת וקרן קלירמארק. המספרים המדויקים של ההסדר אינם חשובים כעת, אך נציין שהוא כולל מחיקת חוב משמעותית של מחזיקי אגרות החוב, תשלום מיידי במזומן (על ידי הזרמת כספים של המשקיעים החדשים), קבלת מניות וסדרה חדשה של אג"ח, וכן הקצאה של 85% ממניות החברה למשקיעים החדשים תמורת השקעתם, כשבהליך זה אחזקתם של בעלי המניות הקיימים מדוללת לאפס.

בנוסף כולל ההסדר, באופן לא חריג במיוחד יש לציין, פטור מלא, מוחלט והדדי מתביעות וטענות משפטיות.

לכאורה, אין בהסדר זה משהו מיוחד ויוצא דופן. החברה הדרדרה, אינה מסוגלת לשרת את חובה, בעלי השליטה אינם יכולים (אינם רוצים?) להזרים לתוכה סכומים נוספים, כך שמחזיקי אגרות החוב מצאו רוכש חיצוני לחברה ומעדיפים למזער נזקים, על פני חלופת הפירוק, הנראית על פניה כפחות אטרקטיבית עבורם.

אולם הסדר זה, המצריך כמובן הליך ארוך על פי סעיף 350, הכולל את אישורו של בית המשפט, נתקל בהתנגדויות שונות, הן מטעמה של הרשות לניירות ערך והן מטעם בעלי מניות המיעוט.

התנגדותה של הרשות לניירות ערך איננה נוגעת לפן הכלכלי הישיר של ההסדר, כי אם דווקא לסעיף הפטור שבו, שכן לטענתה אין כל תמורה של בעלי מניות השליטה (לא בכובעם זה ולא בכובעם כנושאי משרה) לפטור זה, ועל כן היה הפטור צריך לעבור אישור של בעלי מניות המיעוט, שלא התקבל.

"תצילו אותי!"

טענת בעלי מניות המיעוט אינה רחבה במיוחד וניתן לתמצתה ב- "אני (אנחנו) מפסיד את כל השקעתי. תצילו אותי". יש לציין כי הרשות לניירות ערך לא הצטרפה לבעלי מניות המיעוט, וכאמור טענתה מתרכזת אך ורק

בנושא הפטור מתביעות.

נראה, כי פסק דין שטאנג, מקרה שכלל גם הוא השקעה חיצונית בחברה ואיפוס אחזקתם של בעלי המניות, היה פסק דין מכונן בסוגייה זו והקביעה המשפטית בדבר הדחייתם של בעלי המניות בפני הנושים התקבע היטב.

גם סוגיית הפטור מתביעות כבר עלתה פעמים רבות בפסקי הדין של השופטים, כשכמעט תמיד דרשו אלו האחרונים דרישות כספיות ו/או אחרות, מבעלי השליטה ונושאי המשרה בתמורה לפטור המבוקש, כשלעיתים לא הספיקו הסדרים שהושגו בין מחזיקי אגרות החוב לבינם, ובתווך התערבו השופטים בדרישה להגדלת תרומתם להסדר של מקבלי הפטור תמורת קבלתו.

יחד עם זאת, נראה שמקרה זה הוא מעט שונה, מכיוון שבפלג ניא יוצאים בעלי המניות (כולל בעלי מניות השליטה, בין אם הם נושאי משרה ובין אם לאו), כש"ידיהם על ראשם", כשהם מדוללים באופן מלא, ואילו דרישת הפטור מגיעה דווקא מכיוונם של המשקיעים החדשים, המבקשים להיכנס, מטבע הדברים, לחברה "נקיה", שכן בין היתר אותם גורמים עשויים (עלולים) לשלוח הודעות צד ג' לחברה אם יתבעו.

לפיכך, היום יתקייים דיון בבית המשפט בסוגיות אלה, וככל הנראה יוכרע סופית גורלו של ההסדר. האם יאשר בית המשפט את ההסדר כפי שהוא? האם יאשר אותו וישנה את סעיפי הפטור? או שמא דווקא יפסול אותו, בין אם זה יהיה בשל נימוקי הפטור, ובין אם בשל התנגדות בעלי המניות. היום, כאמור, ינתנו ככל הנראה הפתרונים.

מצבם של מחזיקי אגרות החוב של חברת מלרג נראה כמעורפל יותר, בשעה שחברה זו נמצאת תחת הקפאת הליכים מזה כחודשיים ופעילותה מתקיימת תחת נאמן ופיקוח בית המשפט.

יחד עם זאת, הבה ניזכר מעט בנתונים של החברה, כפי שפורסמו לפני אך פחות מ- 3 חודשים, במסגרת דו"חות הרבעון השני. למרות סמיכות הארועים (הדו"חות פורסמו מספר שבועות לפני כניסת החברה להקפאת הליכים) אין בדו"חות החברה אזהרת עסק חי.

לא זו בלבד, אלא שלחברה יש הון עצמי חיובי, בהיקף של למעלה מ- 40 מיליוני ש"ח, שמהווה כ- 22% ממאזנה. בצד הזכות, מלבד יתרת הלקוחות הגבוהה, בהיקף של למעלה מ- 100 מיליוני ש"ח, לחברה גם השקעות בחו"ל (בעיקר בקנדה), כשעל אף העובדה, שחלקן נמחק מן המאזנים (השקעות בארה"ב), הרי ששווין עומד עדיין על עשרות מיליוני ש"ח, אליבא ד'מאזני החברה כאמור.

בצד החובה נמצאים בראש ובראשונה מחזיקי אגרות החוב מסדרה א' ו- ב' של החברה בהיקף של כ- 100 מיליוני ש"ח וכן ספקים שונים בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח נוספים.

בפני נושי החברה עומדות כעת שתי חלופות מרכזיות: האחת, להמשיך בהליך הפרוק דה לוקס, כהגדרת נאמן החברה, קרי לסיים את הפרויקטים הקיימים, לגבות את חוב הלקוחות, לממש את הנכסים בחו"ל ולחלק את התמורות, בנוסף לעילות התביעה הנשמרות להם.

אולם קיימת גם אפשרות נוספת, שבה ייכנס משקיע חדש לחברה, יזרים לתוכה כסף חדש, יבצע "תספורת", צבאית, או מתונה יותר, לנושים הבלתי מובטחים שלה, ידלל את בעלי המניות הנוכחיים לאחזקה אפסית והחברה תצא לדרך חדשה.

מוכר לכם? אכן. בדיוק כמו במקרה פלג ניא

ואכן, נמצא המשקיע, חברת ארקו. אלא שהכל בסופו של דבר טמון במספרים, שימו לב: המשקיע יזרים 100 אלף ש"ח בלבד, ובתמורה יקבל 60% ממניות החברה. בנוסף, על פי צרכי החברה, עד 9.9 מיליון ש"ח יוזרמו לחברה כהלוואת בעלים, שחלקה כבר הועבר במסגרת הלוואת מימון הביניים, שניתנה עם כניסת החברה להקפאת הליכים.

חוב החברה כלפי כל הנושים הבלתי מובטחים ימחק ותמורתו יקבלו אלו האחרונים 35% ממניותיה וכן סדרת אגרות חוב חדשה בהיקף של 40 מיליון ע"נ, שתיפדה בתשלום אחד לאחר שבע שנים ובריבית של 1.5%, משל היתה החברה חזקה ויציבה אף מחברות כמו בזק, שטראוס או בנק הפועלים. ויש גם צ'ופר: אחרי שנתיים הריבית עולה והיא תועמד על 2.5%.

גם במקרה זה עילות התביעה נשמרות בידי הנושים, אולם מאליה עולה השאלה מדוע הם יסכימו לתספורת ענקית מסוג זה, כסאח של ממש, בשעה שדו"חותיה הכספיים האחרונים של החברה, כלל לא מרמזים למצב כל כך גרוע בה. ואכן, נאמני שתי סדרות האג"ח, באמצעות הנציגות ועורכי הדין שמינו להם, הבהירו מייד כי הצעת ארקו הינה הצעה גרועה מאד עבור המחזיקים והם מתנגדים לה בתוקף.

ביום חמישי הקרוב תתכנסנה אסיפות שתי סדרות אגרות החוב על מנת לגבש את עמדתם של המחזיקים בעניין זה, כשבתווך צפוים להתפרסם דו"חותיה הכספיים של החברה לרבעון השלישי, כשבין היתר יתברר מהי יתרת הלקוחות הנוכחית של החברה, והאם, כפי שכתב נאמן החברה באחד מדו"חותיו לבית המשפט, הגבייה בפועל תהיה נמוכה מהותית מהרשום בהם (בדו"חות שכבר פורסמו), ואיך כל זה ישליך על עילות התביעה של הנושים? עוד חזון למועד. ימים יגידו.

ערן סטפק, כותב הטור, הינו סמנכ"ל בחברת קרנות הנאמנות של מיטב - ניהול קרנות נאמנות (1972) בע"מ ובמיטב ניהול השקעות בע"מ, ועשוי לעסוק בין היתר, ברכישת/מכירת ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים עבור לקוחות ו/או קרנות נאמנות ו/או עצמו

*** כל האמור בטור/כתבה לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מיטב ניהול השקעות בע"מ עוסקת בניהול תיקים ובשיווק השקעות ואינה עוסקת בייעוץ להשקעות. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי