ביצת הזהב של מליסרון: "מניות בריטיש יוחלפו למניות החברה המאוחדת שתהיה מאוד מעניינת"

כך אומר שי ליפמן בתגובה לדוחות הכספיים של בריטיש ישראל, שנרכשה לאחרונה על ידי מליסרון. מדווחת הרבעון על גידול של 11% ב-EBITDA ו-51% ברווח התפעולי
לירן סהר |

חברת בריטיש ישראל מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי בסך 102.3 מיליון שקל, זאת לעומת רווח 136.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יצוין כי בתקופה המקבילה רשמה החברה הטבת מס חד פעמית בסך כ- 153.8 מיליון שקל.

יצוין כי לאחרונה נחתם הסכם למכירת כל אחזקותיהם של בעלי השליטה בחברה ( 71% ממניות החברה) לחברת מליסרון ועופר השקעות בתמורה לכ- 1.7 מיליארד שקל, המשקף מחיר של 14.5 שקל למניה.

בשבוע שעבר דיווחה החברה על השלמת העסקה לרכישת קניון סירקין בפתח תקווה. כמו כן, בחודש ספטמבר מכרה החברה עתודת קרקע במעויין שורק בראשון לציון בתמורה לכ- 35 מיליון שקל וברווח לפני מס של כ- 11 מיליון שקל ובחודש יולי השלימה החברה עסקה לרכישת 50% מגרנד קניון בבאר שבע.

ההכנסות מהשכרה, ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה עלו לכ-192.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-181.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. סך ההכנסות צמחו בכ- 37.6% לכ- 325 מיליון שקל, לעומת כ-236.2 מיליון שקל וכללו הכנסות מעליית שווי נדל"ן להשקעה בכ- 131 מיליון שקל, לעומת כ- 51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה- NOI ברבעון השלישי עלה בכ- 12% לכ- 134.3 מיליון שקל (גילום שנתי של תוצאות הרבעון מייצג קצב NOI שנתי של כ 537.5 מליון שקל) לעומת כ-120 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה NOI מנכסים קיימים (Same Property NOI) עלה בכ 7% לכ-127.2 מיליון שקל לעומת כ- 119 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד. ה-EBITDA של החברה ברבעון השלישי של שנת 2010 עלה בכ- 11% והסתכם בכ-123 מיליון שקל, לעומת כ-111 מיליון שקל ברבעון השלישי של שנת 2009.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי עלה בכ-51% לכ- 241.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 160.4 מיליון שקל ובשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי לבעלי המניות של כ- 94.3 מיליון שקל לעומת כ- 122.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. יש לציין כי בתקופה המקבילה הושפע הרווח הנקי מהכנסות מיסים חד פעמיות בסך כ- 154.6 מיליון שקל כתוצאה משינוי חקיקתי שהביא לירידה בשיעורי המס, בעוד שהרבעון רשמה החברה הוצאות מס בסך כ-12.2 מיליון שקל.

הונה העצמי של החברה (המיוחס לבעלי המניות), נכון ל-30 בספטמבר 2010 עמד על כ-1.93 מיליארד שקל. ההון העצמי הכולל עמד על כ- 2.13 מיליארד שקל. שקל. יחס חוב ל-Cap, המשקף את רמת המינוף של החברה עמד ב-30.9.10 על כ-71.8%.

בקופתה של בריטיש ישראל מזומנים, שווי מזומנים, הלוואות ופיקדונות לזמן קצר בסך של כ-1.09 מיליארד שקל. יתרת הנדל"ן להשקעה עמדה ב-30.9.10 על כ-8.03 מיליארד שקל לעומת כ-7.5 מיליארד שקל ביום 31.12.2009. העלייה ביתרת הנדל"ן להשקעה נובעת בעיקרה מהשקעות בנכסים בפיתוח ומעליית ערכם של נכסי הנדל"ן שבבעלות בריטיש.

במקביל לאישור הדוחות הכספיים, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד בהיקף של כ- 20.7 מיליון שקל (12.5 אגורות למניה) לבעלי המניות של החברה. וזאת, בהמשך לחלוקת דיבידנדים בסך כ- 62.2 מיליון שקל מתחילת השנה ובמסגרת מדיניות לחלוקת דיבידנד מינימאלי לשנת 2010, לפיה צפויה החברה לחלק לבעלי המניות דיבידנד בהיקף של כ- 83 מליון שקל, אשר יחולק ב- 4 תשלומים רבעונים.

טל גינזבורג, סמנכ"ל הכספים של בריטיש ישראל אמר היום: "אנו שמחים לדווח על המשך השיפור בתוצאות העסקיות של החברה הנובע מהרחבת הפעילות ומהשבחת הנכסים. ברבעון הנוכחי המשכנו לשמור על נזילות גבוהה, גידול ב- NOI של החברה, שמירה על שיעורי תפוסה גבוהים העומדים על כ- 98% ותזרים מזומנים גבוה מפעילות שוטפת שיצרה החברה ואנו מאמינים כי נמשיך בדרך זו גם ברבעונים הבאים הודות לפעילות אינטנסיבית שאנו מבצעים לשיפור הנכסים ולהרחבת הפורטפוליו, תוך שמירה על איתנות פיננסית ונזילות גבוהה".

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי החברה ממשיכה לייצר תוצאות טובות- "אני נשאר בקנייה על הנייר מחיר היעד שלנו הוא 13 שקל (נבחן אותו שוב). יש לשים לב כי עסקת הרכישה מול מליסרון ועופר נכסים היא במחיר של 14.5 שקל למנייה. להערכתי השלמת העסקה (לאחר אישור ממונה על ההגבלים) תהיה בהחלפת מניות של מליסרון במניות של בריטיש, לכן המחיר של בריטיש אבסולוטי הוא פחות רלוונטי ויש בעיקר להשוות אותו אל מול המחיר של מליסרון".

ליפמן מוסיף כי להערכתו, מי שרוצה בעתיד חשיפה לחברה המאוחדת- בריטיש מליסרון, יכול לקבל היום את החשיפה הזו בדרך זולה יותר על ידי רכישה של מניות בריטיש שבעתיד הלא רחוק יוחלפו למניות מליסרון המאוחדת שתהיה חברה מאוד מעניינת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי