ביצת הזהב של מליסרון: "מניות בריטיש יוחלפו למניות החברה המאוחדת שתהיה מאוד מעניינת"
חברת בריטיש ישראל מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי בסך 102.3 מיליון שקל, זאת לעומת רווח 136.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יצוין כי בתקופה המקבילה רשמה החברה הטבת מס חד פעמית בסך כ- 153.8 מיליון שקל.
יצוין כי לאחרונה נחתם הסכם למכירת כל אחזקותיהם של בעלי השליטה בחברה ( 71% ממניות החברה) לחברת מליסרון ועופר השקעות בתמורה לכ- 1.7 מיליארד שקל, המשקף מחיר של 14.5 שקל למניה.
בשבוע שעבר דיווחה החברה על השלמת העסקה לרכישת קניון סירקין בפתח תקווה. כמו כן, בחודש ספטמבר מכרה החברה עתודת קרקע במעויין שורק בראשון לציון בתמורה לכ- 35 מיליון שקל וברווח לפני מס של כ- 11 מיליון שקל ובחודש יולי השלימה החברה עסקה לרכישת 50% מגרנד קניון בבאר שבע.
ההכנסות מהשכרה, ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה עלו לכ-192.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-181.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. סך ההכנסות צמחו בכ- 37.6% לכ- 325 מיליון שקל, לעומת כ-236.2 מיליון שקל וכללו הכנסות מעליית שווי נדל"ן להשקעה בכ- 131 מיליון שקל, לעומת כ- 51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ה- NOI ברבעון השלישי עלה בכ- 12% לכ- 134.3 מיליון שקל (גילום שנתי של תוצאות הרבעון מייצג קצב NOI שנתי של כ 537.5 מליון שקל) לעומת כ-120 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה NOI מנכסים קיימים (Same Property NOI) עלה בכ 7% לכ-127.2 מיליון שקל לעומת כ- 119 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד. ה-EBITDA של החברה ברבעון השלישי של שנת 2010 עלה בכ- 11% והסתכם בכ-123 מיליון שקל, לעומת כ-111 מיליון שקל ברבעון השלישי של שנת 2009.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי עלה בכ-51% לכ- 241.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 160.4 מיליון שקל ובשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי לבעלי המניות של כ- 94.3 מיליון שקל לעומת כ- 122.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. יש לציין כי בתקופה המקבילה הושפע הרווח הנקי מהכנסות מיסים חד פעמיות בסך כ- 154.6 מיליון שקל כתוצאה משינוי חקיקתי שהביא לירידה בשיעורי המס, בעוד שהרבעון רשמה החברה הוצאות מס בסך כ-12.2 מיליון שקל.
הונה העצמי של החברה (המיוחס לבעלי המניות), נכון ל-30 בספטמבר 2010 עמד על כ-1.93 מיליארד שקל. ההון העצמי הכולל עמד על כ- 2.13 מיליארד שקל. שקל. יחס חוב ל-Cap, המשקף את רמת המינוף של החברה עמד ב-30.9.10 על כ-71.8%.
בקופתה של בריטיש ישראל מזומנים, שווי מזומנים, הלוואות ופיקדונות לזמן קצר בסך של כ-1.09 מיליארד שקל. יתרת הנדל"ן להשקעה עמדה ב-30.9.10 על כ-8.03 מיליארד שקל לעומת כ-7.5 מיליארד שקל ביום 31.12.2009. העלייה ביתרת הנדל"ן להשקעה נובעת בעיקרה מהשקעות בנכסים בפיתוח ומעליית ערכם של נכסי הנדל"ן שבבעלות בריטיש.
במקביל לאישור הדוחות הכספיים, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד בהיקף של כ- 20.7 מיליון שקל (12.5 אגורות למניה) לבעלי המניות של החברה. וזאת, בהמשך לחלוקת דיבידנדים בסך כ- 62.2 מיליון שקל מתחילת השנה ובמסגרת מדיניות לחלוקת דיבידנד מינימאלי לשנת 2010, לפיה צפויה החברה לחלק לבעלי המניות דיבידנד בהיקף של כ- 83 מליון שקל, אשר יחולק ב- 4 תשלומים רבעונים.
טל גינזבורג, סמנכ"ל הכספים של בריטיש ישראל אמר היום: "אנו שמחים לדווח על המשך השיפור בתוצאות העסקיות של החברה הנובע מהרחבת הפעילות ומהשבחת הנכסים. ברבעון הנוכחי המשכנו לשמור על נזילות גבוהה, גידול ב- NOI של החברה, שמירה על שיעורי תפוסה גבוהים העומדים על כ- 98% ותזרים מזומנים גבוה מפעילות שוטפת שיצרה החברה ואנו מאמינים כי נמשיך בדרך זו גם ברבעונים הבאים הודות לפעילות אינטנסיבית שאנו מבצעים לשיפור הנכסים ולהרחבת הפורטפוליו, תוך שמירה על איתנות פיננסית ונזילות גבוהה".
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי החברה ממשיכה לייצר תוצאות טובות- "אני נשאר בקנייה על הנייר מחיר היעד שלנו הוא 13 שקל (נבחן אותו שוב). יש לשים לב כי עסקת הרכישה מול מליסרון ועופר נכסים היא במחיר של 14.5 שקל למנייה. להערכתי השלמת העסקה (לאחר אישור ממונה על ההגבלים) תהיה בהחלפת מניות של מליסרון במניות של בריטיש, לכן המחיר של בריטיש אבסולוטי הוא פחות רלוונטי ויש בעיקר להשוות אותו אל מול המחיר של מליסרון".
ליפמן מוסיף כי להערכתו, מי שרוצה בעתיד חשיפה לחברה המאוחדת- בריטיש מליסרון, יכול לקבל היום את החשיפה הזו בדרך זולה יותר על ידי רכישה של מניות בריטיש שבעתיד הלא רחוק יוחלפו למניות מליסרון המאוחדת שתהיה חברה מאוד מעניינת".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
