ביצת הזהב של מליסרון: "מניות בריטיש יוחלפו למניות החברה המאוחדת שתהיה מאוד מעניינת"

כך אומר שי ליפמן בתגובה לדוחות הכספיים של בריטיש ישראל, שנרכשה לאחרונה על ידי מליסרון. מדווחת הרבעון על גידול של 11% ב-EBITDA ו-51% ברווח התפעולי
לירן סהר |

חברת בריטיש ישראל מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי בסך 102.3 מיליון שקל, זאת לעומת רווח 136.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יצוין כי בתקופה המקבילה רשמה החברה הטבת מס חד פעמית בסך כ- 153.8 מיליון שקל. יצוין כי לאחרונה נחתם הסכם למכירת כל אחזקותיהם של בעלי השליטה בחברה ( 71% ממניות החברה) לחברת מליסרון ועופר השקעות בתמורה לכ- 1.7 מיליארד שקל, המשקף מחיר של 14.5 שקל למניה. בשבוע שעבר דיווחה החברה על השלמת העסקה לרכישת קניון סירקין בפתח תקווה. כמו כן, בחודש ספטמבר מכרה החברה עתודת קרקע במעויין שורק בראשון לציון בתמורה לכ- 35 מיליון שקל וברווח לפני מס של כ- 11 מיליון שקל ובחודש יולי השלימה החברה עסקה לרכישת 50% מגרנד קניון בבאר שבע. ההכנסות מהשכרה, ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה עלו לכ-192.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-181.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. סך ההכנסות צמחו בכ- 37.6% לכ- 325 מיליון שקל, לעומת כ-236.2 מיליון שקל וכללו הכנסות מעליית שווי נדל"ן להשקעה בכ- 131 מיליון שקל, לעומת כ- 51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה- NOI ברבעון השלישי עלה בכ- 12% לכ- 134.3 מיליון שקל (גילום שנתי של תוצאות הרבעון מייצג קצב NOI שנתי של כ 537.5 מליון שקל) לעומת כ-120 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה NOI מנכסים קיימים (Same Property NOI) עלה בכ 7% לכ-127.2 מיליון שקל לעומת כ- 119 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד. ה-EBITDA של החברה ברבעון השלישי של שנת 2010 עלה בכ- 11% והסתכם בכ-123 מיליון שקל, לעומת כ-111 מיליון שקל ברבעון השלישי של שנת 2009. הרווח התפעולי ברבעון השלישי עלה בכ-51% לכ- 241.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 160.4 מיליון שקל ובשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי לבעלי המניות של כ- 94.3 מיליון שקל לעומת כ- 122.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. יש לציין כי בתקופה המקבילה הושפע הרווח הנקי מהכנסות מיסים חד פעמיות בסך כ- 154.6 מיליון שקל כתוצאה משינוי חקיקתי שהביא לירידה בשיעורי המס, בעוד שהרבעון רשמה החברה הוצאות מס בסך כ-12.2 מיליון שקל. הונה העצמי של החברה (המיוחס לבעלי המניות), נכון ל-30 בספטמבר 2010 עמד על כ-1.93 מיליארד שקל. ההון העצמי הכולל עמד על כ- 2.13 מיליארד שקל. שקל. יחס חוב ל-Cap, המשקף את רמת המינוף של החברה עמד ב-30.9.10 על כ-71.8%. בקופתה של בריטיש ישראל מזומנים, שווי מזומנים, הלוואות ופיקדונות לזמן קצר בסך של כ-1.09 מיליארד שקל. יתרת הנדל"ן להשקעה עמדה ב-30.9.10 על כ-8.03 מיליארד שקל לעומת כ-7.5 מיליארד שקל ביום 31.12.2009. העלייה ביתרת הנדל"ן להשקעה נובעת בעיקרה מהשקעות בנכסים בפיתוח ומעליית ערכם של נכסי הנדל"ן שבבעלות בריטיש. במקביל לאישור הדוחות הכספיים, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד בהיקף של כ- 20.7 מיליון שקל (12.5 אגורות למניה) לבעלי המניות של החברה. וזאת, בהמשך לחלוקת דיבידנדים בסך כ- 62.2 מיליון שקל מתחילת השנה ובמסגרת מדיניות לחלוקת דיבידנד מינימאלי לשנת 2010, לפיה צפויה החברה לחלק לבעלי המניות דיבידנד בהיקף של כ- 83 מליון שקל, אשר יחולק ב- 4 תשלומים רבעונים. טל גינזבורג, סמנכ"ל הכספים של בריטיש ישראל אמר היום: "אנו שמחים לדווח על המשך השיפור בתוצאות העסקיות של החברה הנובע מהרחבת הפעילות ומהשבחת הנכסים. ברבעון הנוכחי המשכנו לשמור על נזילות גבוהה, גידול ב- NOI של החברה, שמירה על שיעורי תפוסה גבוהים העומדים על כ- 98% ותזרים מזומנים גבוה מפעילות שוטפת שיצרה החברה ואנו מאמינים כי נמשיך בדרך זו גם ברבעונים הבאים הודות לפעילות אינטנסיבית שאנו מבצעים לשיפור הנכסים ולהרחבת הפורטפוליו, תוך שמירה על איתנות פיננסית ונזילות גבוהה". שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי החברה ממשיכה לייצר תוצאות טובות- "אני נשאר בקנייה על הנייר מחיר היעד שלנו הוא 13 שקל (נבחן אותו שוב). יש לשים לב כי עסקת הרכישה מול מליסרון ועופר נכסים היא במחיר של 14.5 שקל למנייה. להערכתי השלמת העסקה (לאחר אישור ממונה על ההגבלים) תהיה בהחלפת מניות של מליסרון במניות של בריטיש, לכן המחיר של בריטיש אבסולוטי הוא פחות רלוונטי ויש בעיקר להשוות אותו אל מול המחיר של מליסרון". ליפמן מוסיף כי להערכתו, מי שרוצה בעתיד חשיפה לחברה המאוחדת- בריטיש מליסרון, יכול לקבל היום את החשיפה הזו בדרך זולה יותר על ידי רכישה של מניות בריטיש שבעתיד הלא רחוק יוחלפו למניות מליסרון המאוחדת שתהיה חברה מאוד מעניינת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.