יום הרכישה בעסקת חליפין עם מנהל מקרקעין
ועדת ערר קבעה כי בנסיבות העניין העוררים לא הרימו את נטל ההוכחה שלפיו הסכם חליפין עם המנהל משנת 1987 מהווה המשך להסכם קודם עם המנהל משנת 1954. לפיכך נקבע כי יום הרכישה הוא בשנת 1987.
תקציר ו"ע 1091-06
פטמה חסונא ואח' נ' מנהל מס שבח רחובות
ועדת הערר קבעה כי בנסיבות העניין העוררים לא הרימו את נטל ההוכחה שלפיו הסכם חליפין עם המנהל משנת 1987 מהווה המשך להסכם קודם עם המנהל משנת 1954. לפיכך נקבע כי יום הרכישה הוא בשנת 1987.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
העררים הנדונים עניינם בכמה עסקאות למכירת מקרקעין בשנת 2004, אשר לטענת העוררים התקבלו אצלם במסגרת "הסכם חליפין" שנערך ביניהם ובין מורישיהם לבין מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1987 בגין מקרקעין שהתקבלו ממורישיהם בשנת 1954.
שאלת פרשנות "הסכם החליפין" היא השאלה העומדת במרכז ערר זה, כלהלן: האם יש לייחס להסכם החליפין יום רכישה חדש של יום רכישת המקרקעין שנתקבלו כחליפין, קרי שנת 1987 (כטענת המשיב), או שמא יש לייחס למקרקעין שנמכרו את יום הרכישה של המקרקעין המוחלפים (כטענת העוררים).
העוררים טוענים כי ההסכם משנת 1987 הוא הסכם מתקן, והוא למעשה המשך טבעי של ההסכם משנת 1954, שכן הקרקעות לפי ההסכם משנת 1954 לא הגיעו כלל לידי משפחת חסונא, ולמעשה הופקעו על ידי המדינה, וההסכם משנת 1987 הוא פיצוי קלאסי בגין הפקעת מקרקעין.
מנגד טוען המשיב כי ההסכם משנת 1987 הוא תוצאה של משא ומתן והסכמה רצונית של הצדדים, וגם אם הוא נערך תחת איום בהפקעה, אין בכך כדי להפוך את העסקה לפטורה ממס לפי סעיף 64 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"). לפיכך, לטענת המשיב, ההסכם משנת 1987 יוצר אירוע החייב במס, וגם אם הסכם זה לא דווח ולא מוסה, אין בו כדי לשנות מהקביעה כי יום הרכישה הוא בשנת 1987. הנפקות המעשית של קביעה זו היא החלתם של שיעורי המס ההיסטוריים.
דיון
דעת הרוב (י' בן שלמה - שופט, ד' מרגליות)
טענת העוררים, כי ההסכם משנת 1954 לא בוצע מכיוון שהמקרקעין שהיו אמורים להימסר להם הופקעו על ידי המדינה - היא טענה המצריכה הוכחה בראיות, ואלו לא הובאו על ידי העוררים. על העוררים היה להוכיח כי בוצעה הפקעה על פי חוק, מכיוון שלא קיימת הפקעה שלא על פי חוק.
קשה לקבל את עמדת העוררים שלפיה ההסכם משנת 1987 הוא המשך להסכם הקודם משנת 1954. שכן, ההסכם מבטא הסכמה רצונית של הצדדים לערוך את חילוף המקרקעין, ואף מודגש בו מפורשות כי העוררים וחליפיהם הם בעלי הזכויות הנמסרות. יתר על כן, קבלת הערר למעשה נותנת פרס לנישומים שאינם מדווחים על עסקאות שהם עושים. בענייננו, ההסכם משנת 1987 דווח למשיב באיחור, איחור העומד בעוכרי העוררים.
דעת מיעוט (צ' פרידמן)
העיקרון השולט בכיפת דיני מיסוי מקרקעין הוא העיקרון של רצף מיסוי תקופות השבח, דהיינו, שימור רצף בחיוב במס במרוצת השנים, כך ש"לא תברח" תקופת שבח מהחיוב במס. מעיון ברשימת הפטורים השונים ממס הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין עולה כי החוק אינו מעניק פטור סופי ממס, אלא מעניק למעשה "דחיית מס" עד המכירה הבאה החייבת במס. כל עוד לא גילה המחוקק את דעתו במפורש שהוא חותר לתוצאה שונה, יש לפרש את הפטורים ממס על דרך של "דחיית מס".
עמדתו של המשיב על אי יישום עקרון רציפות המס גם במקרה דנן מעוררת תמיהה מ"קל וחומר, בן בנו של קל וחומר..." (זבחים נ, ע"ב), שכן אם בעסקאות הפטורות ממס יש ליישם את עקרון רציפות המס במטרה ש"לא תברח" תקופת שבח מהחיוב במס, על אחת כמה וכמה יש ליישם עיקרון זה בעסקאות שמסיבות כלשהן - מוצדקות או לא מוצדקות - של איחור במועד הדיווח, של מחדלים הן מצד המדינה והן מצד הנישום, לא חויבה העסקה במס בנסיבות השנויות במחלוקת, וכתוצאה מאי יישום עקרון זה עשויה "לברוח" תקופת שבח מסוימת מהחיוב במס.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
