כמה סיבות להפקיד עוד שני אחוזים לחיסכון הפנסיוני
לעיתים השוק הפנסיוני הוא סבך לא פשוט לאזרח הממוצע. עם זאת, על כל אדם שחוסך לגיל פרישה בקרן פנסיה, בביטוח מנהלים או בקופת גמל, להבין את עקרונותיו ולנצל את היתרונות היחסיים שנותנת המדינה לחוסכים.
תקרת ההפקדה המזכה של תגמולי העובד היא היום 7%, אך רוב ציבור החוסכים מפריש 5% בלבד. בהגדלת שיעור ההפרשות ב-2% נוספים גלומים כמה יתרונות:
1. הגדלת החיסכון הפנסיוני הכולל לגיל הפרישה - הגדלת שיעור הפרשות תגמולי העובד עשויה להגדיל באופן משמעותי את גובה הצבירה לגיל הפרישה. לדוגמה, אדם בן 30, המרוויח שכר פנסיוני בסך 7,000 ש"ח. אם יגדיל את הפרשותיו לתגמולי העובד מ-5% ל-7% ויפרוש בגיל 65, יגדיל את חסכונו הפנסיוני בכ-120,000 ש"ח, תמורת הפקדה חודשית בסך 91 ש"ח בלבד. כמובן שדחיית גיל הפרישה יגדיל את גובה החיסכון (הפקדה של 2% משכר 7,000 ש"ח = 140 ש"ח, בניכוי החזר של 35% כמפורט בסעיף 2 לעיל).
הנחות חישוב:
תשואה ריאלית שנתית צפויה בשיעור 4.26% (אף על פי שהתשואה הריאלית הממוצעת בקרנות פנסיה חדשות ב-10 שנים אחרונות הייתה כ-6%), דמי ניהול מפרמיה 6% ומצבירה 0.50%. השכר לא גדל ריאלית עד גיל הפרישה (הצמדה למדד בלבד).
2. הטבות מס - זיכוי לפי סעיף 45א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 על הפקדה לתגמולי העובד (להלן: "הפקודה")
אחד הכלים שהמדינה משתמשת בהם כדי להניע את הציבור לחסוך לגיל פרישה הוא הטבת מס על הפקדות לכספי הפנסיה, ולכן יש לנצל הטבה זו באופן מרבי.
גובה הזיכוי המקסימלי בשנת 2010 הוא 567 ש"ח (8,100 * 7.0% * 35%).
לדוגמה - אם אותו אדם בן 30 המרוויח שכר פנסיוני בסך 7,000 ש"ח יגדיל את הפרשותיו לתגמולי העובד מ-5% ל-7%, הוא יקבל תוספת ריאלית של כ-21,000 ש"ח נטו להכנסתו בגין כל תקופת החיסכון (35 שנים).
3. פטור ממס רווחי הון על כספי החיסכון הפנסיוני - היום מחויב כל אזרח שחוסך באמצעות מכשירי חיסכון כמו קרנות נאמנות, פיקדונות בנקאיים וכד' מחויב בתשלום מס רווחי הון בשיעור 20% על הרווחים הריאליים. בדוגמה שנתתי בסעיף 1 לעיל, אדם בן 30 שהיה חוסך באופן עצמאי סכום בשיעור 2% משכרו הפנסיוני היה משלם מס רווחי הון בסך כ- 9,000 ש"ח. נוסף על כך הוא גם לא היה נהנה מזיכוי בשיעור 35% לפי סעיף 45א לפקודה, זיכוי שהיה מגדיל את משכורתו נטו בגין כל הפקדה.
שלושת היתרונות שתיארתי לעיל מצביעים על הכדאיות שבהגדלת הפרשת תגמולי עובד ב-2% נוספים.
עם זאת, כל חלופה נמדדת אל מול אלטרנטיבה. משום כך בחנתי את האפשרות להגדלת תגמולי העובד לטובת חיסכון פנסיוני אל מול אלטרנטיבה סבירה, שהיא חיסכון של 2% באופן עצמאי באמצעות תוכנית חיסכון כמו קרנות נאמנות, פיקדון בנקאי וכד'.
שתי החלופות שהשוויתי הן:
א. הפקדה של 2% נוספים לחיסכון פנסיוני.
ב. הפקדה של 2% נוספים לתוכנית חיסכון שמנוהלת באופן עצמאי.
הטבלה הבאה מראה את היתרון היחסי שגלום בהפקדת 2% הנוספים לטובת החיסכון הפנסיוני.
מכאן שניתוב 2% להפקדה בחלופה א' מגדיל את ערך הכסף ב-48% ביחס לחלופה ב', ונוסף על כך הוא מגדיל את הצבירה לגיל הפרישה בכ-11%.
כלל אצבע נוסף שכדאי לזכור הוא שהגדלת ההפקדה לתגמולי העובד בשיעור 2% לכל 1,000 ש"ח מהשכר הפנסיוני, בעבור אדם בן 30 שיפרוש בגיל 65, תביא לתוספת צבירה של כ-17,000 ש'. בנוסף העובד ייהנה מזיכוי ממס של כ-3,000 ש'.
ניתן לבדוק מהו גובה החיסכון הצפוי בעזרת הסימולציה שמצורפת למאמר שבאתר החברה.
הכותב אלכסיי טרקשינסקי, אקטואר מחברת אליאור ויסברג בע"מ שמתמחה בייעוץ אקטוארי ופנסיוני. www.actuary-ifrs.com
הערות הכותב
[1] כדי לתת אומדן השוואתי לניהול השקעות עצמאי הנחתי תשואה צפויה בשיעור 3% ריאלי
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
