הדוב בדרך להסתער: אבל זהירות מהשורט על מדד היתר-50
כבר לפני חודש כתבתי כאן כי מגמת העליות עומדת בסימן שאלה ולפני שבועיים הדגשתי שמגמת העליות להערכתי, אכן הסתיימה. למעשה, לאחר קצת יותר משנה של גאות בשווקים, נראה כי משבר חדש מאיים על הכלכלה העולמית, אם תרצו, שלב ב' של המשבר הקודם. בשלב זה, על אף שלא ניתן לאמוד את ההיקף המדוייק של המשבר, נראה כי מדובר במשבר של ממש ולא בתיקון טכני פשוט. המשמעות הכואבת של המצב: העולם עשוי להיכנס להאטה או למיתון והבורסות צפויות לחזור למגמת ירידות חדה ו/או ממושכת.
למשוואה הזו נכנס כעת גם גורם חדש ישן, אשר בדרך כלל אני מייחס לו פחות חשיבות והוא הגורם הביטחוני. נכון הוא, שעד כה, מרבית האירועים הביטחוניים במדינתנו היו בעלי השפעה שלילית בטווחים קצרים בלבד, אולם אין סיבה להפסיד כסף גם בטווח הקצר, אם ניתן להימנע מכך. אירועי הימים האחרונים אמנם אינם בעלי משמעות כלכלית גדולה, אולם תחושתי היא שהפרובוקציות האחרונות אינן סוף פסוק ומעתה, לפחות בחודשים הקרובים, כדאי לשים עין גם על הגזרה הזו. ממילא, להערכתי, המשבר באירופה, לא יאפשר לשוק לזנק בעתיד הנראה לעין, אז בוודאי כדאי לשמור על זהירות יתרה, כאשר מצטרף למשוואה הגורם הביטחוני. שוב אני מדגיש את נקודת המבט שלי: עדיף לא להרוויח ולהחמיץ מהלך של עליות קלות מאשר להפסיד הרבה כסף בירידות חדות.
יד על הדופק
לפני שאתם ממשיכים לקרוא, חשוב לי מאד להדגיש, שלאור רמת אי הוודאות הגדולה בשווקים, קיים תמיד סיכוי סביר שאני טועה ולכן, בכל יום אני נוהג לעבור שוב על הנחות היסוד שלי ולבחון שוב את החלטותיי. שאננות, התאהבות או היקבעות בפוזיציה הן הסכנות הגדולות. במיוחד כאשר פועלים ליצירת רווחים "לא טבעיים" משוק יורד, חשוב להיות דרוכים למקרה בו נקבל מספיק אינדיקציות לכך ששגינו ובמקרה כזה יש לפעול במהירות למימוש אותם מכשירים. העובדה שכבר לפני כמה שבועות נערכנו ובחרנו לממש כמעט את כל רכיב המניות בתיקים והאג"ח הקונצרני ולרכוש מכשירים פיננסיים המרוויחים מירידות, מאפשרת לנו כיום מעט יותר חופש פעולה ואורך רוח. בשל הקצב המהיר בו מתרחשים האירועים, אני מתנצל מראש אם לא אספיק לעדכן את קוראי הטור שלי במידה ויכולו שינויים מהותיים מהירים.
פוטנציאל למשבר חמור במיוחד
נכון להיום, נראה כי הסיכויים להמשך הירידות בשווקים גדולים מן הסיכויים לעליות. כפי שהדברים נראים כעת, הפוטנציאל של המשבר הנוכחי, הינו רחב היקף, אולי אפילו מעבר למשבר שחווינו בשנת 2008. אמנם בכלל לא בטוח שהפוטנציאל הזה אכן יתממש, אך כדאי לקחת בחשבון גם את האפשרות לתרחיש השלילי. המשבר הנוכחי הוא לא רק כלכלי, אלא גם פוליטי ומדיני. האינטרסים של המדינות השונות באירופה לא אחידים, האזרחים יוצאים לרחובות ולא מוכנים לקבל כל תוכנית והמדינות מוגבלות בצעדים כלכליים משום שהן תלויות באיחוד האירופי וגם אין להן מטבע עצמאי משלהן.
בעוד שהמשבר הקודם התמקד בחילוץ של בנקים וחברות ענק אמריקאיות, המשבר הנוכחי מתמקד במדינות ממש. חלק גדול מן התחמושת להתמודדות עם משברים כבר נוצל במשבר הקודם. לבנקים המרכזיים ולממשלות יהיה קשה יותר לפעול. הריבית כבר נמוכה, כספים כבר הודפסו בכמות גדולה וחילוץ חברות בקשיים כבר נעשה. נשאלת השאלה כיצד ייפתר המשבר הנוכחי. וכל זאת, בלי להתייחס לבעיות הביטחוניות המקומיות שלנו כאן בישראל.
מהו הפתרון למשבר?
העולם המערבי עשה כל מה שניתן, על מנת לחמוק מן המיתון, לשמור על רמת החיים הגבוהה ולתמוך בצמיחה, אבל פתרונות הקסם כבר לא מצליחים להחזיק ונראה כי כל ניסיון התחמקות נוסף מגיע לדרך ללא מוצא. בסופו של דבר יימצא פתרון למשבר, אבל כנראה שלא יהיה מנוס מהפתרון הטריוויאלי הישן והפשוט שהעולם המערבי כל כך לא אוהב. חלק ממדינות העולם ייאלצו לרדת ברמת החיים, לקצץ בתקציב, להתייעל ואולי להעלות מיסים. זוהי דרכו של עולם: גאות ושפל. מתחנו את הגאות עד קצה גבול היכולת וכעת חוזרים לתקופה פחות נעימה. העולם לא ייחרב, אנשים ימשיכו לעבוד, לאכול, לטייל ולבלות, אבל הבורסות כנראה ייאלצו לשקף מצב כלכלי פחות טוב.
כיצד ניתן להגן על תיק ההשקעות ואולי אפילו להרוויח מכך כסף?
מספר כלים מאפשרים למשקיע להגן על תיק ניירות הערך שלו מפני ירידות. הפתרון הראשון והיעיל ביותר הינו למכור את תיק ההשקעות או את חלקו. מי שלא יכול או לא רוצה לעשות זאת משיקולים שונים (למשל שיקולי סחירות), יכול לרכוש הגנות. הפעם אתייחס כאן רק לסוג אחד של הגנות:
תעודות סל בחסר וגם לכך בקיצור נמרץ
האם כדאי לרכוש חסר על היתר (50)? באופן תיאורטי, תעודת חסר על מדד היתר היא אידיאלית, כיוון שמניות היתר חוטפות בדרך כלל את המכה הקשה ביותר בתקופת ירידות, בין היתר כתוצאה מפדיונות בקרנות הנאמנות שמרסקות את מניות הבלתי סחירות. במצב כזה, השורט על מניות היתר הינו פתרון מתוק ונעים. הבעיה שלפנינו הינה שבמדד יתר 50, המניה בעלת המשקל הגדול ביותר היא רציו.
ברציו הכל יכול לקרות בכל רגע ללא קשר למשבר. גילוי של גז במאגר לווייתן בהחלט יכול להרוס לשורטיסטים על המדד הזה את כל החגיגה, מכיוון שבמקרה כזה רציו עשויה לזנק בעשרות אחוזים ויותר (ולהיפך). לכן, למי שבכל זאת מחליט לבצע שורט על מדד היתר 50, כדאי לנטרל את רציו על ידי הצטיידות במניה בהתאם למשקלה במדד או בתעודה (אם המינוף בה שונה מ- 1).
השורט הקלאסי - שורט על ת"א 100 - אין הרבה מה להוסיף כאן. זהו שורט קלאסי על שוק המניות בישראל.
השורט החכם - תל בונד 40 או 60 - בניגוד למניות, שכבר חטפו מכה לא נעימה ובמקרה של שינוי באווירה הן בהחלט יכולות לעלות ולדרוס כל שורטיסט חייכן, מדדי התל בונד נמצאים קרוב לשיא כל הזמנים. גם תחת אווירת חג, פריחה כלכלית וגן עדן של ממש, קשה קצת לראות כמה עוד יכולים מדדי התל בונד לעלות. כאן נראה כי הסיכון בסה"כ דיי מוגבל (אבל הוא קיים כמובן). לעומת זאת, בתקופות הרעות של התל בונד, למי שהספיק לשכוח כבר ראינו ירידות של 2%, 3% ואפילו 5% ביום. עם פוטנציאל מוגבל מאד להפסד וסיכוי דיי מכובד לרווח, שורט על מדדי התל בונד, נראה כשורט החכם ביותר.
שורט ממונף - השורט הממונף מאפשר למשקיע להרוויח יותר באחוזים בגין כל ירידה של אחוז במדד הרלוונטי. הבעיה היא שבחלק מן התעודות הללו, תקופות של דשדוש שוחקות את התעודות. לכן, מבלי להרחיב על כך, למי שיש מספיק כסף זמין, כדאי לשמור על כלל אצבע אחד חשוב, שנכון לפחות לגבי חלק גדול מן התעודות: עדיף להשקיע 2,000 ₪ בתעודה לא ממונפת, מאשר 1,000 ₪ בתעודה ממונפת פי 2.
חשוב לזכור - יש לעיין היטב בעלון לצרכן לפני השימוש!
חשוב לבחון היטב בתשקיף של כל תעודת שורט את התנאים המיוחדים לה. ישנן תעודות המבוססות על נוסחאות של אחוזים ואחרות המבוססות על שערים. ישנם מקרים של המרה כפויה וכן קיימות נקודות שונות שחשוב להכיר והן בעלות השפעה גדולה על תוצאות ההשקעה.
מילה על מניות הגז
חריג אחד בכל זאת עשוי להיות בכל הבלגאן הזה והוא תחום הגז אותו סקרתי כאן בהרחבה תקופה ארוכה. במידה ותוצאות הסקר התלת מימדי בלווייתן יציגו תמונה אופטימית, הרי שכמה מניות ייהנו מכך. המניה המועדפת עלינו מזה זמן הינה אבנר (במידה דומה לדלק קידוחים), בשל הפריסה הרחבה שלה במגוון גדול של רישיונות, הכוללים גם חלק בלווייתן.
לסיכום
מרבית הסימנים מצביעים על משבר מורכב וחמור עם פוטנציאל להסתבכות. העולם המערבי ייאלץ למצוא הפעם פתרון עמוק ויסודי לבעיות. הפחתות ריבית והדפסות כספים לא יפתרו לבד את הבעיה ולכן ככל הנראה תהיה פגיעה ברמת החיים. בנוסף, כדאי לשקול לבטח את התיק גם כנגד החרפה בגזרה הביטחונית. לידיעת המשקיעים, צפויה תקופה קשה, הבורסות צפויות להמשיך לרדת ולכן כדאי לשמור היטב על הכסף. ממש לא חייבים להפסיד כסף מן המשבר. להיפך, אפשר אפילו להרוויח ממנו הרבה כסף באמצעות מכשירים פיננסיים שונים, אשר את חלקם הזכרתי כאן. תנהגו בחכמה! בהצלחה!
הנכם מוזמנים לקרוא סקירות נוספות באתר האינטרנט שלנו בכתובת www.kabin-invest.co.il.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
