השלכות הרפורמה במערכת הפיננסית בארה"ב
גולדמן זאקס, הבנק השני בגודלו בארה"ב, מואשם כי ב-2007 הנפיק ניירות ערך שמהמרים על המשך צמיחת שוק המשכנתאות בארה"ב, מבלי לידע את ציבור הרוכשים בנוגע לניגוד אינטרסים שלו בעסקה. כל זאת, על רקע רפורמה חדשה למערכת הפיננסית שהנשיא אובמה מנסה להעביר. זוהי רפורמה מרחיקת לכת והנוקשה ביותר מאז שנות השלושים, ולהערכתי, היא אינה מטפלת במספר סיכונים שעדיין קיימים במערכת. ההונאה של גולדמן זאקס בשנת 2007, ערב התפוצצות בועת הסאבפריים, הנפיק גולדמן זאקס, מוצר פיננסי חדש. מי שרוכש אותו מקבל פרמיה כל עוד שוק משכנתאות הסאבפריים בארה"ב אינו קורס, כלומר הרוכש מהמר כנגד התפוצצות בועת האשראי. למשקיעים דווח, כי הרכב המשכנתאות בבסיס אותו מוצר נבחר ע"י גורם חיצוני באופן אובייקטיבי. כעת התברר, כי מאחורי אותו מוצר חדש, עמד הסכם אחר של גולדמן זאקס עם מנהל קרן גידור בשם ג'ון פולסון. האחרון, פתח פוזיציות "שורט" אדירות כנגד נכס הבסיס, כלומר הימר נגד שוק משכנתאות הסאבפריים האמריקאי, וכנגד הלקוחות של הבנק. בנוסף, הורשה פולסון לבחור את נכסי הבסיס המרכיבים את המוצר, כדי שיוכל להמר כנגדם. גולדמן זאקס, לפי ההאשמות, הרוויחה פעמיים: פעם אחת על המכירה של המוצר ללקוחות ופעם שנייה מעמלות ששילם ג'ון פולסון לבנק. הלקוחות הפסידו קרוב למיליארד דולר... גולדמן זאקס היה הבנק היחידי בארה"ב שגרף רווחים מהתפוצצות בועת האשראי, והיו שטענו שהוא למעשה היה אחד הגורמים לה. על רקע פרשה זו, חוזרות הקריאות להאיץ את הרפורמה במערכת הפיננסית שמציע הנשיא, ברק אובמה. קצת רקע ?על הרפורמה מבנה המערכת הפיננסית בארה"ב כיום, השתנה באופן מהותי בשנת 1999. עד אז, הסתמכה המערכת הפיננסית בארה"ב על חוקי Glass-Steagall - מערכת חוקים שהפרידה בין הבנקים המסחריים, דהיינו בנקים שעסקו באשראי ופיקדונות, לבין בתי ההשקעות בארה"ב. הצורך בהפרדה הזו היה אחד מהתובנות של המשבר הכלכלי ב 1929. בשנת 1999 ביטל ממשל קלינטון את החוקים ואפשר לבתי השקעות לעסוק בפעילות מסחרית. ביטול החוקים סייע לצמיחה הגבוהה בהיקף ההשקעות במכשירים פיננסים חדשים בארה"ב ולגאות בשוק ההון. הרפורמה שברק אובמה מציע כעת כוללת חזרה לאותם חוקים ישנים באמצעות מספר מגבלות: 1. הגבלות על מסחר בכספי החסכונות של הבנק, כולל איסור השקעה בקרנות הון סיכון/גידור והגבלת השקעה בנדל"ן. 2. הגבלות על מסחר בניירות ערך מגובי נכסים שונים למטרות שאינן השגת רווחים ללקוחות. 3. מגבלות על מיזוגים בין בנקים גדולים. 4. מגבלות על נתח השוק של הבנקים, מבחינת היקפי הלוואות. הביקורת הציבורית כנגד ממשל אובמה טענה, כי כספי הסיוע שהועברו לחילוץ הבנקים הגדולים למעשה רק הגבירו את הרצון ליטול סיכונים ולרכוש מכשירים פיננסים, במחשבה שבמקרה הגרוע ביותר הממשל יחלצם. אובמה נעתר לקריאות הללו וקידם את הרפורמה. מדוע להערכתי הרפורמה מרחיקת לכת אך אינה מטפלת בכל הבעיות? גם אם מסכימים עם הטענות כנגד העסקאות של גולדמן זאקס, שהימר כנגד הלקוחות שלו, פעולה אסורה שעל כך אין עוררין, עדיין קיים החשש שבלהט העשייה, הרפורמה המוצעת דווקא מעלה את הסיכונים במערכת הפיננסית ולא פותרת חלק מהבעיות שעדיין קיימות בה. הגבלת סיכונים אמנם מביאה לפגיעה ברווחים, אך כאן מדובר בפגיעה חדה ומיידית במקורות הרווח, בשעה שהבנקים עדיין לא התאוששו לגמרי מהמשבר. בנוסף, הרפורמה אינה פותרת את בעיית הגלובאליות: ארה"ב בחרה להגביל את השקעות כספי הבנקים, בעוד מדינות אירופה החליטו לא לעשות כן, אלא להסתפק בהגדלת דרישות ההון העצמי. שונות כה גבוהה בין ההגבלות על בנקים ברחבי העולם, אחת המערכות הגלובאליות ביותר, עשויה ליצור אפשרויות ארביטראז' ? פעילות אסורה על בנק אמריקאי בתחומי ארה"ב תתבצע כעת בשלוחה אחרת של הבנק באירופה. זוהי פעולה רווחית עבור הבנק, אך גם דרך אפשרית להימנע מלקיים את החוק המוצע ולרפורמה אין כיום תשובה נאותה לכך. ולבסוף, הרפורמה אינה מתייחסת למדיניות התמריצים והבונוסים. שהרי הרצון להרוויח באמצעות נטילת סיכונים תמיד קיים. הפיתוי לעשות זאת על חשבון הלקוחות כנראה גם הוא קיים, ולעתים ינסו בנקאים אלו או אחרים למצוא דרכים שיאפשרו להם לעשות זאת. הרגולציה המוצעת מנסה למנוע הפקת רווחים באמצעות מכשירים פיננסים מסוימים, שעשויים להרוויח על חשבון הלקוחות. אך היא עשויה להביא לכך, שהבנקים בארה"ב יחפשו מקורות רווח אחרים ויתלו סיכונים גבוהים כמו בעבר, רק בתחומים אחרים. כתבה: אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות * אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים
כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.
אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.
המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.
אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.
- רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
- הפצצה הגדולה בחוק הרווחים הכלואים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר
מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.
הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.
מיליארדים על השולחן
הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.
במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.
- טראמפ רוצה להפריט את ענקיות המשכנתאות - עסקה של 500 מיליארד דולר
- המשקיעים באינטל רגועים - הם צריכים לדאוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.