השלכות הרפורמה במערכת הפיננסית בארה"ב
גולדמן זאקס, הבנק השני בגודלו בארה"ב, מואשם כי ב-2007 הנפיק ניירות ערך שמהמרים על המשך צמיחת שוק המשכנתאות בארה"ב, מבלי לידע את ציבור הרוכשים בנוגע לניגוד אינטרסים שלו בעסקה. כל זאת, על רקע רפורמה חדשה למערכת הפיננסית שהנשיא אובמה מנסה להעביר. זוהי רפורמה מרחיקת לכת והנוקשה ביותר מאז שנות השלושים, ולהערכתי, היא אינה מטפלת במספר סיכונים שעדיין קיימים במערכת.
ההונאה של גולדמן זאקס
בשנת 2007, ערב התפוצצות בועת הסאבפריים, הנפיק גולדמן זאקס, מוצר פיננסי חדש. מי שרוכש אותו מקבל פרמיה כל עוד שוק משכנתאות הסאבפריים בארה"ב אינו קורס, כלומר הרוכש מהמר כנגד התפוצצות בועת האשראי. למשקיעים דווח, כי הרכב המשכנתאות בבסיס אותו מוצר נבחר ע"י גורם חיצוני באופן אובייקטיבי. כעת התברר, כי מאחורי אותו מוצר חדש, עמד הסכם אחר של גולדמן זאקס עם מנהל קרן גידור בשם ג'ון פולסון. האחרון, פתח פוזיציות "שורט" אדירות כנגד נכס הבסיס, כלומר הימר נגד שוק משכנתאות הסאבפריים האמריקאי, וכנגד הלקוחות של הבנק.
בנוסף, הורשה פולסון לבחור את נכסי הבסיס המרכיבים את המוצר, כדי שיוכל להמר כנגדם. גולדמן זאקס, לפי ההאשמות, הרוויחה פעמיים: פעם אחת על המכירה של המוצר ללקוחות ופעם שנייה מעמלות ששילם ג'ון פולסון לבנק. הלקוחות הפסידו קרוב למיליארד דולר...
גולדמן זאקס היה הבנק היחידי בארה"ב שגרף רווחים מהתפוצצות בועת האשראי, והיו שטענו שהוא למעשה היה אחד הגורמים לה. על רקע פרשה זו, חוזרות הקריאות להאיץ את הרפורמה במערכת הפיננסית שמציע הנשיא, ברק אובמה.
קצת רקע ?על הרפורמה
מבנה המערכת הפיננסית בארה"ב כיום, השתנה באופן מהותי בשנת 1999. עד אז, הסתמכה המערכת הפיננסית בארה"ב על חוקי Glass-Steagall - מערכת חוקים שהפרידה בין הבנקים המסחריים, דהיינו בנקים שעסקו באשראי ופיקדונות, לבין בתי ההשקעות בארה"ב. הצורך בהפרדה הזו היה אחד מהתובנות של המשבר הכלכלי ב 1929. בשנת 1999 ביטל ממשל קלינטון את החוקים ואפשר לבתי השקעות לעסוק בפעילות מסחרית. ביטול החוקים סייע לצמיחה הגבוהה בהיקף ההשקעות במכשירים פיננסים חדשים בארה"ב ולגאות בשוק ההון. הרפורמה שברק אובמה מציע כעת כוללת חזרה לאותם חוקים ישנים באמצעות מספר מגבלות:
1. הגבלות על מסחר בכספי החסכונות של הבנק, כולל איסור השקעה בקרנות הון סיכון/גידור והגבלת השקעה בנדל"ן.
2. הגבלות על מסחר בניירות ערך מגובי נכסים שונים למטרות שאינן השגת רווחים ללקוחות.
3. מגבלות על מיזוגים בין בנקים גדולים.
4. מגבלות על נתח השוק של הבנקים, מבחינת היקפי הלוואות.
הביקורת הציבורית כנגד ממשל אובמה טענה, כי כספי הסיוע שהועברו לחילוץ הבנקים הגדולים למעשה רק הגבירו את הרצון ליטול סיכונים ולרכוש מכשירים פיננסים, במחשבה שבמקרה הגרוע ביותר הממשל יחלצם. אובמה נעתר לקריאות הללו וקידם את הרפורמה.
מדוע להערכתי הרפורמה מרחיקת לכת אך אינה מטפלת בכל הבעיות?
גם אם מסכימים עם הטענות כנגד העסקאות של גולדמן זאקס, שהימר כנגד הלקוחות שלו, פעולה אסורה שעל כך אין עוררין, עדיין קיים החשש שבלהט העשייה, הרפורמה המוצעת דווקא מעלה את הסיכונים במערכת הפיננסית ולא פותרת חלק מהבעיות שעדיין קיימות בה.
הגבלת סיכונים אמנם מביאה לפגיעה ברווחים, אך כאן מדובר בפגיעה חדה ומיידית במקורות הרווח, בשעה שהבנקים עדיין לא התאוששו לגמרי מהמשבר.
בנוסף, הרפורמה אינה פותרת את בעיית הגלובאליות: ארה"ב בחרה להגביל את השקעות כספי הבנקים, בעוד מדינות אירופה החליטו לא לעשות כן, אלא להסתפק בהגדלת דרישות ההון העצמי. שונות כה גבוהה בין ההגבלות על בנקים ברחבי העולם, אחת המערכות הגלובאליות ביותר, עשויה ליצור אפשרויות ארביטראז' ? פעילות אסורה על בנק אמריקאי בתחומי ארה"ב תתבצע כעת בשלוחה אחרת של הבנק באירופה. זוהי פעולה רווחית עבור הבנק, אך גם דרך אפשרית להימנע מלקיים את החוק המוצע ולרפורמה אין כיום תשובה נאותה לכך.
ולבסוף, הרפורמה אינה מתייחסת למדיניות התמריצים והבונוסים. שהרי הרצון להרוויח באמצעות נטילת סיכונים תמיד קיים. הפיתוי לעשות זאת על חשבון הלקוחות כנראה גם הוא קיים, ולעתים ינסו בנקאים אלו או אחרים למצוא דרכים שיאפשרו להם לעשות זאת. הרגולציה המוצעת מנסה למנוע הפקת רווחים באמצעות מכשירים פיננסים מסוימים, שעשויים להרוויח על חשבון הלקוחות. אך היא עשויה להביא לכך, שהבנקים בארה"ב יחפשו מקורות רווח אחרים ויתלו סיכונים גבוהים כמו בעבר, רק בתחומים אחרים.
כתבה: אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
