8 הנקודות הקריטיות: כך תנטרלו את הסיכון בקבוצת הרכישה

התופעה שהתפתחה בשנים האחרונות יכולה להיות מסוכנת מכפי שחשבתם. איך מתגברים על המכשולים?
אברהם אלטלף |

בשנים האחרונות התפתחה דרך מקורית וחדשה למכירה של דירות, מתוך שאיפה להוזיל את עליות הרכישה לצרכן ולאפשר גם לקבלן ולייזם להרוויח את חלקם בפרוייקט.

הרעיון העומד בבסיס השיטה של קבוצות הרכישה הוא, ארגון של קבוצת אנשים, הרוכשת את הקרקע במרוכז ובמשותף, וכבעלים של הזכויות בקרקע, הם מזמינים שירותי בניה מקבלן, שבונה עבורם את הדירות.

השיטה הזו יכולה להיות יעילה וטובה, אבל כמו בכל עסקה יש בה לעיתים סיכונים, שיש להזהר מהם. לכן חשוב להיות מודעים למהותה של עיסקה כזו ולנושאים אותם יש להסדיר או לפתור בטרם מתקשרים בעיסקה כזו.

אם נפשט את השיטה של קבוצת רכישה, מדובר למעשה בבניה עצמית. כאשר מדובר ברוכש באחד, הרוכש קרקע לבניה של בית מגורים אחד, מדובר ברוכש יחיד של המגרש, הוא אחראי לתשלום התמורה והוא הופך לבעלים היחידי שלו. לאחר מכן הוא מתקשר בחוזה עם קבלן לבניה של בית המגורים והוא אחראי לבדו לתשלום עבור שירותי הבניה לקבלן.

כאשר מדובר בקבוצה, הדברים מורכבים יותר. ניקח לצורך הדוגמא מגרש המיועד לבניה של 12 יחידות דיור.

חייבת להתארגן קבוצה של 12 רוכשים שונים, המעונינים לבנות את דירתם במגרש ספציפי. חייבת להיות הסכמה מלאה בין חברי הקבוצה לגבי אופן חלוקת התמורה בגין הזכויות בקרקע, חלוקת הדירות שייבנו בפועל, ביניהם, תכנון הבניה, בחירת בעלי המקצוע הנדרשים לפרוייקט כולו, סוג ורמת הבניה, חומרי הבניה והגמר, דרך מימון עלויות הבניה, מועדי התחלת הבניה ועוד נושאים רבים אחרים.

לכך צריך להוסיף את העובדה הבסיסית שמרבית חברי הקבוצה אינם עוסקים בתחום הבניה, לא מתמצאים בנושא ואינם יכולים להפנות לשם כך את מלוא הזמן הנדרש, בנסיבות הענין.

בגלל סיבות אלה, ואחרות, קיימים יזמים שונים, הפועלים לארגן את קבוצות הרכישה ולעשות במקומם את מרבית הפעולות הנדרשות לשם הוצאת הפרוייקט אל הפועל.

תהליך הביצוע של פרוייקט כזה הינו כפי שיפורט להלן:

1. מארגן קבוצת הרכישה מאתר קרקע לבניה, מכין תוכנית ראשונית לבנין אשר אמור להבנות על הקרקע, בהתאם להוראות התב"ע הרלוונטית ופועל לפירסום הפרוייקט ולהרשמת חברי הקבוצה, בהתאם למספר הדירות אותן ניתן לבנות במקום.

2. במקביל להרשמת חברי הקבוצה מכינים עורכי הדין שיפעלו עבור הקבוצה, מערכת של חוזים. באופן עקרוני מדובר על ארבעה חוזים:

2.1 חוזה בין מארגן הקבוצה לבין חברי הקבוצה המסדיר את היחסים המשפטיים והכלכליים ביניהם. בחוזה הזה ממנים חברי הקבוצה את היזם, ואת ערוכי הדין של הקבוצה, להיות נציגים שלהם מול הרשויות השונות לקידום הפרויקט ולהוצאתו אל הפועל. כמו כן מוסדר שכר הטרחה שלהם והסדרי התשלומים בגין הפעולות המבוצעות על ידיהם.

2.2 חוזה רכישה של הקרקע אשר נחתם בין הבעלים של הקרקע לבין חברי הקבוצה. בחוזה זה מוסדרת רכישת הקרקע, התשלומים בגין התמורה וחלקו של כל אחד מחברי הקבוצה בקרקע.

2.3 חוזה שיתוף המסדיר את היחסים בין חברי הקבוצה לבין עצמם. בחוזה זה נקבעת חלוקת הדירות בין חברי הקבוצה, העלויות וההוצאות של כל אחד מהם והאחריות שלהם לעמוד בכל ההתחייבויות שלהם מול כל הגורמים החיצוניים, המסייעים לביצוע הפרוייקט. כמו כן קיימת בחוזה זה התייחסות למקרים בהם אחד מחברי הקבוצה אינו עומד בהתחייבויותיו.

2.4 חוזה להזמנת שירותי הבניה בין חברי הקבוצה לבין הקבלן שיבצע את הפרוייקט. בחוזה זה, נקבע חלקו של כל אחד מחברי הקבוצה בעלויות הבניה, בהתאם לדירה שבחר, לגודלה ולרמת הגימור שלה וכן הוראות נוספות הקשורות לעבודות הבניה עצמן כמו אחריות הקבלן לעבודות וכדומה.

3. לאחר החתימה על כל החוזים, יוצא הפרוייקט אל הדרך. בדרך כלל בניהולו של מארגן הקבוצה, תוך מתן דיווח מעת לעת לחברי הקבוצה או לנציגים שלהם.

4. לאחר השלמת הבניה, נמסרות הדירות והבנין אמור להרשם כבית משותף, בהתאם לחלוקת הדירות בין חברי הקבוצה.

כפי שאמרנו, יש מספר נושאים שיש לתת עליהם את הדעת בכניסה לפרוייקט כזה.

מרבית רוכשי הדירות בארץ, נעזרים בכספי הלוואה המובטחת במשכנתא, למימון רכישת הקרקע ועבודות הבניה. כנגד קבלת ההלוואה דורש הבנק לרשום משכנתא או לפחות הערת אזהרה לטובתו על המגרש, להבטחת החזר ההלוואה. אולם, לא כל אחד מחברי הקבוצה נוטל הלוואה שגובה זהה ליתר החברים ויש גם כאלה שלא נוטלים הלוואה כלל.

מאידך, יש צורך להבטיח את תשלום מלוא התמורה על ידי כל אחד מחברי הקבוצה, לבעלי הקרקע, לקבלן, למארגן הקבוצה וליתר בעלי המקצוע הקשורים בפרוייקט. יכול להיווצר מצב, בו אחד מהחברים, לא מצליח, מסיבות שונות לעמוד בתשלומים אותם התחייב לשלם. באופן עקרוני מצב כזה יכול להביא לקריסה של הפרוייקט כולו, שכן חברים אחרים בקבוצה לא יכולים ולא צריכים לשלם במקומו תשלומים המוטלים עליו, ומנגד מי שאמור לקבל את התשלום לא אמור לתת תמורה אם הוא לא מקבל בגינה תשלום.

בעיה נוספת יכולה להתעורר ביחס להבטחת הכספים של חברי הקבוצה. כיצד להבטיח את העברת הזכויות בקרקע על שמם, או את השלמת עבודות הבניה על ידי הקבלן, בסכומים עליהם סוכם מלכתחילה.

כדי להתגבר על מרבית הבעיות העלולות להתעורר במהלך הפרוייקט, ישנם כמה פתרונות שלובים, אשר מטרתם לצמצם את הסיכונים הללו. כפי שנפרט להלן:

1. בכל החוזים, קיימת הוראה מפורשת המסמיכה את מארגן הקבוצה ואת עורכי הדין שלו, להוציא את אותם חברים, שלא עומדים בהתחייבויות הכספיות שלהם, מן הקבוצה ולמכור את חלקם בקבוצה לרוכשים אחרים.

2. לטובת כל אחד מחברי הקבוצה נרשמת הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין ביחס לחלקו בפרוייקט.

3. הלוואות המשכנתא למימון העיסקה, נלקחות מבנק אחד עבור כל חברי הקבוצה, ומאושרת לכל אחד מהחברים מסגרת אשראי בבנק. מסגרת האשראי נקבעת בהתאם לדרישות הבנק והיא משלימה את ההון העצמי שכל אחד מחברי הקבוצה משלם מכספו הפרטי. גם לטובת הבנק נרשמת הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין.

4. התמורה בגין עבודות הבניה משולמת לקבלן, בהתאם לשלבי העבודה, לאחר ביצוע כל שלב ובהתאם לאישור של מפקח מטעם חברי הקבוצה. בדרך כלל הכספים האלה מגיעים מהלוואת המשכנתא ישירות מהבנק, ותוך מימוש מסגרת האשראי שניתנה לכל אחד מחברי הקבוצה.

5. מי מחברי הקבוצה שאינו מעוניין בכספי הלוואת משכנתא או שהוא מבקש הלוואה בסכום נמוך, מתחייב להעביר את חלקו בגין שלבי הבניה, לקופה הכללית של הקבוצה, בהתאם לשלבי העבודה של הקבלן.

6. מארגן הקבוצה, באמצעות המפקח המקצועי שנשכר לשם כך על ידי חברי הקבוצה מוסר לחברי הקבוצה דוח, תקופתי על התקדמות הפרוייקט והשלב אליו הוא הגיע מעת לעת.

7. עורכי הדין של הקבוצה מעניקים לחברי הקבוצה את הטיפול המשפטי המלא, בגין כל הפרוייקט, החל מרכישת הקרקע ועד להשלמת הליכי רישום הבית המשותף.

*האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.