8 הנקודות הקריטיות: כך תנטרלו את הסיכון בקבוצת הרכישה
בשנים האחרונות התפתחה דרך מקורית וחדשה למכירה של דירות, מתוך שאיפה להוזיל את עליות הרכישה לצרכן ולאפשר גם לקבלן ולייזם להרוויח את חלקם בפרוייקט.
הרעיון העומד בבסיס השיטה של קבוצות הרכישה הוא, ארגון של קבוצת אנשים, הרוכשת את הקרקע במרוכז ובמשותף, וכבעלים של הזכויות בקרקע, הם מזמינים שירותי בניה מקבלן, שבונה עבורם את הדירות.
השיטה הזו יכולה להיות יעילה וטובה, אבל כמו בכל עסקה יש בה לעיתים סיכונים, שיש להזהר מהם. לכן חשוב להיות מודעים למהותה של עיסקה כזו ולנושאים אותם יש להסדיר או לפתור בטרם מתקשרים בעיסקה כזו.
אם נפשט את השיטה של קבוצת רכישה, מדובר למעשה בבניה עצמית. כאשר מדובר ברוכש באחד, הרוכש קרקע לבניה של בית מגורים אחד, מדובר ברוכש יחיד של המגרש, הוא אחראי לתשלום התמורה והוא הופך לבעלים היחידי שלו. לאחר מכן הוא מתקשר בחוזה עם קבלן לבניה של בית המגורים והוא אחראי לבדו לתשלום עבור שירותי הבניה לקבלן.
כאשר מדובר בקבוצה, הדברים מורכבים יותר. ניקח לצורך הדוגמא מגרש המיועד לבניה של 12 יחידות דיור.
חייבת להתארגן קבוצה של 12 רוכשים שונים, המעונינים לבנות את דירתם במגרש ספציפי. חייבת להיות הסכמה מלאה בין חברי הקבוצה לגבי אופן חלוקת התמורה בגין הזכויות בקרקע, חלוקת הדירות שייבנו בפועל, ביניהם, תכנון הבניה, בחירת בעלי המקצוע הנדרשים לפרוייקט כולו, סוג ורמת הבניה, חומרי הבניה והגמר, דרך מימון עלויות הבניה, מועדי התחלת הבניה ועוד נושאים רבים אחרים.
לכך צריך להוסיף את העובדה הבסיסית שמרבית חברי הקבוצה אינם עוסקים בתחום הבניה, לא מתמצאים בנושא ואינם יכולים להפנות לשם כך את מלוא הזמן הנדרש, בנסיבות הענין.
בגלל סיבות אלה, ואחרות, קיימים יזמים שונים, הפועלים לארגן את קבוצות הרכישה ולעשות במקומם את מרבית הפעולות הנדרשות לשם הוצאת הפרוייקט אל הפועל.
תהליך הביצוע של פרוייקט כזה הינו כפי שיפורט להלן:
1. מארגן קבוצת הרכישה מאתר קרקע לבניה, מכין תוכנית ראשונית לבנין אשר אמור להבנות על הקרקע, בהתאם להוראות התב"ע הרלוונטית ופועל לפירסום הפרוייקט ולהרשמת חברי הקבוצה, בהתאם למספר הדירות אותן ניתן לבנות במקום.
2. במקביל להרשמת חברי הקבוצה מכינים עורכי הדין שיפעלו עבור הקבוצה, מערכת של חוזים. באופן עקרוני מדובר על ארבעה חוזים:
2.1 חוזה בין מארגן הקבוצה לבין חברי הקבוצה המסדיר את היחסים המשפטיים והכלכליים ביניהם. בחוזה הזה ממנים חברי הקבוצה את היזם, ואת ערוכי הדין של הקבוצה, להיות נציגים שלהם מול הרשויות השונות לקידום הפרויקט ולהוצאתו אל הפועל. כמו כן מוסדר שכר הטרחה שלהם והסדרי התשלומים בגין הפעולות המבוצעות על ידיהם.
2.2 חוזה רכישה של הקרקע אשר נחתם בין הבעלים של הקרקע לבין חברי הקבוצה. בחוזה זה מוסדרת רכישת הקרקע, התשלומים בגין התמורה וחלקו של כל אחד מחברי הקבוצה בקרקע.
2.3 חוזה שיתוף המסדיר את היחסים בין חברי הקבוצה לבין עצמם. בחוזה זה נקבעת חלוקת הדירות בין חברי הקבוצה, העלויות וההוצאות של כל אחד מהם והאחריות שלהם לעמוד בכל ההתחייבויות שלהם מול כל הגורמים החיצוניים, המסייעים לביצוע הפרוייקט. כמו כן קיימת בחוזה זה התייחסות למקרים בהם אחד מחברי הקבוצה אינו עומד בהתחייבויותיו.
2.4 חוזה להזמנת שירותי הבניה בין חברי הקבוצה לבין הקבלן שיבצע את הפרוייקט. בחוזה זה, נקבע חלקו של כל אחד מחברי הקבוצה בעלויות הבניה, בהתאם לדירה שבחר, לגודלה ולרמת הגימור שלה וכן הוראות נוספות הקשורות לעבודות הבניה עצמן כמו אחריות הקבלן לעבודות וכדומה.
3. לאחר החתימה על כל החוזים, יוצא הפרוייקט אל הדרך. בדרך כלל בניהולו של מארגן הקבוצה, תוך מתן דיווח מעת לעת לחברי הקבוצה או לנציגים שלהם.
4. לאחר השלמת הבניה, נמסרות הדירות והבנין אמור להרשם כבית משותף, בהתאם לחלוקת הדירות בין חברי הקבוצה.
כפי שאמרנו, יש מספר נושאים שיש לתת עליהם את הדעת בכניסה לפרוייקט כזה.
מרבית רוכשי הדירות בארץ, נעזרים בכספי הלוואה המובטחת במשכנתא, למימון רכישת הקרקע ועבודות הבניה. כנגד קבלת ההלוואה דורש הבנק לרשום משכנתא או לפחות הערת אזהרה לטובתו על המגרש, להבטחת החזר ההלוואה. אולם, לא כל אחד מחברי הקבוצה נוטל הלוואה שגובה זהה ליתר החברים ויש גם כאלה שלא נוטלים הלוואה כלל.
מאידך, יש צורך להבטיח את תשלום מלוא התמורה על ידי כל אחד מחברי הקבוצה, לבעלי הקרקע, לקבלן, למארגן הקבוצה וליתר בעלי המקצוע הקשורים בפרוייקט. יכול להיווצר מצב, בו אחד מהחברים, לא מצליח, מסיבות שונות לעמוד בתשלומים אותם התחייב לשלם. באופן עקרוני מצב כזה יכול להביא לקריסה של הפרוייקט כולו, שכן חברים אחרים בקבוצה לא יכולים ולא צריכים לשלם במקומו תשלומים המוטלים עליו, ומנגד מי שאמור לקבל את התשלום לא אמור לתת תמורה אם הוא לא מקבל בגינה תשלום.
בעיה נוספת יכולה להתעורר ביחס להבטחת הכספים של חברי הקבוצה. כיצד להבטיח את העברת הזכויות בקרקע על שמם, או את השלמת עבודות הבניה על ידי הקבלן, בסכומים עליהם סוכם מלכתחילה.
כדי להתגבר על מרבית הבעיות העלולות להתעורר במהלך הפרוייקט, ישנם כמה פתרונות שלובים, אשר מטרתם לצמצם את הסיכונים הללו. כפי שנפרט להלן:
1. בכל החוזים, קיימת הוראה מפורשת המסמיכה את מארגן הקבוצה ואת עורכי הדין שלו, להוציא את אותם חברים, שלא עומדים בהתחייבויות הכספיות שלהם, מן הקבוצה ולמכור את חלקם בקבוצה לרוכשים אחרים.
2. לטובת כל אחד מחברי הקבוצה נרשמת הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין ביחס לחלקו בפרוייקט.
3. הלוואות המשכנתא למימון העיסקה, נלקחות מבנק אחד עבור כל חברי הקבוצה, ומאושרת לכל אחד מהחברים מסגרת אשראי בבנק. מסגרת האשראי נקבעת בהתאם לדרישות הבנק והיא משלימה את ההון העצמי שכל אחד מחברי הקבוצה משלם מכספו הפרטי. גם לטובת הבנק נרשמת הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין.
4. התמורה בגין עבודות הבניה משולמת לקבלן, בהתאם לשלבי העבודה, לאחר ביצוע כל שלב ובהתאם לאישור של מפקח מטעם חברי הקבוצה. בדרך כלל הכספים האלה מגיעים מהלוואת המשכנתא ישירות מהבנק, ותוך מימוש מסגרת האשראי שניתנה לכל אחד מחברי הקבוצה.
5. מי מחברי הקבוצה שאינו מעוניין בכספי הלוואת משכנתא או שהוא מבקש הלוואה בסכום נמוך, מתחייב להעביר את חלקו בגין שלבי הבניה, לקופה הכללית של הקבוצה, בהתאם לשלבי העבודה של הקבלן.
6. מארגן הקבוצה, באמצעות המפקח המקצועי שנשכר לשם כך על ידי חברי הקבוצה מוסר לחברי הקבוצה דוח, תקופתי על התקדמות הפרוייקט והשלב אליו הוא הגיע מעת לעת.
7. עורכי הדין של הקבוצה מעניקים לחברי הקבוצה את הטיפול המשפטי המלא, בגין כל הפרוייקט, החל מרכישת הקרקע ועד להשלמת הליכי רישום הבית המשותף.
*האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
