חנן מור: "סיימנו את השנה עם רווחי שיא, אולם אני מקווה שהשיא ישבר כבר ב-2010"
קבוצת חנן מור,העוסקת בניהול והקמה של מאות יחידות דיור למגורים ושטחי מסחר בארץ ובעולם, סיימה את שנת 2009 עם רווח של 7.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 1.9 מיליון שקל שרשמה החברה אשתקד. לראשונה מאז הקמתה, החליטה החברה על חלוקת דיווידנד לבעלי המניות של החברה. החברה תחלק 6.4 מיליון שקל, המהווים תשלום של חצי שקל למניה.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
חנן מור, יו"ר ומנכ"ל הקבוצה מסר: "בשנה החולפת התחלנו לקצור לראשונה בצורה משמעותית את פירות העשייה המבורכת שלנו בשנים האחרונות. סיימנו את השנה עם רווחי שיא, אולם אני מקווה שהשיא הזה ישבר כבר בשנת 2010".
הכנסות הקבוצה בשנה החולפת הסתכמו בכ-110 מיליון שקל, כמעט כפליים מהכנסות של 65 מיליון שקל בשנת 2008. הגידול החד בהכנסות בתקופת הדוח נובע בעיקר מהכרה ברווח בפרויקטים של החברה שמסרה- 121 יחידות דיור וקרקעות.
הרווח הגולמי הסתכם בשנה החולפת ב-26.6 מיליון שקל והוא היווה שיעור של 24.4%, לעומת רווח גולמי של 15.3 מיליון שקל אשתקד שהיוו 23% מסך ההכנסות. העלייה ברווחיות ובשיעור הרווח הגולמי נובעים מהרווחיות הגולמית הגבוהה בפרויקט תלמי מנשה.
יתרות ההכנסות של החברה שטרם הוכרו ממכירות בישראל ליום 31 בדצמבר 2009 הסתכמו ב-136.95 מיליון שקל, יתרות ההכנסות של החברה שהוכרו ממכירות בחו"ל הסתכמו ב-7.063 מיליון.
עוד הוסיף מור, כי הקבוצה סיימה את השנה החולפת עם תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-13 מיליון שקל. "התזרים החיובי נובע מרווחיות החברה ומקצב המסירות המוגבר בפרויקטים השונים של החברה. בכוונתו למנף את הצלחת החברה גם לפרויקטים החדשים אותם רכשנו באחרונה, במושב מצליח, בעיר ימים בנתניה, וברחובות".
חנן מור ציין עוד, "כי הקבוצה נהנית מאיתנות פיננסית גבוהה שבאה לידי ביטוי בפדיון מוקדם של אגרות החוב (סדרה א') שבוצעה פעמיים במהלך שנת 2009, כל זאת לצד שמירה על יתרות מזומנים של 26 מיליון שקל לאורך התקופה. לאחרונה השלמנו גיוס של 38 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח, שעל אף שהן לא מדורגות זכו לביקושים גבוהים במיוחד מצד המשקיעים המובילים בשוק ההון"
בחודשים האחרונים זכתה החברה ב- 3 מכרזי מנהל מקרקעי ישראל: בפרויקט לבניית 80 יח"ד ב-6 בניינים במושב מצליח שכבר סיימה את תהליך התכנון והתחילה במכירה מוקדמת, בפרוייקט הכולל 130 יח"ד בשני מגדלי יוקרה בעיר ימים בנתניה ובפרויקט לבניית 84 יח"ד ב 4 בניינים במערב רחובות.
כמו כן, מתמודדת החברה באיתור פרויקטים נוספים "אנו נערכים כיום להמשיך ולאתר את ההזדמנויות שמציעה רפורמת הקרקעות והרפורמה בתכנון. הרכישות החדשות מהוות את ליבת העסקים של הקבוצה לשנים הקרובות והכפלת מחזור עסקיה, לאחר שהפרויקטים אליהם נכנסה הקבוצה לפני כשלוש שנים הגיעו לבשלות והוכיחו רווחיות מרשימה שתרמה לביסוס האיתנות הפיננסית של הקבוצה? " סיכם מור.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
