פרופיל המחליטן - מעבדות לחרות

יש שיגידו שבכל הנוגע לבני אדם, הדימיון עולה על השוני. איך בכל זאת נוכל להתבדל מאחרים כשזה נוגע למסחר בשוק ההון?
דיויד סלומון |

אנו בני האדם דומים מאוד זה לזה ושונים אך במעט. אך המעט הזה עושה את ההבדל הגדול. אנו דומים מאוד במה שאנו רוצים מהחיים, הן ברמה האישית והן ברמה הכלכלית. קשה יהיה למצוא אדם נורמטיבי שיאמר לנו שהוא לא שואף לשפר את רמת ההכנסה הפנויה שלו, או את רמת הכושר הגופני שלו ולא פחות מזה את מידת שביעות רצונו מחיי האהבה שלו. הדומה בין כולנו הינו רב, ורב על המפריד.

מה שעושה את ההבדל בין כולנו, אשר יוצר למראית עין פער ושונות הינה הדרך להשגת אותם " טובין "... מכאן איפה שהדרך או האופן שבו אנו פועלים ומתנהלים במציאות יוצרת את האשליה הגדולה שאנו בני האדם שונים זה מזה.

ההבדל בין המצליחים מאוד לבין אלא שממש סובלים ברוב שעות חייהם כולל המשקיעים העצמאיים בשוק ההון אינו במטרה, לא במנת המשכל וכנראה שלא ברמת המוטיבציה אלא רק באופן - בדרך שאנו פועלים.

אם ניקח חמישה משקיעים עצמאיים בעלי מנת משכל דומה, משאבי זמן פנויים דומים ואפילו השכלה דומה נמצא שכל אחד מהם נמצא על ציר הצלחה שונה גם אם הם מסתייעים באותם כלי עבודה, ובמקורות מידע זהים ויתרה מכך אפילו פועלים על אותו פלח שוק בבורסה, נניח ה- S&P500.

הפערים ברמת ההצלחה נובעים מפרופיל המחליטן, קרי אופי קבה"ח

בלי משים, ולאורך הדרך כל אחד מאיתנו פיתח אופי מיוחד שבאמצעותו הוא מקבל החלטות. אופי זה דומה לתעודת זהות פרטית וייחודית המאפיינת את אותה פרסונה. אם היה לנו מכשיר מתאים היינו יכולים למצוא שלכל משקיע בשוק ההון יש פרופיל ייחודי שלו המשפיע עליו לקחת החלטה זו או אחרת.

לדוגמא, במצב איקס מסוים בשוק שני משקיעים שונים בעלי כושרים קוגנטיביים זהים החשופים לאותו מידע ייקחו החלטות שונות בגלל פרופיל ההחלטות השונה שהם צרבו לעצמם במהלך השנים וזאת למרות שהם פועלים על אותו פלח שוק וחשופים לאותו מידע.

ניבוי אופי ההחלטות

המדע, שלהערכתי כולנו מברכים על התקדמותו, שואף להימצא במקום שהוא מסוגל לנבא התרחשויות עתידיות במטרה לשלוט ולנהל את תגובתנו אל מול אותם מצבים. ידוע הוא שהרצון להיות בשליטה על החיים מפרנס לא מעט קוראי קפה ורבנים מבורכים.

פרופיל המחליטן שאנו צרבנו לעצמינו במוח גורם לנו לקחת החלטות מסוימות כאשר "פרופיל מחליטן " אחר (פלוני אלמוני אחר) על אותו מצע או צומת החלטה ייטול החלטה אחרת. בלתי נמנע שפרופיל מחליטן אחד יצליח יותר כאשר "פרופיל מחליטן" שני יישא בתוצאות.

האם ניתן לשנות פרופיל מחליטן

מי שקראו עד הלום מבינים שלמרות שאנו, בני האדם, דומים ביכולות שלנו, מידע שעומד לרשותנו והמוטיבציות שלנו, קרי מקסום רווחים, מבינים שרק ע"י שינוי של "פרופיל המחליטן" יהיה באמת ניתן לשנות את התוצאות של תיק ההשקעות שלנו ואגב של איכות ומצב חיינו.

כבר עכשיו אני רוצה לציין שלא צריך לשנות באופן רחב ומעמיק את " פרופיל המחליטן" שלנו. לראייה, כל המשקיעים בבורסה הגיעו להחלטה נבונה להשקיע בשוק ההון וגם למצב שיש להם שקל פנוי לעשות כן. מכאן הם השכילו לקחת החלטות לא רעות במהלך חייהם. הפואנטה שלנו היא פשוטה. שינוי קטן ב"פרופיל המחליטן" יצור שינוי משמעותי-גדול בתוצאות של

הפעילות שלנו בשוק ההון ובכלל.

שינוי קטן בפרופיל המחליטן שלנו

דוגמא של שינוי קטן בפרופיל המחליטן שלנו. יש פרופיל של מקבלי החלטות שלכודים במלכוד הצריך-רוצה. כלומר הם מקבלים החלטות קניה ומכירה על פי הרוצה ולא הצריך. בתוכנה שלהם שעובדת נהדר באופן כללי יש באג קטן. הבאג הוא שהם לוחצים על כפתור המכירה או הקניה ממקום של רוצה כלומר אני רוצה להרוויח עוד קצת על הקרן או רוצה לנצל את המומנטום עוד קצת במקום לפעול מהצריך שאומר "נכון לי לצאת עכשיו כי החלטתי מראש לצאת עם רווח של 10% ואת זה השגתי".

העיניים הגדולות, התאווה לשחק, להיות חסיד של האופציה להרוויח יותר הינו חלק מהמייק-אפ הפסיכולוגי של פרופיל המחליטן של אותו משקיע. כל עוד לא ימיר את המרכיב הזה של פרופיל המחליטן שלו ויישאר במלכוד של הרוצה, לא יצליח ליהנות מהאיכויות, הנסיון המצטבר והמידע שעומד לרשותו, והרווחים הצבורים יתהפכו מן הסתם להפסדים צורבים וכואבים.

***דיוויד סלומון ואלי אברמוביץ ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל. לשאלות [email protected]

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.