מכתשים אגן - בדרך לחזון יש עוד את הרבעון הראשון

מכתשים פרסמה תוצאות לרבעון הרביעי ושנת 2009 וערכה כנס למשקיעים בהשתתפות המנכ"ל הנכנס ארז ויגודמן
גיל בשן |

התוצאות הכספיות היו במסגרת אזהרת הרווח, המלאי הגבוה שיוצר ונקנה בעלויות גבוהות מול רמת המכירות הנמוכה המשיכו להכביד על הרווחיות, וצפוי להמשיך ולהשפיע במהלך השנה הקרובה.

בצד המאקרו של שוק ההדברה העסקים נראים בסה"כ סבירים עם יציבות ברמת המחירים וצפי לעלייה בביקושים לאחר שנה של ירידת מלאים אצל הלקוחות ובשרשרת ההפצה.

מזג האוויר החורפי באירופה צפוי להוביל לפתיחת עונה חלשה ועוד רבעון קשה (Q1/2010). בהמשך צפוי שיפור שיהיה הדרגתי ומתון.

רווח והפסד

ברבעון הרביעי הראתה מכתשים צמיחה של כ -1% בהכנסות שנבעה בעיקרה מגידול כמותי משמעותי במכירות. בשווקי דרום אמריקה ושאר העולם נרשמה צמיחה ובצפון אמריקה ואירופה ירידה, השפעה אקוטית הייתה לירידת המחיר ולתנאי מזג האוויר באירופה.

הרווחיות הגולמית של מכתשים ממשיכה להידרדר וברבעון הרביעי שברה שיא שלילי, הרמה הנמוכה זה יותר מעשור 20.3%. בעיקר תוצאה של מימוש מלאי חומרי גלם יקר מול ירידת מחירים תרמו להרעה.

הוצאות התפעול שמרו על יציבות אך רמת הוצאות התפעול מול הירידה החדה במכירות הביאה את שיעורי הרווח התפעולי ה -EBITDA והנקי לירידה חדה מול הרבעון המקביל.

מבט לרבעונים הבאים

המגמות שנראו ברבעון הרביעי ימשכו גם ברבעונים הבאים. ירידה בהכנסות (ברבעון הראשון), שחיקה בגולמי כתוצאה משחרור מלאי יקר, המטבעות שפעלו לרעה ברבעון הראשון (יורו-דולר) ומזג האוויר באירופה שצפוי לדחות רכישות ולהשפיע לרעה על כלל המחצית הראשונה. למרות ההתייצבות בחודשים האחרונים רמת המחירים של מוצרי הדברה בעיקר הלא סלקטיבי עדיין נמוכים מאוד ומשקפים מכירות ברווחיות גולמית נמוכה יחסית.

מאזן המלאי ממשיך להכביד והחוב הפיננסי גדל

נקודה שהדאיגה את השוק בשנה האחרונה היא רמת המלאי. ברבעון הרביעי ירד מעט המלאי לעומת סוף 2008 אך עדיין המלאי ברמה גבוהה מאוד של 1 מיליארד דולר או 224 ימי מלאי, לדברי החברה קיים עודף מלאי של כ 100-150 מיליון דולר שימומש במהלך השנה. מצב השוק בשנה האחרונה שכלל ירידת מחירים חדה הקשתה על מימוש המלאי.

החוב הפיננסי לא גדל מהותית אולם הצניחה ברווח התפעולי משקפת יחסי חוב ל- EBITDA שאינם עומדים באמות המידה הפיננסיות עליהם התחייבה החברה, הפיתרון- גיוס דרך הנפקת זכויות. החברה הודיעה כי בכוונתה לגייס בדרך של זכויות כ 100-150 מיליון דולר, כ 7% משווי החברה.

איך תיראה שנת 2010?

הכנסות - צפויה עלייה של כ - 11%. לאחר ירידה של 12.7% בהכנסות לעומת שנת השיא ב- 2008 אנו מעריכים כי החברה תחזור למסלול של צמיחה בהכנסות. כבר ברבעון הרביעי נראו סימנים להתייצבות השוק וגידול בכמויות המכירה. בסך הכול ניתן לומר כי לאחר שנה של ירידה והתרוקנות שרשרת ההפצה צפויה עלייה מחודשת בביקושים לחומרי הדברה. מצב החקלאים מבחינת מחירי הסחורות טוב וירידת עלויות אנרגיה, דשנים, הובלה, ריבית ועוד צפויים להיתרגם לביטחון רב יותר ברכישת תשומות.

רווחיות גולמית ? עדיין בבעייה. מול תהליך של חזרה לצמיחה במכירות אנו מעריכים כי השיפור ברווחיות הגולמית יהיה מתון הרבה יותר והדרגתי. אנו מתקשים לראות את החברה חוזרת לקידומת של 30% ברווחיות הגולמית ומעריכים כי שחיקת המחירים בשנה החולפת מול רמת המלאי שעדיין גבוהה תגרור רווחיות גולמית של 28% בשנת 2010.

מימוש המלאי ? בשנת 2008 הגדילה החברה את המלאי במטרה להיענות לביקושים צומחים אלא שגם ברבעונים של ירידה בביקושים ייצרה מכתשים תפוקה גבוהה. כיום עומד המלאי על סכום שיא של 1 מיליארד דולר לעומת 1.135 מיליארד דולר לפני שנה ולעומת 778לפני שנתיים. המלאי הגדול שהצטבר ובסביבה של ירידה בביקושים וצניחה במחירים קשה מאוד למימוש, כולל בתוכו מלאי חומרי גלם בעלות של כ -300 מליון דולר ומלאי מוצרים מוגמרים ובעיבוד של כ -700 מליון דולר. למרות מחיקות שנעשו על שווי המלאי, עדיין מכירות יעשו במרווח אפסי מה שיביא לשחיקה בתמהיל הרווחיות הגולמית במהלך השנה.

הרווח הנקי צפוי לעלות בחדות 2010 ביחס לשנת 2009 מרמה של 35 מליון דולר לרמה של 138 מליון דולר. למעשה מכתשים תחזור להציג את רמת הרווח בה הייתה בשנת 2006.

התזרים מפעילות אנו מעריכים שיפור מהותי ברמת המזומנים מפעילות שוטפת בעיקר כתוצאה מתהליך מימוש המלאי גם הגביה מלקוחות צפויה להשתפר עם השיפור במצב החקלאים בברזיל והקלה בלחץ האשראי. בסה"כ ההון החוזר צפוי להיות שלילי ובכך לתרום לעלייה בתזרים המזומנים לעומת השנתיים האחרונות.

בסה"כ 2010 צפויה להראות שיפור ניכר לעומת 2009 החלשה. הרבעון הראשון עדיין יסבול מהמגמות שאפיינו את הרבעונים האחרונים ולכך נוסיף את מזג האוויר הבעייתי באירופה שגם יוסיף לפגיעה הצפויה. יחד עם זאת כבר נראית התייצבות בשווקים ומכתשים תהיה מהראשונות ליהנות מהתפתחויות אלו.

רשמים מהכנס ומההנהלה החדשה

מכתשים אגן ערכה כנס משקיעים שנתי בניהולו של המנכ"ל הנכנס ארז ויגודמן. אחרי ההסברים המוכרים של נתוני הבסיס לגידול בפעילות (עלייה בצריכת המזון במדינות המתפתחות, פקיעת פטנטים על מוצרי מקור וכו') ציין מר ויגדומן את האתגרים המהותיים שעומדים בפני החברה בשנים הקרובות, אתגרים שעבורם נבנה מטה ניהולי חדש ומבנה ארגוני שונה:

מבנה העלויות של המוצרים המרכזיים גבוה מידי

שרשרת האספקה הגלובלית לא מספיק יעילה

נתח השוק ופעילות החברה בארה"ב לא מתרוממת

חרב הפיפיות של הפעילות הברזילאית, השנה איבדו נתח שוק משמעותי

והחשוב מכל : תלות גבוהה של החברה בשוק ההדברה.

הנקודה האחרונה למעשה מספרת את הסיפור, למרות שינויים ומהלכים שנעשו בהנהלה וע"י הנהלת החברה בשנים האחרונות מכתשים אגן ממשיכה לאכזב בתוצאות. העניין הוא שהגורמים העיקריים המשפיעים על התוצאות הינם גורמי השוק ולא תהליכים אנדוגניים בחברה.

גם אם יתגברו על ארבעת האתגרים הראשונים בצורה טובה, עדיין מכתשים אגן פועלת בשוק בעייתי, שוק של מחזוריות עסקים חריפה, רווחיות בנסיגה, ותחרות קשה. המשפט שנאמר בכנס שאנו לוקחים יותר מכל הוא כי "למכתשים אגן דרוש חזון חדש".

עד סוף השנה תפרסם החברה תוכנית אסטרטגית מפורטת, כנראה כניסה לתחומים נוספים בעולם הכימיה מבלד האגרו. בכל מקרה יהיה זה תהליך ארוך ולא פשוט שאת פירותיו נראה רק בעוד מספר שנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.