סומכים על הערכות שווי של 'מומחים'? שימו לב לאינטרס
חברות הנדל"ן הישראליות שהשקיעו בנכסי נדל"ן בארה"ב, רוסיה, אוקראינה, הונגריה רומניה ומדינות נוספות במזרח ובמערב אירופה, הציגו בשנים 2007-2008 רווחים של מיליארדי דולרים כתוצאה מהערכות שווי מוגזמות, ולעיתים מופרכות, שקיבלו משמאים וממעריכי שווי על הפוטנציאל הגלום בנכסים הללו.
חגיגת הרווחים המלאכותית התאפשרה הודות ליישום תקני החשבונאות הבינלאומית בישראל והצגה מחדש של נכסי נדל"ן להשקעה לפי "השווי ההוגן" שלהם. בשנה האחרונה, כאשר ערך נכסי הנדל"ן ירד בעשרות אחוזים, החברות הללו היו חייבות לחזור להעריך את "השווי ההוגן" של אותם נכסים ולרשום הפסדים של מיליארדי דולרים.
החברות כמובן שלא מיהרו להציג את ההפסדים שנגרמו להן, והנושא כולו עלה לכותרות בשבוע שעבר כאשר נודע שהרשות לניירות ערך החלה לבדוק את טיב הערכות השווי שהוצגו על ידי החברות. במסגרת הבדיקה שלחה הרשות צוותים מקצועיים לרוסיה כדי לבדוק את הערכות השווי שהוצגו בדוחות הכספיים של אפי-נכסים, חברת הבת של אפריקה ישראל. תוצאות הבדיקה יחייבו כנראה את החברה להפחית את "השווי ההוגן" של נכסיה ולרשום כתוצאה מכך הפסדים שלא הוצגו עד היום.
נושא הערכות-שווי של חברות ושל נכסי נדל"ן להשקעה, נחשב מאז ומתמיד אחד הנושאים הבעייתיים והשנויים ביותר במחלוקת בעולם העסקים המודרני. מצד אחד משקיעים, מנהלי חברות ובנקאים זקוקים מעת לעת להערכות שווי מקצועיות כדי שיוכלו לבצע עיסקות קניה או מכירה של חברות, מיזוגים, וגיוסי הון בבורסה. מצד שני איש אינו יודע כיצד להעריך בצורה מדוייקת כמה שווה חברה עסקית שפועלת כעסק חי דינמי וצומח, או כמה שווה מגרש שעליו מתכננים להקים קניון מפואר, אי שם בערבות רוסיה הקרות.
מבחן התוצאה
התוצאה בסופו של דבר היא ריבוי של הערכות שווי בלתי מקצועיות, פערים גדולים ובלתי מתקבלים על הדעת בין מעריכי שווי שונים לאותה חברה, והחמור מכל - במקרים רבים, מזמיני הערכת השווי מצליחים להכתיב למעריכי השווי "המקצועיים" את השווי המתאים למטרותיהם.
מסקירה אקראית של עשרות עסקות קניה ומכירה שנערכו בשלוש השנים האחרונות בחברות בורסאיות, מתגלה מה שהיה ברור מראש: בכל המקרים ללא יוצא מן הכלל הקונים הצטיידו לקראת המו"מ עם הערכות שווי נמוכות, ואילו המוכרים הצטיידו בהערכות שווי גבוהות בהרבה. אפשר כמובן להסביר את התופעה באופן מקצועי ולטעון שמעריכי השווי של הקונים הפוטנציאליים משקללים בתוך ההערכות שלהם גם את חוסר הוודאות וגם את הסיכונים שהקונה לוקח על עצמו, ולכן הם מגיעים להערכות נמוכות יותר. אפשר גם להסביר את התופעה בצורה הרבה יותר פרקטית: מעריכי השווי יודעים שבסופו של דבר יתנהל מו"מ בין הקונה לבין המוכר ולכן הם "מתאימים" את ההערכות שלהם לעמדות הפתיחה של מזמיני העבודה. כך או כך, התדמית של מקצוע הערכות השווי לא יוצאת נשכרת מתופעות אלה.
פרופ' יעקב עמיהוד מאוניברסיטת ניו-יורק, אחד החוקרים המובילים בתחום שוק ההון, פירסם לפני מספר שנים מאמר שבו תקף בחריפות את רמתן המקצועית של הערכות השווי בישראל, תחת הכותרת "בין המגוחך למושחת". לדבריו, ישנם פרופסורים שמוכנים לספק לכל דורש הערכות שווי בתשלום: "יש הטוענים כי התקנה שמאפשרת לחברות לקבל הערכות שווי ממומחה, נעשתה רק כדי לספק עבודה צדדית לפרופסורים למימון. אני קורא לזה 'להביא פתק מאמא', מעין 'תגיד לי איזה ערך אתה רוצה ואביא לך הערכת שווי'; זו בושה וחרפה. יש לבצע הערכת שווי רק במצב אחד שהוא כשלעצמו נדיר: כשאין כלל הערכת שווי שוק לפירמה".
האם באמת הערכת שווי היא המצאה של פרופסורים למימון? האם ניתן לסמוך על הערכות השווי של שמאי מקרקעין? התשובה לשאלות אלו אינה פשוטה. כולם יודעים שהערכות שווי של מומחים למימון ושל שמאים אינן בגדר מדע מדוייק. מרבית הערכות השווי מבוססות על נסיונות לנבא את העתיד באמצעות חיזוי של תזרימי המזומנים שעשויים לנבוע מפעילות החברה או נכסי הנדל"ן שלה. מאחר שמדובר בתחזיות, אין פלא שישנם מעריכי שווי שלא מהססים להתאים את תחזיותיהם ואת מחירי ההון שלהם לדרישות של מי שמזמינים ומשלמים עבור עבודתם.
כדי להמחיש את הגמישות של מעריכי השווי די אם נזכיר מקרה שקרה לפני מספר שנים בבורסה. בעלי השליטה בחברת יואל ביקשו למכור לחברה הבורסאית שבשליטתם מניות של רשת המזון המהיר ביסטופ-נרגילה תמורת 40 מיליון ש"ח. העיסקה לוותה בהערכת שווי של אחד ממעריכי השווי המובילים באותה תקופה, שקבע שהמחיר שנדרש עבור המניות בעיסקת בעלי העניין הוא הוגן לחלוטין. לאחר שהתברר שלרשת המזון המהיר אין כמעט פעילות כלכלית והיא צוברת הפסדים מדי שנה, התעוררה סערה גדולה בעיתונות הכלכלית שדרשה לחקור את הנושא. בסופו של דבר רשות לניירות ערך התערבה, ביקשה לקבל הסברים נוספים על הערכת השווי, והעיסקה בוטלה.
טוב תעשה רשות ניירות הערך אם גם הפעם, מעט באיחור, היא תרחיב את בדיקותיה בכל חברות הנדל"ן שהציגו בעבר הלא-רחוק רווחים מופרזים בעקבות הערכת "השווי הוגן" של השקעותיהן. הצגת הרווחים המופרזים מצד אחד, והסתרת ההפסדים הריאליים שנגרמו לחברות מאז החל משבר הנדל"ן העולמי מצד שני, פוגעים במשקיעים התמימים בבורסה, שאינם מקבלים מידע אמיתי על ערך השקעותיהם.
*דר' גלי אינגבר היא מומחית למימון וחשבונאות, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
