סומכים על הערכות שווי של 'מומחים'? שימו לב לאינטרס
חברות הנדל"ן הישראליות שהשקיעו בנכסי נדל"ן בארה"ב, רוסיה, אוקראינה, הונגריה רומניה ומדינות נוספות במזרח ובמערב אירופה, הציגו בשנים 2007-2008 רווחים של מיליארדי דולרים כתוצאה מהערכות שווי מוגזמות, ולעיתים מופרכות, שקיבלו משמאים וממעריכי שווי על הפוטנציאל הגלום בנכסים הללו.
חגיגת הרווחים המלאכותית התאפשרה הודות ליישום תקני החשבונאות הבינלאומית בישראל והצגה מחדש של נכסי נדל"ן להשקעה לפי "השווי ההוגן" שלהם. בשנה האחרונה, כאשר ערך נכסי הנדל"ן ירד בעשרות אחוזים, החברות הללו היו חייבות לחזור להעריך את "השווי ההוגן" של אותם נכסים ולרשום הפסדים של מיליארדי דולרים.
החברות כמובן שלא מיהרו להציג את ההפסדים שנגרמו להן, והנושא כולו עלה לכותרות בשבוע שעבר כאשר נודע שהרשות לניירות ערך החלה לבדוק את טיב הערכות השווי שהוצגו על ידי החברות. במסגרת הבדיקה שלחה הרשות צוותים מקצועיים לרוסיה כדי לבדוק את הערכות השווי שהוצגו בדוחות הכספיים של אפי-נכסים, חברת הבת של אפריקה ישראל. תוצאות הבדיקה יחייבו כנראה את החברה להפחית את "השווי ההוגן" של נכסיה ולרשום כתוצאה מכך הפסדים שלא הוצגו עד היום.
נושא הערכות-שווי של חברות ושל נכסי נדל"ן להשקעה, נחשב מאז ומתמיד אחד הנושאים הבעייתיים והשנויים ביותר במחלוקת בעולם העסקים המודרני. מצד אחד משקיעים, מנהלי חברות ובנקאים זקוקים מעת לעת להערכות שווי מקצועיות כדי שיוכלו לבצע עיסקות קניה או מכירה של חברות, מיזוגים, וגיוסי הון בבורסה. מצד שני איש אינו יודע כיצד להעריך בצורה מדוייקת כמה שווה חברה עסקית שפועלת כעסק חי דינמי וצומח, או כמה שווה מגרש שעליו מתכננים להקים קניון מפואר, אי שם בערבות רוסיה הקרות.
מבחן התוצאה
התוצאה בסופו של דבר היא ריבוי של הערכות שווי בלתי מקצועיות, פערים גדולים ובלתי מתקבלים על הדעת בין מעריכי שווי שונים לאותה חברה, והחמור מכל - במקרים רבים, מזמיני הערכת השווי מצליחים להכתיב למעריכי השווי "המקצועיים" את השווי המתאים למטרותיהם.
מסקירה אקראית של עשרות עסקות קניה ומכירה שנערכו בשלוש השנים האחרונות בחברות בורסאיות, מתגלה מה שהיה ברור מראש: בכל המקרים ללא יוצא מן הכלל הקונים הצטיידו לקראת המו"מ עם הערכות שווי נמוכות, ואילו המוכרים הצטיידו בהערכות שווי גבוהות בהרבה. אפשר כמובן להסביר את התופעה באופן מקצועי ולטעון שמעריכי השווי של הקונים הפוטנציאליים משקללים בתוך ההערכות שלהם גם את חוסר הוודאות וגם את הסיכונים שהקונה לוקח על עצמו, ולכן הם מגיעים להערכות נמוכות יותר. אפשר גם להסביר את התופעה בצורה הרבה יותר פרקטית: מעריכי השווי יודעים שבסופו של דבר יתנהל מו"מ בין הקונה לבין המוכר ולכן הם "מתאימים" את ההערכות שלהם לעמדות הפתיחה של מזמיני העבודה. כך או כך, התדמית של מקצוע הערכות השווי לא יוצאת נשכרת מתופעות אלה.
פרופ' יעקב עמיהוד מאוניברסיטת ניו-יורק, אחד החוקרים המובילים בתחום שוק ההון, פירסם לפני מספר שנים מאמר שבו תקף בחריפות את רמתן המקצועית של הערכות השווי בישראל, תחת הכותרת "בין המגוחך למושחת". לדבריו, ישנם פרופסורים שמוכנים לספק לכל דורש הערכות שווי בתשלום: "יש הטוענים כי התקנה שמאפשרת לחברות לקבל הערכות שווי ממומחה, נעשתה רק כדי לספק עבודה צדדית לפרופסורים למימון. אני קורא לזה 'להביא פתק מאמא', מעין 'תגיד לי איזה ערך אתה רוצה ואביא לך הערכת שווי'; זו בושה וחרפה. יש לבצע הערכת שווי רק במצב אחד שהוא כשלעצמו נדיר: כשאין כלל הערכת שווי שוק לפירמה".
האם באמת הערכת שווי היא המצאה של פרופסורים למימון? האם ניתן לסמוך על הערכות השווי של שמאי מקרקעין? התשובה לשאלות אלו אינה פשוטה. כולם יודעים שהערכות שווי של מומחים למימון ושל שמאים אינן בגדר מדע מדוייק. מרבית הערכות השווי מבוססות על נסיונות לנבא את העתיד באמצעות חיזוי של תזרימי המזומנים שעשויים לנבוע מפעילות החברה או נכסי הנדל"ן שלה. מאחר שמדובר בתחזיות, אין פלא שישנם מעריכי שווי שלא מהססים להתאים את תחזיותיהם ואת מחירי ההון שלהם לדרישות של מי שמזמינים ומשלמים עבור עבודתם.
כדי להמחיש את הגמישות של מעריכי השווי די אם נזכיר מקרה שקרה לפני מספר שנים בבורסה. בעלי השליטה בחברת יואל ביקשו למכור לחברה הבורסאית שבשליטתם מניות של רשת המזון המהיר ביסטופ-נרגילה תמורת 40 מיליון ש"ח. העיסקה לוותה בהערכת שווי של אחד ממעריכי השווי המובילים באותה תקופה, שקבע שהמחיר שנדרש עבור המניות בעיסקת בעלי העניין הוא הוגן לחלוטין. לאחר שהתברר שלרשת המזון המהיר אין כמעט פעילות כלכלית והיא צוברת הפסדים מדי שנה, התעוררה סערה גדולה בעיתונות הכלכלית שדרשה לחקור את הנושא. בסופו של דבר רשות לניירות ערך התערבה, ביקשה לקבל הסברים נוספים על הערכת השווי, והעיסקה בוטלה.
טוב תעשה רשות ניירות הערך אם גם הפעם, מעט באיחור, היא תרחיב את בדיקותיה בכל חברות הנדל"ן שהציגו בעבר הלא-רחוק רווחים מופרזים בעקבות הערכת "השווי הוגן" של השקעותיהן. הצגת הרווחים המופרזים מצד אחד, והסתרת ההפסדים הריאליים שנגרמו לחברות מאז החל משבר הנדל"ן העולמי מצד שני, פוגעים במשקיעים התמימים בבורסה, שאינם מקבלים מידע אמיתי על ערך השקעותיהם.
*דר' גלי אינגבר היא מומחית למימון וחשבונאות, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
