סומכים על הערכות שווי של 'מומחים'? שימו לב לאינטרס
חברות הנדל"ן הישראליות שהשקיעו בנכסי נדל"ן בארה"ב, רוסיה, אוקראינה, הונגריה רומניה ומדינות נוספות במזרח ובמערב אירופה, הציגו בשנים 2007-2008 רווחים של מיליארדי דולרים כתוצאה מהערכות שווי מוגזמות, ולעיתים מופרכות, שקיבלו משמאים וממעריכי שווי על הפוטנציאל הגלום בנכסים הללו.
חגיגת הרווחים המלאכותית התאפשרה הודות ליישום תקני החשבונאות הבינלאומית בישראל והצגה מחדש של נכסי נדל"ן להשקעה לפי "השווי ההוגן" שלהם. בשנה האחרונה, כאשר ערך נכסי הנדל"ן ירד בעשרות אחוזים, החברות הללו היו חייבות לחזור להעריך את "השווי ההוגן" של אותם נכסים ולרשום הפסדים של מיליארדי דולרים.
החברות כמובן שלא מיהרו להציג את ההפסדים שנגרמו להן, והנושא כולו עלה לכותרות בשבוע שעבר כאשר נודע שהרשות לניירות ערך החלה לבדוק את טיב הערכות השווי שהוצגו על ידי החברות. במסגרת הבדיקה שלחה הרשות צוותים מקצועיים לרוסיה כדי לבדוק את הערכות השווי שהוצגו בדוחות הכספיים של אפי-נכסים, חברת הבת של אפריקה ישראל. תוצאות הבדיקה יחייבו כנראה את החברה להפחית את "השווי ההוגן" של נכסיה ולרשום כתוצאה מכך הפסדים שלא הוצגו עד היום.
נושא הערכות-שווי של חברות ושל נכסי נדל"ן להשקעה, נחשב מאז ומתמיד אחד הנושאים הבעייתיים והשנויים ביותר במחלוקת בעולם העסקים המודרני. מצד אחד משקיעים, מנהלי חברות ובנקאים זקוקים מעת לעת להערכות שווי מקצועיות כדי שיוכלו לבצע עיסקות קניה או מכירה של חברות, מיזוגים, וגיוסי הון בבורסה. מצד שני איש אינו יודע כיצד להעריך בצורה מדוייקת כמה שווה חברה עסקית שפועלת כעסק חי דינמי וצומח, או כמה שווה מגרש שעליו מתכננים להקים קניון מפואר, אי שם בערבות רוסיה הקרות.
מבחן התוצאה
התוצאה בסופו של דבר היא ריבוי של הערכות שווי בלתי מקצועיות, פערים גדולים ובלתי מתקבלים על הדעת בין מעריכי שווי שונים לאותה חברה, והחמור מכל - במקרים רבים, מזמיני הערכת השווי מצליחים להכתיב למעריכי השווי "המקצועיים" את השווי המתאים למטרותיהם.
מסקירה אקראית של עשרות עסקות קניה ומכירה שנערכו בשלוש השנים האחרונות בחברות בורסאיות, מתגלה מה שהיה ברור מראש: בכל המקרים ללא יוצא מן הכלל הקונים הצטיידו לקראת המו"מ עם הערכות שווי נמוכות, ואילו המוכרים הצטיידו בהערכות שווי גבוהות בהרבה. אפשר כמובן להסביר את התופעה באופן מקצועי ולטעון שמעריכי השווי של הקונים הפוטנציאליים משקללים בתוך ההערכות שלהם גם את חוסר הוודאות וגם את הסיכונים שהקונה לוקח על עצמו, ולכן הם מגיעים להערכות נמוכות יותר. אפשר גם להסביר את התופעה בצורה הרבה יותר פרקטית: מעריכי השווי יודעים שבסופו של דבר יתנהל מו"מ בין הקונה לבין המוכר ולכן הם "מתאימים" את ההערכות שלהם לעמדות הפתיחה של מזמיני העבודה. כך או כך, התדמית של מקצוע הערכות השווי לא יוצאת נשכרת מתופעות אלה.
פרופ' יעקב עמיהוד מאוניברסיטת ניו-יורק, אחד החוקרים המובילים בתחום שוק ההון, פירסם לפני מספר שנים מאמר שבו תקף בחריפות את רמתן המקצועית של הערכות השווי בישראל, תחת הכותרת "בין המגוחך למושחת". לדבריו, ישנם פרופסורים שמוכנים לספק לכל דורש הערכות שווי בתשלום: "יש הטוענים כי התקנה שמאפשרת לחברות לקבל הערכות שווי ממומחה, נעשתה רק כדי לספק עבודה צדדית לפרופסורים למימון. אני קורא לזה 'להביא פתק מאמא', מעין 'תגיד לי איזה ערך אתה רוצה ואביא לך הערכת שווי'; זו בושה וחרפה. יש לבצע הערכת שווי רק במצב אחד שהוא כשלעצמו נדיר: כשאין כלל הערכת שווי שוק לפירמה".
האם באמת הערכת שווי היא המצאה של פרופסורים למימון? האם ניתן לסמוך על הערכות השווי של שמאי מקרקעין? התשובה לשאלות אלו אינה פשוטה. כולם יודעים שהערכות שווי של מומחים למימון ושל שמאים אינן בגדר מדע מדוייק. מרבית הערכות השווי מבוססות על נסיונות לנבא את העתיד באמצעות חיזוי של תזרימי המזומנים שעשויים לנבוע מפעילות החברה או נכסי הנדל"ן שלה. מאחר שמדובר בתחזיות, אין פלא שישנם מעריכי שווי שלא מהססים להתאים את תחזיותיהם ואת מחירי ההון שלהם לדרישות של מי שמזמינים ומשלמים עבור עבודתם.
כדי להמחיש את הגמישות של מעריכי השווי די אם נזכיר מקרה שקרה לפני מספר שנים בבורסה. בעלי השליטה בחברת יואל ביקשו למכור לחברה הבורסאית שבשליטתם מניות של רשת המזון המהיר ביסטופ-נרגילה תמורת 40 מיליון ש"ח. העיסקה לוותה בהערכת שווי של אחד ממעריכי השווי המובילים באותה תקופה, שקבע שהמחיר שנדרש עבור המניות בעיסקת בעלי העניין הוא הוגן לחלוטין. לאחר שהתברר שלרשת המזון המהיר אין כמעט פעילות כלכלית והיא צוברת הפסדים מדי שנה, התעוררה סערה גדולה בעיתונות הכלכלית שדרשה לחקור את הנושא. בסופו של דבר רשות לניירות ערך התערבה, ביקשה לקבל הסברים נוספים על הערכת השווי, והעיסקה בוטלה.
טוב תעשה רשות ניירות הערך אם גם הפעם, מעט באיחור, היא תרחיב את בדיקותיה בכל חברות הנדל"ן שהציגו בעבר הלא-רחוק רווחים מופרזים בעקבות הערכת "השווי הוגן" של השקעותיהן. הצגת הרווחים המופרזים מצד אחד, והסתרת ההפסדים הריאליים שנגרמו לחברות מאז החל משבר הנדל"ן העולמי מצד שני, פוגעים במשקיעים התמימים בבורסה, שאינם מקבלים מידע אמיתי על ערך השקעותיהם.
*דר' גלי אינגבר היא מומחית למימון וחשבונאות, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
