סאטקום מסכמת רבעון: גידול של 20% בהכנסות ושל 49% ברווח התפעולי לכ-3.5 מיליון דולר
חברת סאטקום מערכות, הנמצאת בשליטת קבוצת יורוקום, מסכמת את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 עם גידול בהכנסות וברווחיות. סאטקום, המספקת שירותי תקשורת לווינית במדינות מתפתחות, הציגה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הכנסות של כ-47.5 מיליון דולר, גידול של כ-13%, בהשוואה לכ-42 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2008.
ברבעון השלישי של השנה הכנסות החברה צמחו בכ-20% לכ-16.2 מיליון דולר, לעומת כ-13.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הצמיחה בהכנסות נבעה בעיקר מהעלייה בהכנסות במגזר תקשורת נתונים, הכוללות את שירותי האינטרנט באמצעות לווין, אותם מספקת החברה בעיקר באזור אפריקה ומהוות פעילות הליבה של החברה.
הרווח התפעולי של סאטקום בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הסתכם בכ-11.5 מיליון דולר, גידול של כ-83% בהשוואה לרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים אשתקד, שהסתכמו בכ-6.3 מיליון דולר. הרווח התפעולי ברבעון השלישי הסתכם בכ-3.5 מיליון דולר, גידול של כ-49%, לעומת כ-2.4 מיליון דולר ברבעון השלישי בשנת 2008. ה-EBITDA בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמח בכ-50% והסתכם בכ-15.7 מיליון דולר, לעומת כ-10.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנת 2008.
הוצאות המימון, נטו של החברה הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-2.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-1.9 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008. ברבעון השלישי של השנה רשמה החברה הוצאות מימון נטו של כ-2 מיליון דולר, בהשוואה לכ-394 אלפי דולר ברבעון השלישי של שנת 2008. הגידול בהוצאות המימון, נטו נבעה בעיקר מהוצאות המימון בגין שערוך רכיב האופציה באגרות החוב להמרה.
הרווח הנקי, המיוחס לבעלי המניות של החברה, גדל בתשעת החודשים הראשונים של השנה בפי 2 לכ-6.1 מיליון דולר, בהשוואה לכ-3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008. את הרבעון השלישי של שנת 2009 סיכמה החברה עם רווח נקי של כ-576 אלפי דולר בהשוואה לכ-1.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2008. הירידה ברווח הנקי ברבעון השלישי, למרות השיפור בסעיפי ההכנסות והרווח התפעולי, נבעה מהגידול האמור בהוצאות המימון.
בנוסף, מדווחת סאטקום, כי דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד של כ-10 מיליון דולר, יום הקום הינו 30.11.2009, יום האקס הינו 1.12.2009 ומועד החלוקה בפועל נקבע ליום ה- 16.12.2009. עוד דיווחה החברה כי קבעה מדיניות דיבידנד, במסגרתה תחלק החברה לבעלי המניות מדי רבעון סכום המהווה לפחות 80% מהרווח הנקי.
ממאזנה של סאטקום מערכות ליום 30 בספטמבר 2009 עולה כי ההון העצמי של החברה עמד על כ-25.7 מיליון דולר ומהווה כ-57% מסך המאזן של החברה. החברה דיווחה כי כתוצאה מהמרות אגרות החוב למניות רשמה החברה גידול בהון המניות ופרמיה בסך של כ-3.1 מיליון דולר נכון לספטמבר 2009. במהלך אוקטובר ונובמבר הומרו אגרות חוב נוספות של החברה למניות כך שיתרת החוב הנותר להיום היא זניחה.
רועי הס, מנכ"ל סאטקום מערכות, אמר היום: "אנו עומדים כיום בקצב הכנסות שנתי של למעלה מ-60 מיליון דולר וממשיכים לשמור על מגמת שיפור ברווח הגולמי והתפעולי, כאשר בתשעת החודשים גדל ה-EBITDA של החברה לכ-15.7 מיליון דולר. אנו פועלים כדי להמשיך ולהרחיב את היקף וסוג השירותים שאנו מספקים ללקוחותינו באפריקה וביעדים נוספים, ובמסגרת זאת דיווחנו לאחרונה על חתימת עיסקאות לחכירת מקטעי לווין בהיקף רב שנתי כולל של למעלה מ-60 מיליון דולר".
לפני כחודש דיווחה החברה כי חברת איי.פי. פלנט נטוורק, חברה נכדה, שבבעלות מלאה של החברה, התקשרה עם אינטלסאט ((Intelsat שהינה המפעילה הגדולה בעולם של שירותי לוויין מסחרי, במספר הסכמים לאספקת שירותי קיבולת לווין על גבי מספר לווינים שונים בעלי כיסוי גיאוגרפי מעל אפריקה בסכום של כ-61 מיליון דולר. ההסכמים בתוקף החל מ-2010 ועד לחודש יוני 2015, והסכום האמור ישולם לאינטלסאט בתשלומים חודשיים, שייפרסו לאורך תקופת ההסכם.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.