תגובה חריפה לדו"חות כלל פיננסים: "להפסיד ככה ברבעון שלישי כמו שהיה פה זה פשוט קטסטרופה"
חברת כלל פיננסים פרסמה היום (ג') דוחות כספיים לרבעון השלישי. הדוחות הצביעו לכאורה על שיפור בתוצאות העסקיות: בשורה התחתונה רשמה החברה, שעוברת בחודשים האחרונים רה-ארגון מקיף תחת המנכ"ל החדש טל רז, הפסד נקי של כ-35.8 מיליון שקל ברבעון לעומת הפסד של 107.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה העליונה דיווחה החברה על עלייה של 7.7% בהכנסותיה שהסתכמו ב-122.7 מיליון שקל.
עם זאת, מניתוח הדו"חות עולות לא מעט נקודות מטרידות. כך למשל, דיווחה החברה כי ברבעון השלישי הסתכמו ההכנסות מפעילות קרנות הנאמנות בכ- 25.5 מיליון שקל, לעומת כ-30 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ- 15%. נזכיר כי מדובר בתקופה בה שוק ההון פרח ובתי ההשקעות נהנים כמעט מדי שבוע מגיוסים גדולים לקרנות הנאמנות שלהם.
בתעודות הסל הנסיגה היתה משמעותית במיוחד. בתחום תעודות הסל ותעודות ההתחייבות דיווחה החברה כי ההכנסות הסתכמו ברבעון בכ-5.5 מיליון שקל בלבד, לעומת כ- 20.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. לתחום היה הפסד תפעולי של כמיליון שקל ברבעון, לעומת רווח תפעולי של כ-16.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בשיחה עם Bizportal אומר גורם בשוק ההון כי "ברבעון שלישי כמו שהיה, שכל העולם ואשתו גייסו בקרנות הנאמנות, ברבעון כזה להפסיד כ-36 מיליון שקל זה קטסטרופה. אני בטוח שכשיתפרסמו הדוחות של אקסלנס, הראל, איי.בי.איי, מגדל שוקי הון ואחרים אתה תראה שיפור מאוד גדול בתוצאות".
עוד אמר הגורם, כי "רואים שם נסיגה בקרנות, בברוקראז' הם פועלים יפה אבל מחזיקים רק 60%. בטיטניום עשו עוד מחיקת מוניטין של 23 מיליון שקל שזה המון כסף וזה משמעותי אבל הבור שם רק הולך ומעמיק. ברור לחלוטין שהם קנו את טיטניום במחיר יותר מדי גבוה. מסתבר בדיעבד שהם קנו מותג לא איכותי שנמצא בתחרות מטורפת. הם כנראה ימחקו בסוף את כל ההשקעה הזאת".
נציין שכלל פיננסים השקיעה בטיטניום כ-60 מיליון דולר באמצע שנת 2007, ועם גיוס נוסף מגורמים אחרים בהיקף של כ-60 מיליון דולר, יצאה טיטניום להנפקה בבורסה של לונדון. טיטניום (Titanium Assets Management) היא חברת השקעות אמריקנית, שהמודל העיסקי שלה מתבסס על ביצוע רכישות ומיזוגים של חברות בתחום הפיננסי.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
