האופטימיות בפועלים נמשכת: "בראיה ארוכת טווח מתרבים הגורמים החיוביים"
המאפיין העיקרי של שוק המניות המקומי בשבוע האחרון היה יציבות. בימים האחרונים נרשמה תנודתיות מתונה מאוד במדדים המרכזיים, כשמדד המעו"ף התנייד סביב רמת 1,040 הנקודות. התייצבות זו באה על רקע התייצבות יחסית גם בשוקי העולם, בהם חלה ירידה בתנודתיות בימים האחרונים על רקע חדשות טובות, בעיקר מכיוון דוחות החברות האמריקאיות.
לצד ההתייצבות במדדים, כלכלני בנק הפועלים מדגישים בסקירתם השבועית כי נמשכת גם מגמת הירידה בסטיות התקן באופציות המעו"ף. "ירידה זו נובעת מהתחזקות תחושת הביטחון של המשקיעים, ואנו ממליצים לנצל זאת על מנת לרכוש הגנות לתיק המניות במחירים זולים יחסית".
דוחות טובים (בינתיים) בארה"ב, צפי לשיפור גם בישראל
עונת הדוחות בישראל תחל בעוד כשבועיים, בעוד שבארה"ב היא כבר בשיאה. עד כה, מבין 500 החברות הנכללות במדד ה-S&P 500 פרסמו 134 חברות את תוצאותיהן. מתוך החברות שכבר פרסמו את תוצאותיהן, 102 מהחברות (72%) הציגו רווחיות גבוהה מהמצופה, אם כי בשווקים עדיין מצפים לשיפור משמעותי יותר בשורת ההכנסות.
כאמור, בעוד כשבועיים יחלו גם החברות המקומיות לפרסם את תוצאותיהן, והצפי הכללי הוא לשיפור בתוצאות המצרפיות של החברות הגדולות, בין היתר בענפי המזון, התקשורת והפרמצבטיקה. עם זאת, בפועלים מעריכים כי "עדיין צפויה שונות בין החברות, כשישנם מגזרים שבהם השיפור צפוי להיות מתון (אם בכלל), כגון בקרב חברות האחזקה והנדל"ן, וישנם מגזרים שבהם צפויה אף החמרה בתוצאות, כגון ענף הכימיה".
האופטימיות הכלכלית נמשכת
גם במישור המאקרו נמשכת האופטימיות בישראל ובעולם. בשבועות האחרונים פורסמו בישראל שלל אינדיקאטורים חיוביים, כגון ירידה בקצב הפיטורים במשק, גידול ביצוא, ביבוא ובפדיון בענפי המסחר והשירותים, והמשך התבססותו של מדד מנהלי הרכש מעל לרף ה-50%, למרות ירידה קלה שנרשמה בספטמבר.
בסוף השבוע שעבר פרסמה הלמ"ס כי מדד המחירים לצרכן הפתיע וירד בספטמבר ב-0.3%. "הירידה במדד עשויה לאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהותיר את הריבית ברמתה הנמוכה, 0.75% בלבד, ביום שני הקרוב. הריבית הנמוכה צפויה להמשיך ולתמוך בשוק המניות המקומי, נוכח האטרקטיביות הנמוכה של חלופות ההשקעה", אומרים כלכלני הבנק.
העתיד נראה ורוד
להערכתם, "להתבססות מדד תל אביב 25 מעל לרף 1,000 הנקודות בשבועות האחרונים ישנה משמעות פסיכולוגית וסימבולית, אשר מחזקת את תחושת הביטחון של המשקיעים בטווח הזמן הקצר".
בראיה ארוכת טווח, אומרים בפועלים: "מתרבים הגורמים החיוביים בשוק, ובראשם כמובן השיפור הכלכלי במשק המקומי. האינדיקאטורים השונים ממשיכים לרשום שיפור מחודש לחודש, וגם בעולם מתחילים לראות ניצני התאוששות משמעותיים יחסית, לאחר המשבר של השנתיים האחרונות".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
