האופטימיות בפועלים נמשכת: "בראיה ארוכת טווח מתרבים הגורמים החיוביים"

לקראת הודעת הריבית ביום שני אומרים כלכלני הבנק כי "הירידה במדד ספטמבר עשויה לאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהותיר את הריבית ברמתה הנמוכה, סבבת ריבית נמוכה אשר צפויה להמשיך ולתמוך בשוק המניות המקומי"
נועם הוד |

המאפיין העיקרי של שוק המניות המקומי בשבוע האחרון היה יציבות. בימים האחרונים נרשמה תנודתיות מתונה מאוד במדדים המרכזיים, כשמדד המעו"ף התנייד סביב רמת 1,040 הנקודות. התייצבות זו באה על רקע התייצבות יחסית גם בשוקי העולם, בהם חלה ירידה בתנודתיות בימים האחרונים על רקע חדשות טובות, בעיקר מכיוון דוחות החברות האמריקאיות.

לצד ההתייצבות במדדים, כלכלני בנק הפועלים מדגישים בסקירתם השבועית כי נמשכת גם מגמת הירידה בסטיות התקן באופציות המעו"ף. "ירידה זו נובעת מהתחזקות תחושת הביטחון של המשקיעים, ואנו ממליצים לנצל זאת על מנת לרכוש הגנות לתיק המניות במחירים זולים יחסית".

דוחות טובים (בינתיים) בארה"ב, צפי לשיפור גם בישראל

עונת הדוחות בישראל תחל בעוד כשבועיים, בעוד שבארה"ב היא כבר בשיאה. עד כה, מבין 500 החברות הנכללות במדד ה-S&P 500 פרסמו 134 חברות את תוצאותיהן. מתוך החברות שכבר פרסמו את תוצאותיהן, 102 מהחברות (72%) הציגו רווחיות גבוהה מהמצופה, אם כי בשווקים עדיין מצפים לשיפור משמעותי יותר בשורת ההכנסות.

כאמור, בעוד כשבועיים יחלו גם החברות המקומיות לפרסם את תוצאותיהן, והצפי הכללי הוא לשיפור בתוצאות המצרפיות של החברות הגדולות, בין היתר בענפי המזון, התקשורת והפרמצבטיקה. עם זאת, בפועלים מעריכים כי "עדיין צפויה שונות בין החברות, כשישנם מגזרים שבהם השיפור צפוי להיות מתון (אם בכלל), כגון בקרב חברות האחזקה והנדל"ן, וישנם מגזרים שבהם צפויה אף החמרה בתוצאות, כגון ענף הכימיה".

האופטימיות הכלכלית נמשכת

גם במישור המאקרו נמשכת האופטימיות בישראל ובעולם. בשבועות האחרונים פורסמו בישראל שלל אינדיקאטורים חיוביים, כגון ירידה בקצב הפיטורים במשק, גידול ביצוא, ביבוא ובפדיון בענפי המסחר והשירותים, והמשך התבססותו של מדד מנהלי הרכש מעל לרף ה-50%, למרות ירידה קלה שנרשמה בספטמבר.

בסוף השבוע שעבר פרסמה הלמ"ס כי מדד המחירים לצרכן הפתיע וירד בספטמבר ב-0.3%. "הירידה במדד עשויה לאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהותיר את הריבית ברמתה הנמוכה, 0.75% בלבד, ביום שני הקרוב. הריבית הנמוכה צפויה להמשיך ולתמוך בשוק המניות המקומי, נוכח האטרקטיביות הנמוכה של חלופות ההשקעה", אומרים כלכלני הבנק.

העתיד נראה ורוד

להערכתם, "להתבססות מדד תל אביב 25 מעל לרף 1,000 הנקודות בשבועות האחרונים ישנה משמעות פסיכולוגית וסימבולית, אשר מחזקת את תחושת הביטחון של המשקיעים בטווח הזמן הקצר".

בראיה ארוכת טווח, אומרים בפועלים: "מתרבים הגורמים החיוביים בשוק, ובראשם כמובן השיפור הכלכלי במשק המקומי. האינדיקאטורים השונים ממשיכים לרשום שיפור מחודש לחודש, וגם בעולם מתחילים לראות ניצני התאוששות משמעותיים יחסית, לאחר המשבר של השנתיים האחרונות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.