בלעדי

"השווי של התרופה של ביוליין לטיפול בסכיזופרניה הוא כ-180-240 מ' ד'"

דוד סלומון, המכהן כמנכ"ל חברת מיקרומדיק ומבצע הערכות שווי לחברות ביומד: "חדירה מלאה לשוק צפויה להתבצע ב-2016-2017 והנתח הצפוי בשנה זו כ-18%-20% . המכירות צפויות לעמוד על 3.2-3.5 מיליארד דולר"
קובי ישעיהו |

מניית חברת ביוליין, שזינקה לאחרונה לשיא חדש של השנה האחרונה בעקבות תוצאות חיוביות עליהן הכריזה ביוליין ומצגת שערכה החברה למשקיעים, שינו כיוון ובימים האחרונים רשמו ירידה חדה. גם היום ממשיכה החברה לתקן דרומה. בעקבות הירידות החדות התכווץ שווי השוק של החברה לכ-455 מיליון שקל. אגב, לפני כשבוע ניצלו הקרנות פיטנגו וגיזה, בעלי עניין בחברה, את הזינוק המניה ומימשו ביחד 2.1 מיליון מניות במחיר של 4.70 שקל למניה. לכתבה על המימושים של פיטנגו וגיזה את חברות הביומד, כידוע, קשה מאוד ואפילו בלתי אפשרי לתמחר שכן הן פועלות בסביבה מאוד תחרותית וקשה לדעת אם חברה תצליח בניסוי או תכשל. הצלחה בניסוי שלב 3 פירושה עשוי להיות הכנסות של מאות מיליוני דולרים ואף יותר מכך ואילו כשלון פירושו אפס הכנסות ואולי סגירת החברה (אם יש מוצר בודד או עיקרי בפיתוח). בנוסף, בארץ, מכיוון שתחום הביומד נמצא בשלבים התחלתיים של התפתחות, אין אנליסטים שמסקרים את החברות הפעילות בו. היום, בכל אופן, הגיע לידי Bizportal נסיון מעניין לבצע הערכת שווי לאחת התרופות של חברה ישראלית בעלת פוטנציאל גדול למכירות בהיקפים משמעותיים בשנים הקרובות. דוד סלומון, המכהן כמנכ"ל חברת מיקרומדיק ומבצע מדי פעם הערכות שווי לחברות שונות בתחום הביומד, העריך את שווי המולקולה של חברת ביוליין לטיפול בחולי סכיזופרניה. כזכור, ביוליין דיווחה לאחרונה על פריצת דרך בניסוי שביצעה לאחרונה שכלל טיפול בחולי סכיזופרניה. סכיזופרניה היא מחלת נפש קשה המשפיעה על כ-1% מאוכלוסיית העולם. זוהי מחלה המאופיינת על ידי מחשבות שווא והזיות, ניתוק רגשי ואפאתיה, וקשב ורמת ארגון לקויים. בשנת 2002, העלות הכוללת לטיפול בסכיזופרניה בארה"ב בלבד הוערכה כ-62.7 מיליארד דולר, והשוק האמריקני לתרופות לסכיזופרניה צפוי להגיע ל-10 מיליארד דולר בשנת 2012. בעקבות הודעת החברה אמר מנכ"ל החברה, מוריס לסטר, באחד מכלי התקשורת כי להערכתו החברה שווה מיליארד דולר. לאחר מכן קיימה ההנהלה מצגת לשוק ההון. לכתבה על הזינוק של ביוליין שוק יעד בהיקף של כ-17 מיליארד דולר סלומון, בכל אופן, מתבסס בהערכתו על דיווחי החברה ועל נתוני השוק המתפרסמים במקומות שונים, וכמובן על הידע הנרחב שלו בתחום (אין לו כל קשר לחברה והוא לא מחזיק בניירות ערך שלה). שוק היעד הרלוונטי לתרופה על ידי סלומון מוערך בכ-17 מיליארד דולר לשנת 2017. השוק הומה במתחרים: על פי דיווחי החברה אותרו כ-57 מולקולות בשלבי פיתוח שונים (מתוכם 6 מולקולות בשלב 3 ואישור שיווק). עם זאת, למולקולה של ביוליין יתרון מובהק בתחום הקוגניטיבי. עוד הנחת בסיס היא שתוקף הפטנט של ביוליין עד שנת 2022 ושנת החדירה החזויה היא 2013. חדירה מלאה צפויה להתבצע ב-2016-2017 ונתח שוק צפוי בשנה זו כ-18%-20% . המכירות אז צפויות להגיע ל-3.2-3.5 מיליארד דולר. לגבי ההסתברות לסיום מוצלח של הפיתוח מעריך סלומון כי היא דומה לתוחלת ההצלחה בשוק, כלומר 55%-60%. מודל ההכנסות שנבחר לצורך הערכת השווי הוא "מודל התמלוגים", כלומר חברת פארמה גדולה תמכור את המוצר וביוליין תזכה לתמלוגים של כ-10% מהמכירות. בשורה התחתונה מעריך סלומון את השווי של המולקולה BL-1020 של ביוליין כיום בכ-180-240 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".