סקר: כיל מובילה בצמיחה ובהיקף הנכסים הזרים שלה בחו"ל, לפני אמדוקס וטבע
מסתבר שהחברות הישראליות משקיעות בחכמה בחו"ל וממשיכות לצמוח ולהרחיב השקעותיהן בחו"ל גם בזמני משבר. כך עולה מסקר שנערך זו השנה השנייה, הבוחן חברות רב-לאומיות בישראל, שערכו פרופ' זאב הירש מאוניברסיטת ת"א וד"ר ניראון חשאי המנהל האקדמי של תוכנית האקזקיוטיב MBA באוניברסיטה העברית.
הסקר, שנערך בשיתוף עם, מרכז "וייל קולומביה" להשקעה בינלאומית בת-קיימא בניו-יורק והתאחדות התעשיינים בישראל, הוא חלק מניסיון בין-לאומי לדרג חברות רב-לאומיות ברחבי העולם.
בסקר דורגו החברות הישראליות המשקיעות בחו"ל, על פי היקף הנכסים הזרים, היקף המכירות בחו"ל ומספר העובדים בחו"ל. הסקר זיהה 20 חברות ישראליות רב לאומיות מובילות מענפים שונים כגון: כימיקלים, IT, מזון ואלקטרוניקה.
מי שנמצאת במקום הראשון מבחינת היקף הנכסים בחו"ל היא חברת כיל, אשר ניהלה ב-2007 נכסים בסדר גודל של כ-2.4 מיליארד דולר, כ-20% מסך הנכסים של 20 החברות הישראליות. אחריה ברשימה דורגה חברת אמדוקס, עם היקף נכסים של כ-1.95 מיליארד דולר, במקום השלישי דורגה טבע, עם היקף נכסים של 1.72 מיליארד דולר ובמקום הרביעי אורמת, עם היקף נכסים של כ-1.22 מיליארד.
בפער גדול אחריהן נמצאת צ'ק פוינט, עם היקף נכסים של 830 מיליון דולר ושטראוס עם היקף נכסים של 689 מיליון דולר.
למרות שחברת כיל תופסת את המקום הראשון מבחינת היקף הנכסים, שתי החברות שמדורגות אחריה הן אלו שמובילות מבחינת היקף המכירות שלהן בחו"ל ומבחינת כמות העובדים שהן מעסיקות בחו"ל. כך, חברת טבע מובילה מבחינת היקף העובדים שלה בחו"ל, מעל 22 אלף עובדים נכון לשנת 2007 והן מבחינת היקף המכירות בחו"ל, שהסתכם ביותר מ-9 מיליארד דולר בשנת 2007. אמדוקס, כאמור, מדורגת על פי 2 הפרמטרים האלו במקום השני , אחרי טבע, עם כ-11.4 אלף עובדים וכ-2.5 מיליארד דולר מכירות.
עוד עולה מהמחקר כי החברות הישראליות אינן חוששות להרחיב השקעותיהן בחו"ל גם בזמן משבר. למרות שמרבית הנתונים בסקר מתייחסים לשנת 2007, ישנם מספר נתונים מעניינים במיוחד גם על שנת 2008. כך למשל, לאחר שב-2007 נרשמה ירידה בהשקעות הזרות של החברות הישראליות ל-7 מיליארד דולר בלבד, בהשוואה לכ-15 מיליארד דולר בשיא שנרשם בשנת 2006, בשנת 2008 ההשקעות הזרות דווקא גדלו, ל-8 מיליארד דולר.
זאת, בניגוד למצופה מחברות בזמן משבר כלכלי ופיננסי עולמי. הרכישה הגדולה ביותר שנעשתה בשנת 2008 היא של חברת טבע, אשר רכשה את חברת באר האמריקאית תמורת 7.4 מיליארד דולר.
בסה"כ נכון לשנת 2007, 20 החברות הישראליות מנהלות יחד בחו"ל היקף נכסים של 12 מיליארד דולר, הכנסות של 26 מיליארד דולר, מעסיקות 68,000 עובדים בחו"ל ו-545 חברות בנות.
חברות הבת של 20 החברות הרב-לאומיות המובילות בישראל ממוקמות בעיקר באירופה ( 51% מהחברות הבנות) וצפון אמריקה (25%), אך החברות הרב לאומיות הישראליות מתפשטות בהדרגה גם לאסיה (17%).
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
