תוצאות דלק קידוחים לרבעון: ירידה חדה בשורת הרווח ובשורת ההכנסות

רווחי השותפות ברבעון השני הסתכמו לסך של כ-5.29 מיליון דולר לעומת רווח של כ-8.64 מיליון דולר דולר ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 38%
נועם הוד |

השותפות המוגבלת עוסקת בחיפושי נפט וגז במסגרת "תמר 1" ו-"דלית 1", דלק קידוחים יהש, דיווחה היום על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2009. למרות עלייה חדה במחירי המניה במהלך שנת 2009, דיווחה החברה על ירידה בהכנסות ובשורת הרווח.

רווחי השותפות בשלושת החודשים שהסתיימו בתאריך ה-30 לחודש יוני בשנת 2009 הסתכמו לסך של כ-5.29 מיליון דולר לעומת רווח של כ-8.64 מיליון דולר דולר ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-38%.

הכנסות החברה בניכוי תמלוגים הסתכמו בתקופת הדוח בסך של כ-24.9 מיליון דולר לעומת סך של כ- 34.14 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, המהווה קיטון של כ-27%. הקיטון בהכנסות בניכוי תמלוגים בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד נובע בעיקר בשל ירידה בצריכת הגז של חברת החשמל.

הקיטון בהכנסות וברווח בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד נובע בעיקר מירידה משמעותית בהכנסות ממכירת הגז הטבעי לחברת חשמל.

עוד מתוצאות הדו"ח: הוצאות חיפושי נפט וגז הסתכמו בתקופת הדיווח בסך של כ 304 אלפי דולר לעומת סך של כ-225 אלפי דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות המימון בתקופת הדוח הסתכמו בסך של כ -2.53 מיליון דולר לעומת סך של כ- 4.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הוצאות המימון ירדו כתוצאה מקיטון בהוצאות הריבית בגין אגרות החוב של השותפות, שהסתכמו בתקופת הדוח בסך של כ- 1.3 מיליון דולר לעומת סך של כ- 2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

מנגד, הכנסות המימון בתקופת הדוח הסתכמו בסך של כ- 519 אלפי דולר לעומת סך של כ-2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון בהכנסות המימון בתקופת הדוח נגרם בשל ירידה בהכנסות ריבית על פקדונות כתוצאה מירידת שיעור הריבית על פקדונות ובנוסף, חל קיטון בהכנסות כתוצאה מהשינוי בשער החליפין של הדולר על הנכסים השקליים.

בתקופת הדוח הסתכמו ההשקעות במזומן בנכסי נפט וגז ובנכסי חיפושי גז והערכה בסך של כ-32.5 מיליון דולר, אשר שימשו בעיקר להשקעות בקידוח "תמר 1", "דלית 1" ו-"תמר 2" ובציוד קומפרסיה למאגר הגז בשדה "מרי", לעומת השקעות בסך של כ-800 אלף דולר דולר בתקופה

המקבילה אשתקד.

הקיטון בתזרים המזומנים בתקופת הדוח הסתכם בסך של כ- 8.5 מיליון דולר לעומת גידול בסך של כ- 20.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. יתרת המזומנים ושווי המזומנים ליום ה-30 לחודש יוני הסתכמה לסך של כ- 6.1 מיליון דולר בהשוואה לסך של כ- 30.2 מיליון דולר ליום 30.6.2008 וסך של כ- 14.6 מיליון דולר ליום 31.12.2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.06%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות