הנפקת זכויות: זה טוב למשקיעים?
רק לפני מספר חודשים ספורים רמת אי הוודאות בשווקים הייתה בשיאה, את שלל התרחשויות המשבר, אין צורך לספר שוב. במידה והייתי אומר למרבית האנשים לפני כשנה לערך, שאנו נחזור למצב שוק שעדיף לרכוש בעת הנפקה, מאשר בשוק, מטעמי תשואה נמוכה בשוק. הייתי נשמע לא סביר.
בטוריי הקודמים, ציינתי שאנו לפני גל הנפקות/ גיוסים חדש של החברות משלל נימוקים, כאשר אחוז גדול של חברות הגישו תשקיף מדף בסוף השנה.
בעת הזו כאשר השווקים במגמת עליה, כאשר הביקוש להנפקות וחיתום עולות, בדקנו את הטרנד החדש, הנפקת זכויות - כך יכולים בעלי השליטה לצאת נשכרים מן המהלך: גם להזרים הון, גם להגדיל החזקות בזול (כך יוצר מצב השוק) וגם לקבל שאפו. מה עומד אחרי האופציה הישנה לגיוס הון, שפתאום הופכת שוב לאופנתית, שלל הנפקות זכויות המציפות את השוק.
מדוע ענף הנפקת הזכויות מתעורר בימים אלו?
הנפקת זכויות ידועה כשיטת גיוס מסורתית, הזוכה לפופולארית בשוק יורד כאשר ישנו קושי בגיוס הון, אך ההתעוררות לאחרונה התעצמה, כאשר חברות מנפיקות לבעלי המניות הקיימים זכויות על מנת להגדיל את שורת ההון העצמי ולהגדיל את המזומנים בקופה, בעת ששוק האשראי עדיין קופא על השמרים, שוק מניות מגלה התעוררת ומחפש אלטרנטיבות להשקעה.
דרך גיוס זו מאפשרת לגייס כספים בדרך שלא תדלל את החזקות בעלי המניות, החברה מציעה לבעלי מניותיה לרכוש מניות נוספות במחיר מופחת ממחיר השוק. הטבה זו הינה בעלת ערך כספי, כך שגם במידה ובעל המניות בוחר שלא לרכוש כמות נוספת של מניות, באפשרותו למכור הטבה זו ביום המסחר בהן.
האם זה טוב למשקיעים בחברה?
סוגיה זו נתונה למחלוקת , כאמור הוסבר מה עומד מאחורי בקשת החברה להנפקת זכויות. זוהי דילמה קשה עבור המשקיע, כאשר המשקיע רוכש מניה, הוא מצפה למקסם את השקעתו, מה שמתרחש כאן זה בעת ההחזקה, האדם המחזיק מתבקש " להשקיע כסף נוסף בחברה" (לבחירתו(.
איך המניה מגיבה לאחר מכן?
במבט ראשון זה נראה כסף קל, רכישה/ מכירה המניה לפני הנפקת הזכיות, ופעולה הפוכה ביום המסחר. וגזירת רווח מפערי ארביטראז' אך שער המניה משנתה בהתאמה לאחר חלוקת הזכויות לכן יש לבדוק את היחסיות בהנפקת הזכויות.
המגייסות האחרונות, ישראמקו, כור, ביוליין, כן פייט, דלק נדלן, ועוד.
המבקשת לגייס בקרוב, אורכית ודי פראם. לאחרונה נודע שבפיקוח על הבנקים בוחנים יחד עם בנק דיסקונט, האם לבצע הנפקת זכויות בבנק שתחזק את יחס ההלימות ההון, וכך גם בהנהלת לאומי בוחנים אפשרות .
לסיכום: כל חברה אשר מבקשת לגייס הון בהנפקת זכויות למעשה מבקשת לסדר את יחס הלימות ההון, נכון שזה משחק לטווח הארוך לטובת המשקיע: הקופה שמנה יותר, יחס ההון גדל ויוצר לחברה הזדמנויות לכן . רצוי לבחון כל הודעה על הנפקת זכויות באופן פרטני בנוסף בעת ההודעה על הנפקת זכיות, אין צורך לרוץ לרכוש את המניה בכדי למכור את הזכויות ברווח.
מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"
בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך
לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".
רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".
לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.
הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".
