הנפקת זכויות: זה טוב למשקיעים?

נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על המהלך של הנפקת זכויות
נתי לייזר |

רק לפני מספר חודשים ספורים רמת אי הוודאות בשווקים הייתה בשיאה, את שלל התרחשויות המשבר, אין צורך לספר שוב. במידה והייתי אומר למרבית האנשים לפני כשנה לערך, שאנו נחזור למצב שוק שעדיף לרכוש בעת הנפקה, מאשר בשוק, מטעמי תשואה נמוכה בשוק. הייתי נשמע לא סביר.

בטוריי הקודמים, ציינתי שאנו לפני גל הנפקות/ גיוסים חדש של החברות משלל נימוקים, כאשר אחוז גדול של חברות הגישו תשקיף מדף בסוף השנה.

בעת הזו כאשר השווקים במגמת עליה, כאשר הביקוש להנפקות וחיתום עולות, בדקנו את הטרנד החדש, הנפקת זכויות - כך יכולים בעלי השליטה לצאת נשכרים מן המהלך: גם להזרים הון, גם להגדיל החזקות בזול (כך יוצר מצב השוק) וגם לקבל שאפו. מה עומד אחרי האופציה הישנה לגיוס הון, שפתאום הופכת שוב לאופנתית, שלל הנפקות זכויות המציפות את השוק.

מדוע ענף הנפקת הזכויות מתעורר בימים אלו?

הנפקת זכויות ידועה כשיטת גיוס מסורתית, הזוכה לפופולארית בשוק יורד כאשר ישנו קושי בגיוס הון, אך ההתעוררות לאחרונה התעצמה, כאשר חברות מנפיקות לבעלי המניות הקיימים זכויות על מנת להגדיל את שורת ההון העצמי ולהגדיל את המזומנים בקופה, בעת ששוק האשראי עדיין קופא על השמרים, שוק מניות מגלה התעוררת ומחפש אלטרנטיבות להשקעה.

דרך גיוס זו מאפשרת לגייס כספים בדרך שלא תדלל את החזקות בעלי המניות, החברה מציעה לבעלי מניותיה לרכוש מניות נוספות במחיר מופחת ממחיר השוק. הטבה זו הינה בעלת ערך כספי, כך שגם במידה ובעל המניות בוחר שלא לרכוש כמות נוספת של מניות, באפשרותו למכור הטבה זו ביום המסחר בהן.

האם זה טוב למשקיעים בחברה?

סוגיה זו נתונה למחלוקת , כאמור הוסבר מה עומד מאחורי בקשת החברה להנפקת זכויות. זוהי דילמה קשה עבור המשקיע, כאשר המשקיע רוכש מניה, הוא מצפה למקסם את השקעתו, מה שמתרחש כאן זה בעת ההחזקה, האדם המחזיק מתבקש " להשקיע כסף נוסף בחברה" (לבחירתו(.

איך המניה מגיבה לאחר מכן?

במבט ראשון זה נראה כסף קל, רכישה/ מכירה המניה לפני הנפקת הזכיות, ופעולה הפוכה ביום המסחר. וגזירת רווח מפערי ארביטראז' אך שער המניה משנתה בהתאמה לאחר חלוקת הזכויות לכן יש לבדוק את היחסיות בהנפקת הזכויות.

המגייסות האחרונות, ישראמקו, כור, ביוליין, כן פייט, דלק נדלן, ועוד.

המבקשת לגייס בקרוב, אורכית ודי פראם. לאחרונה נודע שבפיקוח על הבנקים בוחנים יחד עם בנק דיסקונט, האם לבצע הנפקת זכויות בבנק שתחזק את יחס ההלימות ההון, וכך גם בהנהלת לאומי בוחנים אפשרות .

לסיכום: כל חברה אשר מבקשת לגייס הון בהנפקת זכויות למעשה מבקשת לסדר את יחס הלימות ההון, נכון שזה משחק לטווח הארוך לטובת המשקיע: הקופה שמנה יותר, יחס ההון גדל ויוצר לחברה הזדמנויות לכן . רצוי לבחון כל הודעה על הנפקת זכויות באופן פרטני בנוסף בעת ההודעה על הנפקת זכיות, אין צורך לרוץ לרכוש את המניה בכדי למכור את הזכויות ברווח.

מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.