הנפקת זכויות: זה טוב למשקיעים?

נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על המהלך של הנפקת זכויות
נתי לייזר |

רק לפני מספר חודשים ספורים רמת אי הוודאות בשווקים הייתה בשיאה, את שלל התרחשויות המשבר, אין צורך לספר שוב. במידה והייתי אומר למרבית האנשים לפני כשנה לערך, שאנו נחזור למצב שוק שעדיף לרכוש בעת הנפקה, מאשר בשוק, מטעמי תשואה נמוכה בשוק. הייתי נשמע לא סביר.

בטוריי הקודמים, ציינתי שאנו לפני גל הנפקות/ גיוסים חדש של החברות משלל נימוקים, כאשר אחוז גדול של חברות הגישו תשקיף מדף בסוף השנה.

בעת הזו כאשר השווקים במגמת עליה, כאשר הביקוש להנפקות וחיתום עולות, בדקנו את הטרנד החדש, הנפקת זכויות - כך יכולים בעלי השליטה לצאת נשכרים מן המהלך: גם להזרים הון, גם להגדיל החזקות בזול (כך יוצר מצב השוק) וגם לקבל שאפו. מה עומד אחרי האופציה הישנה לגיוס הון, שפתאום הופכת שוב לאופנתית, שלל הנפקות זכויות המציפות את השוק.

מדוע ענף הנפקת הזכויות מתעורר בימים אלו?

הנפקת זכויות ידועה כשיטת גיוס מסורתית, הזוכה לפופולארית בשוק יורד כאשר ישנו קושי בגיוס הון, אך ההתעוררות לאחרונה התעצמה, כאשר חברות מנפיקות לבעלי המניות הקיימים זכויות על מנת להגדיל את שורת ההון העצמי ולהגדיל את המזומנים בקופה, בעת ששוק האשראי עדיין קופא על השמרים, שוק מניות מגלה התעוררת ומחפש אלטרנטיבות להשקעה.

דרך גיוס זו מאפשרת לגייס כספים בדרך שלא תדלל את החזקות בעלי המניות, החברה מציעה לבעלי מניותיה לרכוש מניות נוספות במחיר מופחת ממחיר השוק. הטבה זו הינה בעלת ערך כספי, כך שגם במידה ובעל המניות בוחר שלא לרכוש כמות נוספת של מניות, באפשרותו למכור הטבה זו ביום המסחר בהן.

האם זה טוב למשקיעים בחברה?

סוגיה זו נתונה למחלוקת , כאמור הוסבר מה עומד מאחורי בקשת החברה להנפקת זכויות. זוהי דילמה קשה עבור המשקיע, כאשר המשקיע רוכש מניה, הוא מצפה למקסם את השקעתו, מה שמתרחש כאן זה בעת ההחזקה, האדם המחזיק מתבקש " להשקיע כסף נוסף בחברה" (לבחירתו(.

איך המניה מגיבה לאחר מכן?

במבט ראשון זה נראה כסף קל, רכישה/ מכירה המניה לפני הנפקת הזכיות, ופעולה הפוכה ביום המסחר. וגזירת רווח מפערי ארביטראז' אך שער המניה משנתה בהתאמה לאחר חלוקת הזכויות לכן יש לבדוק את היחסיות בהנפקת הזכויות.

המגייסות האחרונות, ישראמקו, כור, ביוליין, כן פייט, דלק נדלן, ועוד.

המבקשת לגייס בקרוב, אורכית ודי פראם. לאחרונה נודע שבפיקוח על הבנקים בוחנים יחד עם בנק דיסקונט, האם לבצע הנפקת זכויות בבנק שתחזק את יחס ההלימות ההון, וכך גם בהנהלת לאומי בוחנים אפשרות .

לסיכום: כל חברה אשר מבקשת לגייס הון בהנפקת זכויות למעשה מבקשת לסדר את יחס הלימות ההון, נכון שזה משחק לטווח הארוך לטובת המשקיע: הקופה שמנה יותר, יחס ההון גדל ויוצר לחברה הזדמנויות לכן . רצוי לבחון כל הודעה על הנפקת זכויות באופן פרטני בנוסף בעת ההודעה על הנפקת זכיות, אין צורך לרוץ לרכוש את המניה בכדי למכור את הזכויות ברווח.

מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".