הנפקת זכויות: זה טוב למשקיעים?
רק לפני מספר חודשים ספורים רמת אי הוודאות בשווקים הייתה בשיאה, את שלל התרחשויות המשבר, אין צורך לספר שוב. במידה והייתי אומר למרבית האנשים לפני כשנה לערך, שאנו נחזור למצב שוק שעדיף לרכוש בעת הנפקה, מאשר בשוק, מטעמי תשואה נמוכה בשוק. הייתי נשמע לא סביר.
בטוריי הקודמים, ציינתי שאנו לפני גל הנפקות/ גיוסים חדש של החברות משלל נימוקים, כאשר אחוז גדול של חברות הגישו תשקיף מדף בסוף השנה.
בעת הזו כאשר השווקים במגמת עליה, כאשר הביקוש להנפקות וחיתום עולות, בדקנו את הטרנד החדש, הנפקת זכויות - כך יכולים בעלי השליטה לצאת נשכרים מן המהלך: גם להזרים הון, גם להגדיל החזקות בזול (כך יוצר מצב השוק) וגם לקבל שאפו. מה עומד אחרי האופציה הישנה לגיוס הון, שפתאום הופכת שוב לאופנתית, שלל הנפקות זכויות המציפות את השוק.
מדוע ענף הנפקת הזכויות מתעורר בימים אלו?
הנפקת זכויות ידועה כשיטת גיוס מסורתית, הזוכה לפופולארית בשוק יורד כאשר ישנו קושי בגיוס הון, אך ההתעוררות לאחרונה התעצמה, כאשר חברות מנפיקות לבעלי המניות הקיימים זכויות על מנת להגדיל את שורת ההון העצמי ולהגדיל את המזומנים בקופה, בעת ששוק האשראי עדיין קופא על השמרים, שוק מניות מגלה התעוררת ומחפש אלטרנטיבות להשקעה.
דרך גיוס זו מאפשרת לגייס כספים בדרך שלא תדלל את החזקות בעלי המניות, החברה מציעה לבעלי מניותיה לרכוש מניות נוספות במחיר מופחת ממחיר השוק. הטבה זו הינה בעלת ערך כספי, כך שגם במידה ובעל המניות בוחר שלא לרכוש כמות נוספת של מניות, באפשרותו למכור הטבה זו ביום המסחר בהן.
האם זה טוב למשקיעים בחברה?
סוגיה זו נתונה למחלוקת , כאמור הוסבר מה עומד מאחורי בקשת החברה להנפקת זכויות. זוהי דילמה קשה עבור המשקיע, כאשר המשקיע רוכש מניה, הוא מצפה למקסם את השקעתו, מה שמתרחש כאן זה בעת ההחזקה, האדם המחזיק מתבקש " להשקיע כסף נוסף בחברה" (לבחירתו(.
איך המניה מגיבה לאחר מכן?
במבט ראשון זה נראה כסף קל, רכישה/ מכירה המניה לפני הנפקת הזכיות, ופעולה הפוכה ביום המסחר. וגזירת רווח מפערי ארביטראז' אך שער המניה משנתה בהתאמה לאחר חלוקת הזכויות לכן יש לבדוק את היחסיות בהנפקת הזכויות.
המגייסות האחרונות, ישראמקו, כור, ביוליין, כן פייט, דלק נדלן, ועוד.
המבקשת לגייס בקרוב, אורכית ודי פראם. לאחרונה נודע שבפיקוח על הבנקים בוחנים יחד עם בנק דיסקונט, האם לבצע הנפקת זכויות בבנק שתחזק את יחס ההלימות ההון, וכך גם בהנהלת לאומי בוחנים אפשרות .
לסיכום: כל חברה אשר מבקשת לגייס הון בהנפקת זכויות למעשה מבקשת לסדר את יחס הלימות ההון, נכון שזה משחק לטווח הארוך לטובת המשקיע: הקופה שמנה יותר, יחס ההון גדל ויוצר לחברה הזדמנויות לכן . רצוי לבחון כל הודעה על הנפקת זכויות באופן פרטני בנוסף בעת ההודעה על הנפקת זכיות, אין צורך לרוץ לרכוש את המניה בכדי למכור את הזכויות ברווח.
מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
