הנפקת זכויות: זה טוב למשקיעים?
רק לפני מספר חודשים ספורים רמת אי הוודאות בשווקים הייתה בשיאה, את שלל התרחשויות המשבר, אין צורך לספר שוב. במידה והייתי אומר למרבית האנשים לפני כשנה לערך, שאנו נחזור למצב שוק שעדיף לרכוש בעת הנפקה, מאשר בשוק, מטעמי תשואה נמוכה בשוק. הייתי נשמע לא סביר.
בטוריי הקודמים, ציינתי שאנו לפני גל הנפקות/ גיוסים חדש של החברות משלל נימוקים, כאשר אחוז גדול של חברות הגישו תשקיף מדף בסוף השנה.
בעת הזו כאשר השווקים במגמת עליה, כאשר הביקוש להנפקות וחיתום עולות, בדקנו את הטרנד החדש, הנפקת זכויות - כך יכולים בעלי השליטה לצאת נשכרים מן המהלך: גם להזרים הון, גם להגדיל החזקות בזול (כך יוצר מצב השוק) וגם לקבל שאפו. מה עומד אחרי האופציה הישנה לגיוס הון, שפתאום הופכת שוב לאופנתית, שלל הנפקות זכויות המציפות את השוק.
מדוע ענף הנפקת הזכויות מתעורר בימים אלו?
הנפקת זכויות ידועה כשיטת גיוס מסורתית, הזוכה לפופולארית בשוק יורד כאשר ישנו קושי בגיוס הון, אך ההתעוררות לאחרונה התעצמה, כאשר חברות מנפיקות לבעלי המניות הקיימים זכויות על מנת להגדיל את שורת ההון העצמי ולהגדיל את המזומנים בקופה, בעת ששוק האשראי עדיין קופא על השמרים, שוק מניות מגלה התעוררת ומחפש אלטרנטיבות להשקעה.
דרך גיוס זו מאפשרת לגייס כספים בדרך שלא תדלל את החזקות בעלי המניות, החברה מציעה לבעלי מניותיה לרכוש מניות נוספות במחיר מופחת ממחיר השוק. הטבה זו הינה בעלת ערך כספי, כך שגם במידה ובעל המניות בוחר שלא לרכוש כמות נוספת של מניות, באפשרותו למכור הטבה זו ביום המסחר בהן.
האם זה טוב למשקיעים בחברה?
סוגיה זו נתונה למחלוקת , כאמור הוסבר מה עומד מאחורי בקשת החברה להנפקת זכויות. זוהי דילמה קשה עבור המשקיע, כאשר המשקיע רוכש מניה, הוא מצפה למקסם את השקעתו, מה שמתרחש כאן זה בעת ההחזקה, האדם המחזיק מתבקש " להשקיע כסף נוסף בחברה" (לבחירתו(.
איך המניה מגיבה לאחר מכן?
במבט ראשון זה נראה כסף קל, רכישה/ מכירה המניה לפני הנפקת הזכיות, ופעולה הפוכה ביום המסחר. וגזירת רווח מפערי ארביטראז' אך שער המניה משנתה בהתאמה לאחר חלוקת הזכויות לכן יש לבדוק את היחסיות בהנפקת הזכויות.
המגייסות האחרונות, ישראמקו, כור, ביוליין, כן פייט, דלק נדלן, ועוד.
המבקשת לגייס בקרוב, אורכית ודי פראם. לאחרונה נודע שבפיקוח על הבנקים בוחנים יחד עם בנק דיסקונט, האם לבצע הנפקת זכויות בבנק שתחזק את יחס ההלימות ההון, וכך גם בהנהלת לאומי בוחנים אפשרות .
לסיכום: כל חברה אשר מבקשת לגייס הון בהנפקת זכויות למעשה מבקשת לסדר את יחס הלימות ההון, נכון שזה משחק לטווח הארוך לטובת המשקיע: הקופה שמנה יותר, יחס ההון גדל ויוצר לחברה הזדמנויות לכן . רצוי לבחון כל הודעה על הנפקת זכויות באופן פרטני בנוסף בעת ההודעה על הנפקת זכיות, אין צורך לרוץ לרכוש את המניה בכדי למכור את הזכויות ברווח.
מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
