אסיה בסיום מסחר תנודתי: המדד האזורי MSCI עשה סיבוב פרסה ונפל 1.9%
רוב המניות הנסחרות באסיה נסחרו הבוקר בתנודתיות רבה ולאחר שהמדדים ביקרו בירוק עברו לאדום ובחזרה נסגר המסחר ברוב הבורסות בירידות שערים בעקבות דיווחים מאכזבים מצד חברות מובילות. מנגד, מניות הטכנולוגיה בלטו לחיוב אחרי שחברת אלפידה זיכרונות הודיעה, כי היא מתכננת לייקר את מחירי שבבי הזיכרונות.
העלייה במניות הפיננסים ביבשת המזרחית ברקע לדברי שר האוצר האמריקני טימותי גייטנר - כי לרוב הבנקים האמריקנים יש מספיק הון עצמי - קוזזה ע"י תוצאות של היינקן ונסטלה.
מדד MSCI אסיה פסיפיק שעלה במשך רוב המסחר סגר לבסוף בירידה חדה של 1.866%. המדד טיפס ב-25% מאז שנפל לשפל של 5 שנים ב-9 במארס.
ביפן, מדד הניקיי 225 שסגר ראשון את המסחר ביבשת עלה ב-0.18%. בהונג קונג, מדד האנג סנג גם נע בתנודתיות ונסחר כמעט ללא שינוי לאורך רוב היום אך לבסוף סגר בירידה של 2.45%. בדרום קוריאה, מדד הקוספי הצליח לשמור על עליות והוסיף ב-1.42% ובשנחאי הבורסה נפלה 2.94%.
"כאשר השווקים זזים בעוצמה כה חזקה זה כמעט מחייב להשתתף, אבל אני לא חושב שיש בהירות לגבי איפה יעמדו עקרונות היסוד של השווקים אחרי המשבר", אמר הבוקר לבלומברג קארמה ווילסון העומד בראש AMP קפיטל בסידני, המנהל 90 מיליארד דולר.
החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט נסוגים בכ-0.9%. המדדים טיפסו אתמול בניו יורק אחרי ששר האוצר גייטנר אמר כי לרוב הבנקים יש יותר הון עצמי מאשר הם צריכים כדי להיחשב די יציבים. הפדרל ריזרב בוחן את בריאותם של 19 הבנקים הגדולים בארה"ב, כאשר התוצאות צפויות להתפרסם ב-4 במאי.
לקראת סוף המסחר התפרסמו תוצאותיהן של מספר חברות מובילות. ענקית המזון השוויצרית, נסטלה, דיווחה היום על ירידה של 2.1% בהכנסות ברבעון הראשון של 2009. היינקן דיווחה על ירידה ראשונה ברווח. ההכנסות צנחו בשיעור של 6.3% למרות עלייה של 6% במחירים.
מניות במרכז
מניות פיוניר, המייצרת מערכות שמע לרכב וניווט, זינקו בטוקיו לאחר שעיתון הניקיי דיווח כי ממשלת יפן עשויה לספק כספים לחברה. מנגד, מניות אריסטוקרט צנחו במסחר בסידני, בהמשך למכירת מניות.
מניית אלפידה, יצרנית שבבי הזיכרונות הגדולה ביותר ביפן, טיפסה בשיעור חד. מניות KDDI, מפעילת הסלולר השנייה בגודלה ביפן, ירדו, אחרי שדויטשה בנק אמר שהצמיחה של החברה מאיטה.
מניות סאנדיסק הוסיפו כ-10% לערכן, אחרי שאמש דיווחה החברה על הכנסות הטובות מציפיות האנליסטים.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
