אסיה בסיום מסחר תנודתי: המדד האזורי MSCI עשה סיבוב פרסה ונפל 1.9%
רוב המניות הנסחרות באסיה נסחרו הבוקר בתנודתיות רבה ולאחר שהמדדים ביקרו בירוק עברו לאדום ובחזרה נסגר המסחר ברוב הבורסות בירידות שערים בעקבות דיווחים מאכזבים מצד חברות מובילות. מנגד, מניות הטכנולוגיה בלטו לחיוב אחרי שחברת אלפידה זיכרונות הודיעה, כי היא מתכננת לייקר את מחירי שבבי הזיכרונות.
העלייה במניות הפיננסים ביבשת המזרחית ברקע לדברי שר האוצר האמריקני טימותי גייטנר - כי לרוב הבנקים האמריקנים יש מספיק הון עצמי - קוזזה ע"י תוצאות של היינקן ונסטלה.
מדד MSCI אסיה פסיפיק שעלה במשך רוב המסחר סגר לבסוף בירידה חדה של 1.866%. המדד טיפס ב-25% מאז שנפל לשפל של 5 שנים ב-9 במארס.
ביפן, מדד הניקיי 225 שסגר ראשון את המסחר ביבשת עלה ב-0.18%. בהונג קונג, מדד האנג סנג גם נע בתנודתיות ונסחר כמעט ללא שינוי לאורך רוב היום אך לבסוף סגר בירידה של 2.45%. בדרום קוריאה, מדד הקוספי הצליח לשמור על עליות והוסיף ב-1.42% ובשנחאי הבורסה נפלה 2.94%.
"כאשר השווקים זזים בעוצמה כה חזקה זה כמעט מחייב להשתתף, אבל אני לא חושב שיש בהירות לגבי איפה יעמדו עקרונות היסוד של השווקים אחרי המשבר", אמר הבוקר לבלומברג קארמה ווילסון העומד בראש AMP קפיטל בסידני, המנהל 90 מיליארד דולר.
החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט נסוגים בכ-0.9%. המדדים טיפסו אתמול בניו יורק אחרי ששר האוצר גייטנר אמר כי לרוב הבנקים יש יותר הון עצמי מאשר הם צריכים כדי להיחשב די יציבים. הפדרל ריזרב בוחן את בריאותם של 19 הבנקים הגדולים בארה"ב, כאשר התוצאות צפויות להתפרסם ב-4 במאי.
לקראת סוף המסחר התפרסמו תוצאותיהן של מספר חברות מובילות. ענקית המזון השוויצרית, נסטלה, דיווחה היום על ירידה של 2.1% בהכנסות ברבעון הראשון של 2009. היינקן דיווחה על ירידה ראשונה ברווח. ההכנסות צנחו בשיעור של 6.3% למרות עלייה של 6% במחירים.
מניות במרכז
מניות פיוניר, המייצרת מערכות שמע לרכב וניווט, זינקו בטוקיו לאחר שעיתון הניקיי דיווח כי ממשלת יפן עשויה לספק כספים לחברה. מנגד, מניות אריסטוקרט צנחו במסחר בסידני, בהמשך למכירת מניות.
מניית אלפידה, יצרנית שבבי הזיכרונות הגדולה ביותר ביפן, טיפסה בשיעור חד. מניות KDDI, מפעילת הסלולר השנייה בגודלה ביפן, ירדו, אחרי שדויטשה בנק אמר שהצמיחה של החברה מאיטה.
מניות סאנדיסק הוסיפו כ-10% לערכן, אחרי שאמש דיווחה החברה על הכנסות הטובות מציפיות האנליסטים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
