אסיה בסיום מסחר תנודתי: המדד האזורי MSCI עשה סיבוב פרסה ונפל 1.9%

דוחות החברות העיבו על המסחר וקיזזו את העלייה שנבעה מדברי גייטנר. בהונג קונג, מדד האנג סנג נפל 2.45%
אריאל אטיאס |

רוב המניות הנסחרות באסיה נסחרו הבוקר בתנודתיות רבה ולאחר שהמדדים ביקרו בירוק עברו לאדום ובחזרה נסגר המסחר ברוב הבורסות בירידות שערים בעקבות דיווחים מאכזבים מצד חברות מובילות. מנגד, מניות הטכנולוגיה בלטו לחיוב אחרי שחברת אלפידה זיכרונות הודיעה, כי היא מתכננת לייקר את מחירי שבבי הזיכרונות.

העלייה במניות הפיננסים ביבשת המזרחית ברקע לדברי שר האוצר האמריקני טימותי גייטנר - כי לרוב הבנקים האמריקנים יש מספיק הון עצמי - קוזזה ע"י תוצאות של היינקן ונסטלה.

מדד MSCI אסיה פסיפיק שעלה במשך רוב המסחר סגר לבסוף בירידה חדה של 1.866%. המדד טיפס ב-25% מאז שנפל לשפל של 5 שנים ב-9 במארס.

ביפן, מדד הניקיי 225 שסגר ראשון את המסחר ביבשת עלה ב-0.18%. בהונג קונג, מדד האנג סנג גם נע בתנודתיות ונסחר כמעט ללא שינוי לאורך רוב היום אך לבסוף סגר בירידה של 2.45%. בדרום קוריאה, מדד הקוספי הצליח לשמור על עליות והוסיף ב-1.42% ובשנחאי הבורסה נפלה 2.94%.

"כאשר השווקים זזים בעוצמה כה חזקה זה כמעט מחייב להשתתף, אבל אני לא חושב שיש בהירות לגבי איפה יעמדו עקרונות היסוד של השווקים אחרי המשבר", אמר הבוקר לבלומברג קארמה ווילסון העומד בראש AMP קפיטל בסידני, המנהל 90 מיליארד דולר.

החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט נסוגים בכ-0.9%. המדדים טיפסו אתמול בניו יורק אחרי ששר האוצר גייטנר אמר כי לרוב הבנקים יש יותר הון עצמי מאשר הם צריכים כדי להיחשב די יציבים. הפדרל ריזרב בוחן את בריאותם של 19 הבנקים הגדולים בארה"ב, כאשר התוצאות צפויות להתפרסם ב-4 במאי.

לקראת סוף המסחר התפרסמו תוצאותיהן של מספר חברות מובילות. ענקית המזון השוויצרית, נסטלה, דיווחה היום על ירידה של 2.1% בהכנסות ברבעון הראשון של 2009. היינקן דיווחה על ירידה ראשונה ברווח. ההכנסות צנחו בשיעור של 6.3% למרות עלייה של 6% במחירים.

מניות במרכז

מניות פיוניר, המייצרת מערכות שמע לרכב וניווט, זינקו בטוקיו לאחר שעיתון הניקיי דיווח כי ממשלת יפן עשויה לספק כספים לחברה. מנגד, מניות אריסטוקרט צנחו במסחר בסידני, בהמשך למכירת מניות.

מניית אלפידה, יצרנית שבבי הזיכרונות הגדולה ביותר ביפן, טיפסה בשיעור חד. מניות KDDI, מפעילת הסלולר השנייה בגודלה ביפן, ירדו, אחרי שדויטשה בנק אמר שהצמיחה של החברה מאיטה.

מניות סאנדיסק הוסיפו כ-10% לערכן, אחרי שאמש דיווחה החברה על הכנסות הטובות מציפיות האנליסטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.