אסיה בסיום מסחר תנודתי: המדד האזורי MSCI עשה סיבוב פרסה ונפל 1.9%

דוחות החברות העיבו על המסחר וקיזזו את העלייה שנבעה מדברי גייטנר. בהונג קונג, מדד האנג סנג נפל 2.45%
אריאל אטיאס |

רוב המניות הנסחרות באסיה נסחרו הבוקר בתנודתיות רבה ולאחר שהמדדים ביקרו בירוק עברו לאדום ובחזרה נסגר המסחר ברוב הבורסות בירידות שערים בעקבות דיווחים מאכזבים מצד חברות מובילות. מנגד, מניות הטכנולוגיה בלטו לחיוב אחרי שחברת אלפידה זיכרונות הודיעה, כי היא מתכננת לייקר את מחירי שבבי הזיכרונות.

העלייה במניות הפיננסים ביבשת המזרחית ברקע לדברי שר האוצר האמריקני טימותי גייטנר - כי לרוב הבנקים האמריקנים יש מספיק הון עצמי - קוזזה ע"י תוצאות של היינקן ונסטלה.

מדד MSCI אסיה פסיפיק שעלה במשך רוב המסחר סגר לבסוף בירידה חדה של 1.866%. המדד טיפס ב-25% מאז שנפל לשפל של 5 שנים ב-9 במארס.

ביפן, מדד הניקיי 225 שסגר ראשון את המסחר ביבשת עלה ב-0.18%. בהונג קונג, מדד האנג סנג גם נע בתנודתיות ונסחר כמעט ללא שינוי לאורך רוב היום אך לבסוף סגר בירידה של 2.45%. בדרום קוריאה, מדד הקוספי הצליח לשמור על עליות והוסיף ב-1.42% ובשנחאי הבורסה נפלה 2.94%.

"כאשר השווקים זזים בעוצמה כה חזקה זה כמעט מחייב להשתתף, אבל אני לא חושב שיש בהירות לגבי איפה יעמדו עקרונות היסוד של השווקים אחרי המשבר", אמר הבוקר לבלומברג קארמה ווילסון העומד בראש AMP קפיטל בסידני, המנהל 90 מיליארד דולר.

החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט נסוגים בכ-0.9%. המדדים טיפסו אתמול בניו יורק אחרי ששר האוצר גייטנר אמר כי לרוב הבנקים יש יותר הון עצמי מאשר הם צריכים כדי להיחשב די יציבים. הפדרל ריזרב בוחן את בריאותם של 19 הבנקים הגדולים בארה"ב, כאשר התוצאות צפויות להתפרסם ב-4 במאי.

לקראת סוף המסחר התפרסמו תוצאותיהן של מספר חברות מובילות. ענקית המזון השוויצרית, נסטלה, דיווחה היום על ירידה של 2.1% בהכנסות ברבעון הראשון של 2009. היינקן דיווחה על ירידה ראשונה ברווח. ההכנסות צנחו בשיעור של 6.3% למרות עלייה של 6% במחירים.

מניות במרכז

מניות פיוניר, המייצרת מערכות שמע לרכב וניווט, זינקו בטוקיו לאחר שעיתון הניקיי דיווח כי ממשלת יפן עשויה לספק כספים לחברה. מנגד, מניות אריסטוקרט צנחו במסחר בסידני, בהמשך למכירת מניות.

מניית אלפידה, יצרנית שבבי הזיכרונות הגדולה ביותר ביפן, טיפסה בשיעור חד. מניות KDDI, מפעילת הסלולר השנייה בגודלה ביפן, ירדו, אחרי שדויטשה בנק אמר שהצמיחה של החברה מאיטה.

מניות סאנדיסק הוסיפו כ-10% לערכן, אחרי שאמש דיווחה החברה על הכנסות הטובות מציפיות האנליסטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.