עכשיו זה סופי: אופציות על מניות כיל יושקו בסוף החודש
אחרי מספר דחיות, שנבעו בעיקר מהשפעות משבר האשראי הגלובלי על שוק ההון הישראלי, החודש יושקו לראשונה אופציות על מניות ישראליות שהמאפיינים העיקריים שלהן יהיו דומים לאלה של האופציות הנסחרות כיום על מדד ת"א 25: אופציות אירופאיות, בסליקה כספית אשר יפקעו במועד פקיעת האופציות על המעו"ף.
אופציה על מניה הינה אופציה שנכס הבסיס שלה הוא מניה בודדת בשונה מהאופציות הנסחרות בבורסה של ת"א מאז 1993 שנכס הבסיס שלהן הוא מדד המעו"ף (סל של מניות). הבורסה לניירות ערך בתל אביב תכננה כבר לפני כשנה להשיק אופציות על מניות אך דחתה את המועד עקב התגברות התנודתיות בשוק ההון.
אופציות על כיל
האופציות יושקו לראשונה על המניות הסחירות והגדולות ביותר בבורסה. אופציות על מניית כיל (מספר ני"ע: 281014) תושקנה ראשונות, וסמוך לאחר מכן יושקו אופציות על מניות טבע (מספר ני"ע: 629014), פועלים (מספר ני"ע: 662577), לאומי (מספר ני"ע: 604611). לפני כשנה, תכננה הבורסה להנפיק גם אופציות על מניית אפריקה, אך בצל התנודתיות והירידה בערך המנייה, נסוגה כאמור הבורסה מהנפקת אופציות על מניית אפריקה.
השימושים באופציות על מניה דומים לשימושים באופציות על כל נכס בסיס אחר. באמצעות אותן אופציות ניתן להגדיל את החשיפה למניה ספציפית בצורה ממונפת, ניתן לבצע פעילות גידור וכמובן פעולות ארביטראז'. אופציות אלו גם יכולות להוות תחליף למכירה בחסר של המניה, באותו אופן שבו אופציות על מדד מניות מהווה תחליף למכירה בחסר של אותו המדד.
ישנם מספר פרמטרים המשמשים לחישוב שווי אופציה תיאורטי לפי מודל Black & Schools. פרמטרים אלו משמשים את הבורסה גם לצורך לחישוב הביטחונות על פי מערך התרחישים.
3 סוגי אופציות בבורסה
מכפיל נכס הבסיס על מניית כיל יהיה 1,000 ואורך חיי האופציות יהיה חודש, חודשיים, שלושה חודשים ושישה חודשים. תאריך המימוש - יום ו' האחרון בחודש המימוש. יום מסחר באופציה, יהיה יום רביעי שלפני יום שישי האחרון בחודש המימוש (בהתאם למועד פקיעת האופציות על מדד המעו"ף). שער קובע למימוש - שער הפתיחה של מניית כיל ביום המסחר האחרון לפני תאריך המימוש. המסחר באופציה יהיה בהתאם למסחר במניות והפסקת מסחר במניית כיל תגרור הפסקה במסחר באופציות.
אופציות על 16 מניות שונות הושקו לראשונה בשנת 1973 בבורסה לחוזים עתידיים בשיקגו (CBOE). בבורסה נסחרות אופציות מסוג Call ו- Put על יותר מ-2,000 מניות שונות. בין המניות ניתן למנות חברות ענק כגון Apple, Citigroup ו- Google וחברות ישראליות כגון טבע ונייס.
יש להבחין בין שלושה סוגי אופציות שמניות מהוות את נכס הבסיס שלהן ואשר נסחרות בבורסות: אופציות על מניות בודדות (Equity options) המונפקות ע"י הבורסה. כתבי אופציה (Warrants) המונפקות על ידי החברה ואופציות כיסוי (Covered Warrants) המונפקות ע"י בתי ההשקעות.
עושי שוק באופציות
ביום חמישי האחרון החליט דירקטוריון הבורסה לגבי עקרונות לשילוב עושי שוק במסחר באופציות על מניות בודדות זאת על מנת לשפר את הסחירות בהן. לכל אופציה תהיה חובות עושה שוק - עושה שוק יתחייב לצטט מחירי קניה ומכירה באופציות CALL ו-PUT על כל אחת מ-4 המניות (טבע, כיל, לאומי ופועלים), באופן שיקבע הדירקטוריון. במטרה להבטיח עשיית שוק איכותית הבורסה תאפשר לעושי השוק גמישות בהפעלת מחוללי ציטוטים.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
