עכשיו זה סופי: אופציות על מניות כיל יושקו בסוף החודש
אחרי מספר דחיות, שנבעו בעיקר מהשפעות משבר האשראי הגלובלי על שוק ההון הישראלי, החודש יושקו לראשונה אופציות על מניות ישראליות שהמאפיינים העיקריים שלהן יהיו דומים לאלה של האופציות הנסחרות כיום על מדד ת"א 25: אופציות אירופאיות, בסליקה כספית אשר יפקעו במועד פקיעת האופציות על המעו"ף.
אופציה על מניה הינה אופציה שנכס הבסיס שלה הוא מניה בודדת בשונה מהאופציות הנסחרות בבורסה של ת"א מאז 1993 שנכס הבסיס שלהן הוא מדד המעו"ף (סל של מניות). הבורסה לניירות ערך בתל אביב תכננה כבר לפני כשנה להשיק אופציות על מניות אך דחתה את המועד עקב התגברות התנודתיות בשוק ההון.
אופציות על כיל
האופציות יושקו לראשונה על המניות הסחירות והגדולות ביותר בבורסה. אופציות על מניית כיל (מספר ני"ע: 281014) תושקנה ראשונות, וסמוך לאחר מכן יושקו אופציות על מניות טבע (מספר ני"ע: 629014), פועלים (מספר ני"ע: 662577), לאומי (מספר ני"ע: 604611). לפני כשנה, תכננה הבורסה להנפיק גם אופציות על מניית אפריקה, אך בצל התנודתיות והירידה בערך המנייה, נסוגה כאמור הבורסה מהנפקת אופציות על מניית אפריקה.
השימושים באופציות על מניה דומים לשימושים באופציות על כל נכס בסיס אחר. באמצעות אותן אופציות ניתן להגדיל את החשיפה למניה ספציפית בצורה ממונפת, ניתן לבצע פעילות גידור וכמובן פעולות ארביטראז'. אופציות אלו גם יכולות להוות תחליף למכירה בחסר של המניה, באותו אופן שבו אופציות על מדד מניות מהווה תחליף למכירה בחסר של אותו המדד.
ישנם מספר פרמטרים המשמשים לחישוב שווי אופציה תיאורטי לפי מודל Black & Schools. פרמטרים אלו משמשים את הבורסה גם לצורך לחישוב הביטחונות על פי מערך התרחישים.
3 סוגי אופציות בבורסה
מכפיל נכס הבסיס על מניית כיל יהיה 1,000 ואורך חיי האופציות יהיה חודש, חודשיים, שלושה חודשים ושישה חודשים. תאריך המימוש - יום ו' האחרון בחודש המימוש. יום מסחר באופציה, יהיה יום רביעי שלפני יום שישי האחרון בחודש המימוש (בהתאם למועד פקיעת האופציות על מדד המעו"ף). שער קובע למימוש - שער הפתיחה של מניית כיל ביום המסחר האחרון לפני תאריך המימוש. המסחר באופציה יהיה בהתאם למסחר במניות והפסקת מסחר במניית כיל תגרור הפסקה במסחר באופציות.
אופציות על 16 מניות שונות הושקו לראשונה בשנת 1973 בבורסה לחוזים עתידיים בשיקגו (CBOE). בבורסה נסחרות אופציות מסוג Call ו- Put על יותר מ-2,000 מניות שונות. בין המניות ניתן למנות חברות ענק כגון Apple, Citigroup ו- Google וחברות ישראליות כגון טבע ונייס.
יש להבחין בין שלושה סוגי אופציות שמניות מהוות את נכס הבסיס שלהן ואשר נסחרות בבורסות: אופציות על מניות בודדות (Equity options) המונפקות ע"י הבורסה. כתבי אופציה (Warrants) המונפקות על ידי החברה ואופציות כיסוי (Covered Warrants) המונפקות ע"י בתי ההשקעות.
עושי שוק באופציות
ביום חמישי האחרון החליט דירקטוריון הבורסה לגבי עקרונות לשילוב עושי שוק במסחר באופציות על מניות בודדות זאת על מנת לשפר את הסחירות בהן. לכל אופציה תהיה חובות עושה שוק - עושה שוק יתחייב לצטט מחירי קניה ומכירה באופציות CALL ו-PUT על כל אחת מ-4 המניות (טבע, כיל, לאומי ופועלים), באופן שיקבע הדירקטוריון. במטרה להבטיח עשיית שוק איכותית הבורסה תאפשר לעושי השוק גמישות בהפעלת מחוללי ציטוטים.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
