עכשיו זה סופי: אופציות על מניות כיל יושקו בסוף החודש
אחרי מספר דחיות, שנבעו בעיקר מהשפעות משבר האשראי הגלובלי על שוק ההון הישראלי, החודש יושקו לראשונה אופציות על מניות ישראליות שהמאפיינים העיקריים שלהן יהיו דומים לאלה של האופציות הנסחרות כיום על מדד ת"א 25: אופציות אירופאיות, בסליקה כספית אשר יפקעו במועד פקיעת האופציות על המעו"ף.
אופציה על מניה הינה אופציה שנכס הבסיס שלה הוא מניה בודדת בשונה מהאופציות הנסחרות בבורסה של ת"א מאז 1993 שנכס הבסיס שלהן הוא מדד המעו"ף (סל של מניות). הבורסה לניירות ערך בתל אביב תכננה כבר לפני כשנה להשיק אופציות על מניות אך דחתה את המועד עקב התגברות התנודתיות בשוק ההון.
אופציות על כיל
האופציות יושקו לראשונה על המניות הסחירות והגדולות ביותר בבורסה. אופציות על מניית כיל (מספר ני"ע: 281014) תושקנה ראשונות, וסמוך לאחר מכן יושקו אופציות על מניות טבע (מספר ני"ע: 629014), פועלים (מספר ני"ע: 662577), לאומי (מספר ני"ע: 604611). לפני כשנה, תכננה הבורסה להנפיק גם אופציות על מניית אפריקה, אך בצל התנודתיות והירידה בערך המנייה, נסוגה כאמור הבורסה מהנפקת אופציות על מניית אפריקה.
השימושים באופציות על מניה דומים לשימושים באופציות על כל נכס בסיס אחר. באמצעות אותן אופציות ניתן להגדיל את החשיפה למניה ספציפית בצורה ממונפת, ניתן לבצע פעילות גידור וכמובן פעולות ארביטראז'. אופציות אלו גם יכולות להוות תחליף למכירה בחסר של המניה, באותו אופן שבו אופציות על מדד מניות מהווה תחליף למכירה בחסר של אותו המדד.
ישנם מספר פרמטרים המשמשים לחישוב שווי אופציה תיאורטי לפי מודל Black & Schools. פרמטרים אלו משמשים את הבורסה גם לצורך לחישוב הביטחונות על פי מערך התרחישים.
3 סוגי אופציות בבורסה
מכפיל נכס הבסיס על מניית כיל יהיה 1,000 ואורך חיי האופציות יהיה חודש, חודשיים, שלושה חודשים ושישה חודשים. תאריך המימוש - יום ו' האחרון בחודש המימוש. יום מסחר באופציה, יהיה יום רביעי שלפני יום שישי האחרון בחודש המימוש (בהתאם למועד פקיעת האופציות על מדד המעו"ף). שער קובע למימוש - שער הפתיחה של מניית כיל ביום המסחר האחרון לפני תאריך המימוש. המסחר באופציה יהיה בהתאם למסחר במניות והפסקת מסחר במניית כיל תגרור הפסקה במסחר באופציות.
אופציות על 16 מניות שונות הושקו לראשונה בשנת 1973 בבורסה לחוזים עתידיים בשיקגו (CBOE). בבורסה נסחרות אופציות מסוג Call ו- Put על יותר מ-2,000 מניות שונות. בין המניות ניתן למנות חברות ענק כגון Apple, Citigroup ו- Google וחברות ישראליות כגון טבע ונייס.
יש להבחין בין שלושה סוגי אופציות שמניות מהוות את נכס הבסיס שלהן ואשר נסחרות בבורסות: אופציות על מניות בודדות (Equity options) המונפקות ע"י הבורסה. כתבי אופציה (Warrants) המונפקות על ידי החברה ואופציות כיסוי (Covered Warrants) המונפקות ע"י בתי ההשקעות.
עושי שוק באופציות
ביום חמישי האחרון החליט דירקטוריון הבורסה לגבי עקרונות לשילוב עושי שוק במסחר באופציות על מניות בודדות זאת על מנת לשפר את הסחירות בהן. לכל אופציה תהיה חובות עושה שוק - עושה שוק יתחייב לצטט מחירי קניה ומכירה באופציות CALL ו-PUT על כל אחת מ-4 המניות (טבע, כיל, לאומי ופועלים), באופן שיקבע הדירקטוריון. במטרה להבטיח עשיית שוק איכותית הבורסה תאפשר לעושי השוק גמישות בהפעלת מחוללי ציטוטים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
