נייס מכה את התחזיות ב-2008: מספקת תחזית שמרנית לרבעון הראשון
חברת נייס דיווחה היום על תוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2008, שהיתה כידוע שנה מאתגרת מאוד לחברות בכלל ולחברות הפועלות במיגזרי ההיי-טק בפרט. הכנסות החברה non-GAAP ברבעון הרביעי של 2008 הגיעו לשיא של 163.3 מיליון דולר, המהווה גידול של 12.1% בהשוואה ל-145.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2007. הכנסות החברה non-GAAP לשנת 2008 הגיעו לשיא של 628.4 מליון דולר, המהווה גידול של 20.2% , בהשוואה ל- 522.7 מליון דולר בשנת 2007.
שיעור הרווח הגולמי non-GAAP ברבעון הרביעי של 2008 הגיע לשיא של 65.4% בהשוואה ל- 64.7% ברבעון הרביעי של 2007. הרווח הגולמי non-GAAP לשנה כולה הגיע לשיא של 65.1% בהשוואה ל- 63.5% בשנת 2007.
שיעור הרווח התפעולי non-GAAP ברבעון הרביעי של 2008 עלה ל- 18.4% מ-17.6% ברבעון הרביעי של שנת 2007. הרווח התפעולי non-GAAP הגיע לשיא של 30.1 מיליון דולר, בהשוואה ל- 25.6 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2007. שיעור הרווח התפעולי non-GAAP עלה לשיא ברמה שנתית של 17.4%, מ- 16.7% בשנת 2007. הרווח התפעולי non-GAAP לשנת 2008 עלה לשיא של 109.4 מיליון דולר מ- 87.2 מיליון דולר בשנת 2007.
הרווח הנקי non-GAAP ברבעון הרביעי של 2008 עלה לשיא של 30.6 מיליון דולר והרווח למנייה בדילול מלא רשם שיא של 0.50 דולר בהשוואה ל-24.1 מיליון דולר ורווח למנייה בדילול מלא של 0.39 דולר ברבעון הרביעי של 2007. הרווח הנקי non-GAAP לשנה הגיע לשיא של 103.2 מיליון דולר והרווח למנייה בדילול מלא לשיא של 1.67 דולר, בהשוואה ל-81.5 מיליון דולר ורווח למנייה בדילול מלא של 1.44 דולר בשנת 2007.
על בסיס GAAP הסתכמו ההכנסות ברבעון הרביעי של 2008 ב-163.1 מיליון דולר, בהשוואה ל- 143.6 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2007. הרווח הגולמי ברבעון עלה ל- 101.7 מיליון דולר מ- 86.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2007. הרווח התפעולי הגיע ל- 15.8 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 6.1 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2007 והרווח הנקי ברבעון הסתכם ב- 18.7 מיליון דולר או 0.31 דולר למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי של 8.3 מיליון דולר או 0.13 דולר למניה בדילול מלא ברבעון הרביעי של 2007.
ההכנסות בשנת 2008 הסתכמו ב- 624.2 מיליון דולר, בהשוואה ל- 517.4 מיליון דולר בשנת 2007. הרווח הגולמי בשנת 2008 עלה ל- 385.4 מיליון דולר מ- 311.0 מיליון דולר בשנת 2007. הרווח התפעולי הגיע לשיא של 37.4 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 32.8 מיליון דולר בשנת 2007 ובשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי בשנה שעברה הסתכם ב-39.1 מיליון דולר או 0.64 דולר למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי של 37.4 מיליון דולר, 0.67 דולר למניה, בשנת 2007.
יתרת המזומנים ושווי המזומנים בסוף השנה עלו לסך של כ- 501.4 מיליון דולר, מ-454.9 מיליון דולר ב- 30 בספטמבר, 2008.
תחזית שמרנית לרבעון הראשון
"שנת 2008 היתה שנה מוצלחת עבור נייס, למרות הסביבה העסקית המאתגרת. שנה בה עמדנו ביעדים ובמהלכה הצגנו ביצועים חזקים הן במגזר הארגוני והן במגזר האבטחה והבטחון. הפתרונות המתקדמים שאנו מציעים מסייעים ללקוחותינו במגזר האירגוני לעמוד בתקנות ולהפחית סיכונים, להגביר את יעילותם התפעולית, ולשפר את יחסיהם עם לקוחותיהם, החיוניים בכדי לשמור על יתרונם התחרותי ושרידותם.
בתחום האבטחה והבטחון מימשנו בהצלחה את האסטרטגיה שלנו לשילוב מספר פתרונות המספקים פתרון אחד מקיף, ייחודי ורב עוצמה. אנו ממשיכים להתמקד בזכייה בפרויקטים רחבי היקף להגנה על מרכזי ערים, מתקנים קריטיים ומערכות תחבורה," אמר חיים שני, מנכ"ל נייס. " מעמדנו המוביל בשוק, השיא בצבר ההזמנות, ההזדמנויות עסקיות, בשילוב עם מצבנו הפיננסי החזק מאוד עם יותר מחצי מיליארד דולר במזומנים ושווי מזומנים, יאפשרו לנו לממש הזדמנויות חדשות ולצאת מחוזקים מהמשבר העולמי הנוכחי."
החברה פותחת את שנת 2009 עם צבר הזמנות חזק, המשך הביקושים למוצרי התחום הארגוני ומומנטום חזק מאוד בתחום האבטחה והבטחון. כתוצאה, ותוך התחשבות במשבר הכלכלי העולמי, החברה צופה צמיחה מתונה בהכנסות ורווח למניה על בסיס non-GAAP בשנת 2009. צבר ההזמנות הגדול בתחום האבטחה והבטחון בהן זכתה החברה במחצית השניה של שנת 2008 יתחיל לתרום משמעותית להכנסות החברה החל מהרבעון השני של שנת 2009.
עם זאת, "מאחר שהרבעון הראשון של השנה הוא חלש יותר עונתית, בוחרת החברה לאמץ גישה זהירה במתן תחזית לרבעון הראשון של השנה. טווח הההכנסות על בסיס non-GAAP הוא בין 141 ל-151 מיליון דולר וטווח הרווח למניה על בסיס non-GAAP בדילול מלא הוא בין 31 ל-41 סנט". נציין כי האנליסטים המסקרים את המניה מעריכים כי החברה תציג הכנסות של 158 מיליון דולר ברבעון הנוכחי ורווח של 39 סנט למניה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
