נייס מכה את התחזיות ב-2008: מספקת תחזית שמרנית לרבעון הראשון
חברת נייס דיווחה היום על תוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2008, שהיתה כידוע שנה מאתגרת מאוד לחברות בכלל ולחברות הפועלות במיגזרי ההיי-טק בפרט. הכנסות החברה non-GAAP ברבעון הרביעי של 2008 הגיעו לשיא של 163.3 מיליון דולר, המהווה גידול של 12.1% בהשוואה ל-145.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2007. הכנסות החברה non-GAAP לשנת 2008 הגיעו לשיא של 628.4 מליון דולר, המהווה גידול של 20.2% , בהשוואה ל- 522.7 מליון דולר בשנת 2007.
שיעור הרווח הגולמי non-GAAP ברבעון הרביעי של 2008 הגיע לשיא של 65.4% בהשוואה ל- 64.7% ברבעון הרביעי של 2007. הרווח הגולמי non-GAAP לשנה כולה הגיע לשיא של 65.1% בהשוואה ל- 63.5% בשנת 2007.
שיעור הרווח התפעולי non-GAAP ברבעון הרביעי של 2008 עלה ל- 18.4% מ-17.6% ברבעון הרביעי של שנת 2007. הרווח התפעולי non-GAAP הגיע לשיא של 30.1 מיליון דולר, בהשוואה ל- 25.6 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2007. שיעור הרווח התפעולי non-GAAP עלה לשיא ברמה שנתית של 17.4%, מ- 16.7% בשנת 2007. הרווח התפעולי non-GAAP לשנת 2008 עלה לשיא של 109.4 מיליון דולר מ- 87.2 מיליון דולר בשנת 2007.
הרווח הנקי non-GAAP ברבעון הרביעי של 2008 עלה לשיא של 30.6 מיליון דולר והרווח למנייה בדילול מלא רשם שיא של 0.50 דולר בהשוואה ל-24.1 מיליון דולר ורווח למנייה בדילול מלא של 0.39 דולר ברבעון הרביעי של 2007. הרווח הנקי non-GAAP לשנה הגיע לשיא של 103.2 מיליון דולר והרווח למנייה בדילול מלא לשיא של 1.67 דולר, בהשוואה ל-81.5 מיליון דולר ורווח למנייה בדילול מלא של 1.44 דולר בשנת 2007.
על בסיס GAAP הסתכמו ההכנסות ברבעון הרביעי של 2008 ב-163.1 מיליון דולר, בהשוואה ל- 143.6 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2007. הרווח הגולמי ברבעון עלה ל- 101.7 מיליון דולר מ- 86.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2007. הרווח התפעולי הגיע ל- 15.8 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 6.1 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2007 והרווח הנקי ברבעון הסתכם ב- 18.7 מיליון דולר או 0.31 דולר למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי של 8.3 מיליון דולר או 0.13 דולר למניה בדילול מלא ברבעון הרביעי של 2007.
ההכנסות בשנת 2008 הסתכמו ב- 624.2 מיליון דולר, בהשוואה ל- 517.4 מיליון דולר בשנת 2007. הרווח הגולמי בשנת 2008 עלה ל- 385.4 מיליון דולר מ- 311.0 מיליון דולר בשנת 2007. הרווח התפעולי הגיע לשיא של 37.4 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 32.8 מיליון דולר בשנת 2007 ובשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי בשנה שעברה הסתכם ב-39.1 מיליון דולר או 0.64 דולר למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי של 37.4 מיליון דולר, 0.67 דולר למניה, בשנת 2007.
יתרת המזומנים ושווי המזומנים בסוף השנה עלו לסך של כ- 501.4 מיליון דולר, מ-454.9 מיליון דולר ב- 30 בספטמבר, 2008.
תחזית שמרנית לרבעון הראשון
"שנת 2008 היתה שנה מוצלחת עבור נייס, למרות הסביבה העסקית המאתגרת. שנה בה עמדנו ביעדים ובמהלכה הצגנו ביצועים חזקים הן במגזר הארגוני והן במגזר האבטחה והבטחון. הפתרונות המתקדמים שאנו מציעים מסייעים ללקוחותינו במגזר האירגוני לעמוד בתקנות ולהפחית סיכונים, להגביר את יעילותם התפעולית, ולשפר את יחסיהם עם לקוחותיהם, החיוניים בכדי לשמור על יתרונם התחרותי ושרידותם.
בתחום האבטחה והבטחון מימשנו בהצלחה את האסטרטגיה שלנו לשילוב מספר פתרונות המספקים פתרון אחד מקיף, ייחודי ורב עוצמה. אנו ממשיכים להתמקד בזכייה בפרויקטים רחבי היקף להגנה על מרכזי ערים, מתקנים קריטיים ומערכות תחבורה," אמר חיים שני, מנכ"ל נייס. " מעמדנו המוביל בשוק, השיא בצבר ההזמנות, ההזדמנויות עסקיות, בשילוב עם מצבנו הפיננסי החזק מאוד עם יותר מחצי מיליארד דולר במזומנים ושווי מזומנים, יאפשרו לנו לממש הזדמנויות חדשות ולצאת מחוזקים מהמשבר העולמי הנוכחי."
החברה פותחת את שנת 2009 עם צבר הזמנות חזק, המשך הביקושים למוצרי התחום הארגוני ומומנטום חזק מאוד בתחום האבטחה והבטחון. כתוצאה, ותוך התחשבות במשבר הכלכלי העולמי, החברה צופה צמיחה מתונה בהכנסות ורווח למניה על בסיס non-GAAP בשנת 2009. צבר ההזמנות הגדול בתחום האבטחה והבטחון בהן זכתה החברה במחצית השניה של שנת 2008 יתחיל לתרום משמעותית להכנסות החברה החל מהרבעון השני של שנת 2009.
עם זאת, "מאחר שהרבעון הראשון של השנה הוא חלש יותר עונתית, בוחרת החברה לאמץ גישה זהירה במתן תחזית לרבעון הראשון של השנה. טווח הההכנסות על בסיס non-GAAP הוא בין 141 ל-151 מיליון דולר וטווח הרווח למניה על בסיס non-GAAP בדילול מלא הוא בין 31 ל-41 סנט". נציין כי האנליסטים המסקרים את המניה מעריכים כי החברה תציג הכנסות של 158 מיליון דולר ברבעון הנוכחי ורווח של 39 סנט למניה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
