מדד הבנקים מאבד 5.5%: "מישהו באוצר ובממשלה צריך לקבל החלטה בנוגע לבנקים"
מניות הבנקים ממשיכות לאבד גובה בבורסה בתל-אביב היום, במקביל לחולשה הגורפת במניות הפיננסים בעולם על רקע ההודעות האחרונות של בנקים מובילים בעולם כי יאלצו לבצע גיוסי הון ענקיים כדי לשרוד. זאת לאחר שהם נאלצים להמשיך ולבצע מחיקות ענק.
היום רושם מדד הבנקים ירידה נוספת של יותר מ-5%, כשמניית לאומי מובילה את הירידות. גם מזרחי טפחות ודיסקונט יורדות בחדות ופועלים "מסתפקת" בירידה של 4%.
ליאור רבינוביץ', אנליסט הפיננסים של איי.בי.איי, שוחח עם Bizportal בעניין. "אני לא חושב שיש משהו בבנקים בארץ מעבר למה שקורה בעולם. יש את מה שהיה שלשום - המפקח על הבנקים הוציא הוראת שעה , תדרוך לעיתונאים על באזל 2 אבל מעבר לזה לא ידוע לי על משהו מיוחד".
"בריטניה הלכה בעקבות ארצות הברית ומנסה בדרכים יצירתיות לחזק את ההון של הבנקים כדי שיתחילו להלוות. בבריטניה הבנקים נמצאים במצב יותר בעייתי לעומת ארה"ב, כי שם החשיפה היא יותר לנדל"ן עסקי, בניגוד לארה"ב שם זה יותר חשיפה קמעונאית. בארה"ב עם זאת יש מחיקות גם על חובות קמעונאיים, גם את חולשת המגזר העסקי, והבנקים הגדולים רכשו גם את בתי ההשקעות בהמון כסף וגם בנקים נוספים כך שעדיין הם מדממים הרבה מאוד כסף. הקניה של בנק אוף אמריקה למשל את מריל לינץ' היתה מאוד מאוד יקרה והם לא העריכו נכון את כל ההפסדים שמריל לינץ' מגלם בתוכו.
"בחזרה לישראל, הסנטימנט אומר שאם המצב כך כך גרוע בארה"ב ובבריטניה אז כנראה יש איזשהו מיתאם לארץ. הם כנראה יצטרכו לגייס הון, צרכי האשראי של המשק גדולים".
בנוגע לירידות היום אומר רבינוביץ' כי "מוגזם זה בטוח. הבנקים צריכים הון משני בלבד לפי דעתי כדי להגדיל את עוגת האשראי. אפשר לפעול כך שמינימום אנשים ייפגעו מהמצב והגיוסים. צריך שהאוצר ישנס מותניים ויתן לבנקים הון משני בכמות גדולה ולא במשורה. הערבות צריכה להינתן בתנאים כאלה שהבנקים יהיו חייבים לקחת את זה ושיהיה להם תמריץ מספיק גדול לקחת את הכסף ולתת אשראי. כלומר, בריביות אטרקטיביות ולא של סביבות 6%".
"אם הם מגייסים אג"ח ב-6% אז זה לא כדאי. אז צריך לעשות את זה ככה שלבנקים יהיה תמריץ לגייס הון בזול ולגלגל את זה הלאה. צריך בתקופת בחירות לקבל החלטה אמיצה. נראה לי שמשרד האוצר יפעל לבסוף, אבל הוא עושה את זה לאט מידי."
"מצבם של הבנקים פה הרבה יותר טוב לעומת בנקים בעולם. עיקר המחיקות של הבנקים כבר מאחורינו, יש עוד קצת בעיקר בלאומי, אבל הפועלים מכר את הכל. לבנקים הישראליים יש ניירות ערך בעייתיים בהיקפים מאוד מאוד מצומצמים".
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
