צלילים חדשים בענף המוסיקה בישראל: NMC יונייטד רוכשת את הד ארצי

המיזוגים והרכישות הגיעו גם לענף המוסיקה בישראל. NMC רוכשת את אחת ממתחרותיה הגדולות ביותר הד ארצי תמורת 4 מיליון שקל
משה בנימין |

שוק המוסיקה בישראל נמצא בפרפורי גסיסה כבר שנים רבות. אחת הנפגעות העיקריות היא הד ארצי שנאלצה לתפעל חנויות מוסיקה רבות ברחבי הארץ - חנויות שמדי שנה ראו פחות ופחות לקוחות עקב העלייה החדה במספר ההורדות הפיראטיות.

היום נפל דבר במונחי ענף המוסיקה בארץ. NMC יונייטד שלאורך השנים הייתה אחת המתחרות הבולטות של הד-ארצי (בימים יפים יותר של האחרונה) החליטה לרכוש את הד-ארצי שנקלעה לקשיים, במחיר של 4 מיליון שקל בלבד. הד-ארצי נרכשה לפני מספר שנים ע"י חנני רויכמן, הבעלים הנוכחיים מידי הכשרת הישוב (מעריב), במחיר של 5 מיליון שקל.

מתוך הסכום, 2 מליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, 1 מליון ש"ח בשיק שמועד פירעונו בתום 18 חודשים ממועד השלמת העסקה ו 1- מליון שקל בשיק שמועד פירעונו בתום 36 חודשים ממועד השלמת העסקה.

לדברי פנינה אדרי, מנכ"ל NMC יונייטד, "מדובר במהלך אסטרטגי מתבקש עקב המצב הקשה בו מצוייה תעשיית המוסיקה. הקנייה של חברת הד ארצי באה על מנת למנוע את סגירתה וסגירת חנויות טוואר רקורדס מהלך שהיה פוגע בכל ענף המוסיקה בישראל".

חברת המוסיקה הוותיקה הד ארצי בבעלותו של חנני רויכמן פועלת, בעצמה ובאמצעות חברות בנות, בתחום ההפקה, השיווק, ההפצה והמכירה של מוסיקה, וידאו ומולטימדיה היוצאים לאור על ידי הד ארצי ועל ידי מו"לים אחרים. בין היתר, חברה בת של הד ארצי הינה זכיינית של רשת חנויות TOWER RECORDS בארץ. חברת הד ארצי היתה נתונה בקשיים פיננסים גדולים מזה זמן מה.

בכוונת אן אם סי-יונייטד להמשיך את הפעילות של הד ארצי, תוך ייעול תפעולה השוטף ושילובה במסגרת פעילות החברה. השלמת העסקה מותנית בקבלת אישור הממונה על הגבלים עסקיים לעסקה, תוך 120 יום.

הד ארצי סיימה את שנת 2006 בהפסד נקי של 10.8 מיליון שקל. שנה לאחר מכן, שיפרה החברה את התוצאות אך סגרה גם אותה בהפסד, קטן יותר, של 3.6 מיליון שקל.

במסגרת העסקה התחייבה NMC כי במידה וזו תושלם ישוחררו הד ארצי, רויכמן וחברות אחרות בשליטתו, מכל התחייבות, ערבות, בטחונות ו/או בטוחות מכל סוג שהוא שנתנו להד ארצי ו/או לחברות בשליטתה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.