צלילים חדשים בענף המוסיקה בישראל: NMC יונייטד רוכשת את הד ארצי
שוק המוסיקה בישראל נמצא בפרפורי גסיסה כבר שנים רבות. אחת הנפגעות העיקריות היא הד ארצי שנאלצה לתפעל חנויות מוסיקה רבות ברחבי הארץ - חנויות שמדי שנה ראו פחות ופחות לקוחות עקב העלייה החדה במספר ההורדות הפיראטיות.
היום נפל דבר במונחי ענף המוסיקה בארץ. NMC יונייטד שלאורך השנים הייתה אחת המתחרות הבולטות של הד-ארצי (בימים יפים יותר של האחרונה) החליטה לרכוש את הד-ארצי שנקלעה לקשיים, במחיר של 4 מיליון שקל בלבד. הד-ארצי נרכשה לפני מספר שנים ע"י חנני רויכמן, הבעלים הנוכחיים מידי הכשרת הישוב (מעריב), במחיר של 5 מיליון שקל.
מתוך הסכום, 2 מליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, 1 מליון ש"ח בשיק שמועד פירעונו בתום 18 חודשים ממועד השלמת העסקה ו 1- מליון שקל בשיק שמועד פירעונו בתום 36 חודשים ממועד השלמת העסקה.
לדברי פנינה אדרי, מנכ"ל NMC יונייטד, "מדובר במהלך אסטרטגי מתבקש עקב המצב הקשה בו מצוייה תעשיית המוסיקה. הקנייה של חברת הד ארצי באה על מנת למנוע את סגירתה וסגירת חנויות טוואר רקורדס מהלך שהיה פוגע בכל ענף המוסיקה בישראל".
חברת המוסיקה הוותיקה הד ארצי בבעלותו של חנני רויכמן פועלת, בעצמה ובאמצעות חברות בנות, בתחום ההפקה, השיווק, ההפצה והמכירה של מוסיקה, וידאו ומולטימדיה היוצאים לאור על ידי הד ארצי ועל ידי מו"לים אחרים. בין היתר, חברה בת של הד ארצי הינה זכיינית של רשת חנויות TOWER RECORDS בארץ. חברת הד ארצי היתה נתונה בקשיים פיננסים גדולים מזה זמן מה.
בכוונת אן אם סי-יונייטד להמשיך את הפעילות של הד ארצי, תוך ייעול תפעולה השוטף ושילובה במסגרת פעילות החברה. השלמת העסקה מותנית בקבלת אישור הממונה על הגבלים עסקיים לעסקה, תוך 120 יום.
הד ארצי סיימה את שנת 2006 בהפסד נקי של 10.8 מיליון שקל. שנה לאחר מכן, שיפרה החברה את התוצאות אך סגרה גם אותה בהפסד, קטן יותר, של 3.6 מיליון שקל.
במסגרת העסקה התחייבה NMC כי במידה וזו תושלם ישוחררו הד ארצי, רויכמן וחברות אחרות בשליטתו, מכל התחייבות, ערבות, בטחונות ו/או בטוחות מכל סוג שהוא שנתנו להד ארצי ו/או לחברות בשליטתה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
