צלילים חדשים בענף המוסיקה בישראל: NMC יונייטד רוכשת את הד ארצי

המיזוגים והרכישות הגיעו גם לענף המוסיקה בישראל. NMC רוכשת את אחת ממתחרותיה הגדולות ביותר הד ארצי תמורת 4 מיליון שקל
משה בנימין |

שוק המוסיקה בישראל נמצא בפרפורי גסיסה כבר שנים רבות. אחת הנפגעות העיקריות היא הד ארצי שנאלצה לתפעל חנויות מוסיקה רבות ברחבי הארץ - חנויות שמדי שנה ראו פחות ופחות לקוחות עקב העלייה החדה במספר ההורדות הפיראטיות.

היום נפל דבר במונחי ענף המוסיקה בארץ. NMC יונייטד שלאורך השנים הייתה אחת המתחרות הבולטות של הד-ארצי (בימים יפים יותר של האחרונה) החליטה לרכוש את הד-ארצי שנקלעה לקשיים, במחיר של 4 מיליון שקל בלבד. הד-ארצי נרכשה לפני מספר שנים ע"י חנני רויכמן, הבעלים הנוכחיים מידי הכשרת הישוב (מעריב), במחיר של 5 מיליון שקל.

מתוך הסכום, 2 מליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, 1 מליון ש"ח בשיק שמועד פירעונו בתום 18 חודשים ממועד השלמת העסקה ו 1- מליון שקל בשיק שמועד פירעונו בתום 36 חודשים ממועד השלמת העסקה.

לדברי פנינה אדרי, מנכ"ל NMC יונייטד, "מדובר במהלך אסטרטגי מתבקש עקב המצב הקשה בו מצוייה תעשיית המוסיקה. הקנייה של חברת הד ארצי באה על מנת למנוע את סגירתה וסגירת חנויות טוואר רקורדס מהלך שהיה פוגע בכל ענף המוסיקה בישראל".

חברת המוסיקה הוותיקה הד ארצי בבעלותו של חנני רויכמן פועלת, בעצמה ובאמצעות חברות בנות, בתחום ההפקה, השיווק, ההפצה והמכירה של מוסיקה, וידאו ומולטימדיה היוצאים לאור על ידי הד ארצי ועל ידי מו"לים אחרים. בין היתר, חברה בת של הד ארצי הינה זכיינית של רשת חנויות TOWER RECORDS בארץ. חברת הד ארצי היתה נתונה בקשיים פיננסים גדולים מזה זמן מה.

בכוונת אן אם סי-יונייטד להמשיך את הפעילות של הד ארצי, תוך ייעול תפעולה השוטף ושילובה במסגרת פעילות החברה. השלמת העסקה מותנית בקבלת אישור הממונה על הגבלים עסקיים לעסקה, תוך 120 יום.

הד ארצי סיימה את שנת 2006 בהפסד נקי של 10.8 מיליון שקל. שנה לאחר מכן, שיפרה החברה את התוצאות אך סגרה גם אותה בהפסד, קטן יותר, של 3.6 מיליון שקל.

במסגרת העסקה התחייבה NMC כי במידה וזו תושלם ישוחררו הד ארצי, רויכמן וחברות אחרות בשליטתו, מכל התחייבות, ערבות, בטחונות ו/או בטוחות מכל סוג שהוא שנתנו להד ארצי ו/או לחברות בשליטתה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.