צלילים חדשים בענף המוסיקה בישראל: NMC יונייטד רוכשת את הד ארצי
שוק המוסיקה בישראל נמצא בפרפורי גסיסה כבר שנים רבות. אחת הנפגעות העיקריות היא הד ארצי שנאלצה לתפעל חנויות מוסיקה רבות ברחבי הארץ - חנויות שמדי שנה ראו פחות ופחות לקוחות עקב העלייה החדה במספר ההורדות הפיראטיות.
היום נפל דבר במונחי ענף המוסיקה בארץ. NMC יונייטד שלאורך השנים הייתה אחת המתחרות הבולטות של הד-ארצי (בימים יפים יותר של האחרונה) החליטה לרכוש את הד-ארצי שנקלעה לקשיים, במחיר של 4 מיליון שקל בלבד. הד-ארצי נרכשה לפני מספר שנים ע"י חנני רויכמן, הבעלים הנוכחיים מידי הכשרת הישוב (מעריב), במחיר של 5 מיליון שקל.
מתוך הסכום, 2 מליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, 1 מליון ש"ח בשיק שמועד פירעונו בתום 18 חודשים ממועד השלמת העסקה ו 1- מליון שקל בשיק שמועד פירעונו בתום 36 חודשים ממועד השלמת העסקה.
לדברי פנינה אדרי, מנכ"ל NMC יונייטד, "מדובר במהלך אסטרטגי מתבקש עקב המצב הקשה בו מצוייה תעשיית המוסיקה. הקנייה של חברת הד ארצי באה על מנת למנוע את סגירתה וסגירת חנויות טוואר רקורדס מהלך שהיה פוגע בכל ענף המוסיקה בישראל".
חברת המוסיקה הוותיקה הד ארצי בבעלותו של חנני רויכמן פועלת, בעצמה ובאמצעות חברות בנות, בתחום ההפקה, השיווק, ההפצה והמכירה של מוסיקה, וידאו ומולטימדיה היוצאים לאור על ידי הד ארצי ועל ידי מו"לים אחרים. בין היתר, חברה בת של הד ארצי הינה זכיינית של רשת חנויות TOWER RECORDS בארץ. חברת הד ארצי היתה נתונה בקשיים פיננסים גדולים מזה זמן מה.
בכוונת אן אם סי-יונייטד להמשיך את הפעילות של הד ארצי, תוך ייעול תפעולה השוטף ושילובה במסגרת פעילות החברה. השלמת העסקה מותנית בקבלת אישור הממונה על הגבלים עסקיים לעסקה, תוך 120 יום.
הד ארצי סיימה את שנת 2006 בהפסד נקי של 10.8 מיליון שקל. שנה לאחר מכן, שיפרה החברה את התוצאות אך סגרה גם אותה בהפסד, קטן יותר, של 3.6 מיליון שקל.
במסגרת העסקה התחייבה NMC כי במידה וזו תושלם ישוחררו הד ארצי, רויכמן וחברות אחרות בשליטתו, מכל התחייבות, ערבות, בטחונות ו/או בטוחות מכל סוג שהוא שנתנו להד ארצי ו/או לחברות בשליטתה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
