כעס רב באסיפת בעלי האג"ח של דירקט קפיטל: "ראינו אדישות"

כך לפי אחד הנוכחים באספה. "מהר מאוד ברור היה שהסכמה לא תהיה באסיפה הזו והטונים החלו לעלות, זה היה עליהום על פרשקובסקי שהגיע לא מוכן"

הטלטלה האחרונה בחברת דירקט קפיטל, שבשליטת אריה פרשקובסקי, עברה היום לשלב מתקדם כאשר החברה הודיעה באופן רשמי כי לאור הידלדלות המזומנים בקופתה היא לא תוכל לפרוע את התשלומים הקרובים של הריבית והקרן למחזיקי אגרות החוב של כל הסדרות.

ההודעה יצאה אל הבורסה בזמן בו מתנהלת אסיפת בעלי האג"ח סדרה א' של דירקט קפיטל בה נוכחיים עשרות מנהלי ההשקעות המחזיקים בחובות החברה.

רק ביום רביעי שעבר, הודיעה החברה כי התקשרה עם שוכר חדש לנכס בגרמניה, אשר יכניס לקופתה 64,000 אירו לחודש, כ-800 אלף יורו לשנה. בדו"חות הכספיים לרבעון השלישי דיווחה החברה על מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 11.5 מיליון שקל. בנוסף דיווחה החברה על נדל"ן להשקעה בהיקף של 644 מיליון שקל.

היום מודיעה החברה כי קופת המזומנים של החברה הצטמקה לסך של כ- 3 מיליון שקל נכון למועד דיווח זה. נציין, כי דירקט קפיטל הייתה אמורה לשלם ב-30 בדצמבר 17 מיליון שקל (2 מיליון שקל לתשלום הקופון, ו-15 מיליון שקל לתשלום הקרן). "אשר החברה בספק אם יספיק לתשלום הריבית למחזיקי אגרות החוב סדרה א' במועד הקרוב, ולתשלומי ריבית נוספים", הודיעה החברה.

בעקבות הודעת החברה לפני כשבוע בדבר ביטול עסקה עם בעל שליטה לרכישת מניות של חברה בת בסרביה, פנו לחברה כל נאמני אגרות החוב וכן מחזיקי אגרות חוב שונים בדרישות שונות. עוד עולה, כי ביום ה' האחרון בנק ישראלי המחזיק פיקדון בסך של 4.75 מיליון שקל הודיעה לה כי לא ישחרר את הפיקדון, שהופקד על ידי החברה בבנק לצורך הבטחת החזר אשראי שנטלה החברה הבת לצורך רכישת אגרות חוב של החברה.

ההידרדרות המהירה הביאה את הנהלת החברה להודיע היום, כי לא רק שלא תוכל לפרוע את התשלומים הקרובים של הריבית ואו הקרן למחזיקי אג"ח סדרה א' אלא גם לכל אגרות החוב של כל הסדרות.

דרמה באספת בעלי האג"ח סדרה א'

דירקט קפיטל קיימה היום בשעה 15:00 את אספת בעלי האג"ח סדרה א' כאשר על סדר היום עמדה ההחלטה בדבר הקמת נציגות מטעם בעלי האג"חים שתנהל את המו"מ מול החברה.

הנוכחים באסיפה ציפו מאריה פרשקובסקי, בעל השליטה בחברה, שיגיע עם הצעה שתהווה בסיס למו"מ בעניין חובות החברה אך זה הגיע ללא הצעה ומכאן האספה הפכה לעליהום על פרשקוסבקי שמבחינתו שתק רוב הזמן.

מה שכן פרשקוסבקי ביקש, זה שיתנו לו זמן. הוא ביקש שלא יכריחו אותו למכור תחת לחץ ובמחירים נמוכים. פרשקובסקי ביקש שייתנו לו שנתיים, דבר שלחלוטין לא היה מקובל על הנוכחים באסיפה. "פרשקובסקי מתנהג כאילו הוא לא רוצה שיאיימו עליו אבל הוא צריך לזכור שרק לפני מספר חודשים הוא הציג מצגים לפיהם יש לו את הכסף לתשלום הקרוב ועכשיו הוא בא ואומר שאין לו ושייתנו לו זמן, זה לא עובד ככה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.