כעס רב באסיפת בעלי האג"ח של דירקט קפיטל: "ראינו אדישות"
הטלטלה האחרונה בחברת דירקט קפיטל, שבשליטת אריה פרשקובסקי, עברה היום לשלב מתקדם כאשר החברה הודיעה באופן רשמי כי לאור הידלדלות המזומנים בקופתה היא לא תוכל לפרוע את התשלומים הקרובים של הריבית והקרן למחזיקי אגרות החוב של כל הסדרות.
ההודעה יצאה אל הבורסה בזמן בו מתנהלת אסיפת בעלי האג"ח סדרה א' של דירקט קפיטל בה נוכחיים עשרות מנהלי ההשקעות המחזיקים בחובות החברה.
רק ביום רביעי שעבר, הודיעה החברה כי התקשרה עם שוכר חדש לנכס בגרמניה, אשר יכניס לקופתה 64,000 אירו לחודש, כ-800 אלף יורו לשנה. בדו"חות הכספיים לרבעון השלישי דיווחה החברה על מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 11.5 מיליון שקל. בנוסף דיווחה החברה על נדל"ן להשקעה בהיקף של 644 מיליון שקל.
היום מודיעה החברה כי קופת המזומנים של החברה הצטמקה לסך של כ- 3 מיליון שקל נכון למועד דיווח זה. נציין, כי דירקט קפיטל הייתה אמורה לשלם ב-30 בדצמבר 17 מיליון שקל (2 מיליון שקל לתשלום הקופון, ו-15 מיליון שקל לתשלום הקרן). "אשר החברה בספק אם יספיק לתשלום הריבית למחזיקי אגרות החוב סדרה א' במועד הקרוב, ולתשלומי ריבית נוספים", הודיעה החברה.
בעקבות הודעת החברה לפני כשבוע בדבר ביטול עסקה עם בעל שליטה לרכישת מניות של חברה בת בסרביה, פנו לחברה כל נאמני אגרות החוב וכן מחזיקי אגרות חוב שונים בדרישות שונות. עוד עולה, כי ביום ה' האחרון בנק ישראלי המחזיק פיקדון בסך של 4.75 מיליון שקל הודיעה לה כי לא ישחרר את הפיקדון, שהופקד על ידי החברה בבנק לצורך הבטחת החזר אשראי שנטלה החברה הבת לצורך רכישת אגרות חוב של החברה.
ההידרדרות המהירה הביאה את הנהלת החברה להודיע היום, כי לא רק שלא תוכל לפרוע את התשלומים הקרובים של הריבית ואו הקרן למחזיקי אג"ח סדרה א' אלא גם לכל אגרות החוב של כל הסדרות.
דרמה באספת בעלי האג"ח סדרה א'
דירקט קפיטל קיימה היום בשעה 15:00 את אספת בעלי האג"ח סדרה א' כאשר על סדר היום עמדה ההחלטה בדבר הקמת נציגות מטעם בעלי האג"חים שתנהל את המו"מ מול החברה.
הנוכחים באסיפה ציפו מאריה פרשקובסקי, בעל השליטה בחברה, שיגיע עם הצעה שתהווה בסיס למו"מ בעניין חובות החברה אך זה הגיע ללא הצעה ומכאן האספה הפכה לעליהום על פרשקוסבקי שמבחינתו שתק רוב הזמן.
מה שכן פרשקוסבקי ביקש, זה שיתנו לו זמן. הוא ביקש שלא יכריחו אותו למכור תחת לחץ ובמחירים נמוכים. פרשקובסקי ביקש שייתנו לו שנתיים, דבר שלחלוטין לא היה מקובל על הנוכחים באסיפה. "פרשקובסקי מתנהג כאילו הוא לא רוצה שיאיימו עליו אבל הוא צריך לזכור שרק לפני מספר חודשים הוא הציג מצגים לפיהם יש לו את הכסף לתשלום הקרוב ועכשיו הוא בא ואומר שאין לו ושייתנו לו זמן, זה לא עובד ככה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
