כעס רב באסיפת בעלי האג"ח של דירקט קפיטל: "ראינו אדישות"
הטלטלה האחרונה בחברת דירקט קפיטל, שבשליטת אריה פרשקובסקי, עברה היום לשלב מתקדם כאשר החברה הודיעה באופן רשמי כי לאור הידלדלות המזומנים בקופתה היא לא תוכל לפרוע את התשלומים הקרובים של הריבית והקרן למחזיקי אגרות החוב של כל הסדרות.
ההודעה יצאה אל הבורסה בזמן בו מתנהלת אסיפת בעלי האג"ח סדרה א' של דירקט קפיטל בה נוכחיים עשרות מנהלי ההשקעות המחזיקים בחובות החברה.
רק ביום רביעי שעבר, הודיעה החברה כי התקשרה עם שוכר חדש לנכס בגרמניה, אשר יכניס לקופתה 64,000 אירו לחודש, כ-800 אלף יורו לשנה. בדו"חות הכספיים לרבעון השלישי דיווחה החברה על מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 11.5 מיליון שקל. בנוסף דיווחה החברה על נדל"ן להשקעה בהיקף של 644 מיליון שקל.
היום מודיעה החברה כי קופת המזומנים של החברה הצטמקה לסך של כ- 3 מיליון שקל נכון למועד דיווח זה. נציין, כי דירקט קפיטל הייתה אמורה לשלם ב-30 בדצמבר 17 מיליון שקל (2 מיליון שקל לתשלום הקופון, ו-15 מיליון שקל לתשלום הקרן). "אשר החברה בספק אם יספיק לתשלום הריבית למחזיקי אגרות החוב סדרה א' במועד הקרוב, ולתשלומי ריבית נוספים", הודיעה החברה.
בעקבות הודעת החברה לפני כשבוע בדבר ביטול עסקה עם בעל שליטה לרכישת מניות של חברה בת בסרביה, פנו לחברה כל נאמני אגרות החוב וכן מחזיקי אגרות חוב שונים בדרישות שונות. עוד עולה, כי ביום ה' האחרון בנק ישראלי המחזיק פיקדון בסך של 4.75 מיליון שקל הודיעה לה כי לא ישחרר את הפיקדון, שהופקד על ידי החברה בבנק לצורך הבטחת החזר אשראי שנטלה החברה הבת לצורך רכישת אגרות חוב של החברה.
ההידרדרות המהירה הביאה את הנהלת החברה להודיע היום, כי לא רק שלא תוכל לפרוע את התשלומים הקרובים של הריבית ואו הקרן למחזיקי אג"ח סדרה א' אלא גם לכל אגרות החוב של כל הסדרות.
דרמה באספת בעלי האג"ח סדרה א'
דירקט קפיטל קיימה היום בשעה 15:00 את אספת בעלי האג"ח סדרה א' כאשר על סדר היום עמדה ההחלטה בדבר הקמת נציגות מטעם בעלי האג"חים שתנהל את המו"מ מול החברה.
הנוכחים באסיפה ציפו מאריה פרשקובסקי, בעל השליטה בחברה, שיגיע עם הצעה שתהווה בסיס למו"מ בעניין חובות החברה אך זה הגיע ללא הצעה ומכאן האספה הפכה לעליהום על פרשקוסבקי שמבחינתו שתק רוב הזמן.
מה שכן פרשקוסבקי ביקש, זה שיתנו לו זמן. הוא ביקש שלא יכריחו אותו למכור תחת לחץ ובמחירים נמוכים. פרשקובסקי ביקש שייתנו לו שנתיים, דבר שלחלוטין לא היה מקובל על הנוכחים באסיפה. "פרשקובסקי מתנהג כאילו הוא לא רוצה שיאיימו עליו אבל הוא צריך לזכור שרק לפני מספר חודשים הוא הציג מצגים לפיהם יש לו את הכסף לתשלום הקרוב ועכשיו הוא בא ואומר שאין לו ושייתנו לו זמן, זה לא עובד ככה".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חן שרייבר (ניב קנטור)59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל
רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור
יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.
מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.
על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר
כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור
את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.
