כעס רב באסיפת בעלי האג"ח של דירקט קפיטל: "ראינו אדישות"
הטלטלה האחרונה בחברת דירקט קפיטל, שבשליטת אריה פרשקובסקי, עברה היום לשלב מתקדם כאשר החברה הודיעה באופן רשמי כי לאור הידלדלות המזומנים בקופתה היא לא תוכל לפרוע את התשלומים הקרובים של הריבית והקרן למחזיקי אגרות החוב של כל הסדרות.
ההודעה יצאה אל הבורסה בזמן בו מתנהלת אסיפת בעלי האג"ח סדרה א' של דירקט קפיטל בה נוכחיים עשרות מנהלי ההשקעות המחזיקים בחובות החברה.
רק ביום רביעי שעבר, הודיעה החברה כי התקשרה עם שוכר חדש לנכס בגרמניה, אשר יכניס לקופתה 64,000 אירו לחודש, כ-800 אלף יורו לשנה. בדו"חות הכספיים לרבעון השלישי דיווחה החברה על מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 11.5 מיליון שקל. בנוסף דיווחה החברה על נדל"ן להשקעה בהיקף של 644 מיליון שקל.
היום מודיעה החברה כי קופת המזומנים של החברה הצטמקה לסך של כ- 3 מיליון שקל נכון למועד דיווח זה. נציין, כי דירקט קפיטל הייתה אמורה לשלם ב-30 בדצמבר 17 מיליון שקל (2 מיליון שקל לתשלום הקופון, ו-15 מיליון שקל לתשלום הקרן). "אשר החברה בספק אם יספיק לתשלום הריבית למחזיקי אגרות החוב סדרה א' במועד הקרוב, ולתשלומי ריבית נוספים", הודיעה החברה.
בעקבות הודעת החברה לפני כשבוע בדבר ביטול עסקה עם בעל שליטה לרכישת מניות של חברה בת בסרביה, פנו לחברה כל נאמני אגרות החוב וכן מחזיקי אגרות חוב שונים בדרישות שונות. עוד עולה, כי ביום ה' האחרון בנק ישראלי המחזיק פיקדון בסך של 4.75 מיליון שקל הודיעה לה כי לא ישחרר את הפיקדון, שהופקד על ידי החברה בבנק לצורך הבטחת החזר אשראי שנטלה החברה הבת לצורך רכישת אגרות חוב של החברה.
ההידרדרות המהירה הביאה את הנהלת החברה להודיע היום, כי לא רק שלא תוכל לפרוע את התשלומים הקרובים של הריבית ואו הקרן למחזיקי אג"ח סדרה א' אלא גם לכל אגרות החוב של כל הסדרות.
דרמה באספת בעלי האג"ח סדרה א'
דירקט קפיטל קיימה היום בשעה 15:00 את אספת בעלי האג"ח סדרה א' כאשר על סדר היום עמדה ההחלטה בדבר הקמת נציגות מטעם בעלי האג"חים שתנהל את המו"מ מול החברה.
הנוכחים באסיפה ציפו מאריה פרשקובסקי, בעל השליטה בחברה, שיגיע עם הצעה שתהווה בסיס למו"מ בעניין חובות החברה אך זה הגיע ללא הצעה ומכאן האספה הפכה לעליהום על פרשקוסבקי שמבחינתו שתק רוב הזמן.
מה שכן פרשקוסבקי ביקש, זה שיתנו לו זמן. הוא ביקש שלא יכריחו אותו למכור תחת לחץ ובמחירים נמוכים. פרשקובסקי ביקש שייתנו לו שנתיים, דבר שלחלוטין לא היה מקובל על הנוכחים באסיפה. "פרשקובסקי מתנהג כאילו הוא לא רוצה שיאיימו עליו אבל הוא צריך לזכור שרק לפני מספר חודשים הוא הציג מצגים לפיהם יש לו את הכסף לתשלום הקרוב ועכשיו הוא בא ואומר שאין לו ושייתנו לו זמן, זה לא עובד ככה".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
