דוח שחור והערת "עסק חי": אמריס הפסידה 49 מיליון דולר ברבעון השלישי
חברת אמריס, הנתונה בחודשים האחרונים תחת מאבקי שליטה, הציגה אמש דוחות גרועים לרבעון השלישי. בעקבות התוצאות הצמידו רואי החשבון של החברה הערת "עסק חי" לסיכום שלהם לגבי הדוחות.
רואי החשבון מציינים כי "לחברה נגרמו הפסדים בסך של כ-60 מיליון דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 . בנוסף, לחברה גרעון בהון העצמי של כ-27.3 מיליון דולר דולר וגרעון בהון החוזר לסוף ספטמבר בהיקף של כ-77.6 מיליון דולר הכולל התחייבות לפירעון אגרות חוב (סדרה
א') בסך של כ-56 מיליון, שסווגה מזמן ארוך לזמן קצר בתקופה האמורה.
"המשך פעילותה של החברה במתכונתה הנוכחית ויכולתה לעמוד בהתחייבויותיה בעתיד הנראה לעין מותנה בעמידה בתוכניות החברה באשר למתכונת פירעונן של אגרות החוב (סדרה א') באמצעות מימוש
השקעת החברה בחברה הבת פטרו גרופ וכן בגיוס הון או הלוואות ממקורות נוספים כולל באמצעות שעבוד נכסיה החופשיים של החברה.
"גורמים אלה, מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ"עסק חי".
בדוחות מציינת הנהלת החברה כי "החל ממועד חילופי השליטה בחברה בחודש יולי 2007 , החברה והחברות המוחזקות מתקשות בקבלת מסגרות אשראי במערכת הבנקאית. נכון ליום המאזן ולתאריך פרסום הדוחות, אין לחברה מסגרות אשראי כלשהן במערכת הבנקאית.
"ניסיונותיה של החברה להשיג מסגרות אשראי הן במישרין והן באמצעות החברות המוחזקות לא צלחו עד כה. בנוסף, אי הוודאות לגבי מבנה הבעלות בחברה כיום מקשה גם הוא על היכולות של החברה להשגת מימון. לחברה גרעון בהון החוזר של כ- 78 מיליון דולר".
"בכוונת החברה לנסות ולממן את התחייבויותיה ע"י מימוש נכסים ככל שאלו יספיקו לשמש לכיסוי חובותיה ו/או לנסות להגיע להסדרים עם נושיה ע"י העברה של הנכסים המשועבדים לרשותם".
בשורה התחתונה דיווחה אמריס על הפסד של כ-49 מיליון דולר ברבעון השלישי ועל הפסד של כ-60 מיליון דולר מתחילת השנה. עיקר ההפסד בשלושת הרבעונים נבע מההפרשות לירידת ערך בגין ההשקעות של החברה בנדל"ן בארה"ב (באמצעות חברות פרויקט סירקוז) בסך של כ-24 מיליון דולר ובנפט ברוסיה בהיקף של של כ- 15 מיליון דולר.
הנהלת החברה מסבירה כי "המשבר הכלכלי שפוקד את העולם מזה מספר רב של חודשים ופגיעתו החדה הן בענף הנדל"ן בארה"ב והן בשוק הנפט (כולל שוק הנפט הרוסי) הורידו משמעותית את השווי הנכסי של החברה".
יתרת המזומנים ושווי מזומנים ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכמה לסך של כ-14.6 מיליון דולר
לפני כשלושה שבועות רכשו אמנון ברזילי ומוני הראל, באמצעות חברת מטיס קפיטל שבשליטתם, 48% מהאג"ח במחזור של אמריס, בהשקעה של כ-20 מיליון שקל. בנוסף, דיווחה מטיס לבורסה על רכישת 7.5% ממניות אמריס בהיקף של כ-1.5 מיליון שקל. בנוסף העמידה מטיס הלוואה של 2 מיליון שקל בתמורה לשעבוד של 13.2% מאמריס.
ארקדי גאידמק רכש ביולי 2007 את השליטה באמריס אולם בחודשים האחרונים הוא מנסה לחלץ מהחברה כספים, על רקע המסע לחיסול עסקיו בארץ. החברה הודיעה לבורסה באמצע אוקטובר כי קיבלה מכתב מגאידמק בו הוא מבקש לבטל את רכישתו באמריס ולקבל בחזרה את הכספים ששילם בעבורה.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
