דוח שחור והערת "עסק חי": אמריס הפסידה 49 מיליון דולר ברבעון השלישי
חברת אמריס, הנתונה בחודשים האחרונים תחת מאבקי שליטה, הציגה אמש דוחות גרועים לרבעון השלישי. בעקבות התוצאות הצמידו רואי החשבון של החברה הערת "עסק חי" לסיכום שלהם לגבי הדוחות.
רואי החשבון מציינים כי "לחברה נגרמו הפסדים בסך של כ-60 מיליון דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 . בנוסף, לחברה גרעון בהון העצמי של כ-27.3 מיליון דולר דולר וגרעון בהון החוזר לסוף ספטמבר בהיקף של כ-77.6 מיליון דולר הכולל התחייבות לפירעון אגרות חוב (סדרה
א') בסך של כ-56 מיליון, שסווגה מזמן ארוך לזמן קצר בתקופה האמורה.
"המשך פעילותה של החברה במתכונתה הנוכחית ויכולתה לעמוד בהתחייבויותיה בעתיד הנראה לעין מותנה בעמידה בתוכניות החברה באשר למתכונת פירעונן של אגרות החוב (סדרה א') באמצעות מימוש
השקעת החברה בחברה הבת פטרו גרופ וכן בגיוס הון או הלוואות ממקורות נוספים כולל באמצעות שעבוד נכסיה החופשיים של החברה.
"גורמים אלה, מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ"עסק חי".
בדוחות מציינת הנהלת החברה כי "החל ממועד חילופי השליטה בחברה בחודש יולי 2007 , החברה והחברות המוחזקות מתקשות בקבלת מסגרות אשראי במערכת הבנקאית. נכון ליום המאזן ולתאריך פרסום הדוחות, אין לחברה מסגרות אשראי כלשהן במערכת הבנקאית.
"ניסיונותיה של החברה להשיג מסגרות אשראי הן במישרין והן באמצעות החברות המוחזקות לא צלחו עד כה. בנוסף, אי הוודאות לגבי מבנה הבעלות בחברה כיום מקשה גם הוא על היכולות של החברה להשגת מימון. לחברה גרעון בהון החוזר של כ- 78 מיליון דולר".
"בכוונת החברה לנסות ולממן את התחייבויותיה ע"י מימוש נכסים ככל שאלו יספיקו לשמש לכיסוי חובותיה ו/או לנסות להגיע להסדרים עם נושיה ע"י העברה של הנכסים המשועבדים לרשותם".
בשורה התחתונה דיווחה אמריס על הפסד של כ-49 מיליון דולר ברבעון השלישי ועל הפסד של כ-60 מיליון דולר מתחילת השנה. עיקר ההפסד בשלושת הרבעונים נבע מההפרשות לירידת ערך בגין ההשקעות של החברה בנדל"ן בארה"ב (באמצעות חברות פרויקט סירקוז) בסך של כ-24 מיליון דולר ובנפט ברוסיה בהיקף של של כ- 15 מיליון דולר.
הנהלת החברה מסבירה כי "המשבר הכלכלי שפוקד את העולם מזה מספר רב של חודשים ופגיעתו החדה הן בענף הנדל"ן בארה"ב והן בשוק הנפט (כולל שוק הנפט הרוסי) הורידו משמעותית את השווי הנכסי של החברה".
יתרת המזומנים ושווי מזומנים ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכמה לסך של כ-14.6 מיליון דולר
לפני כשלושה שבועות רכשו אמנון ברזילי ומוני הראל, באמצעות חברת מטיס קפיטל שבשליטתם, 48% מהאג"ח במחזור של אמריס, בהשקעה של כ-20 מיליון שקל. בנוסף, דיווחה מטיס לבורסה על רכישת 7.5% ממניות אמריס בהיקף של כ-1.5 מיליון שקל. בנוסף העמידה מטיס הלוואה של 2 מיליון שקל בתמורה לשעבוד של 13.2% מאמריס.
ארקדי גאידמק רכש ביולי 2007 את השליטה באמריס אולם בחודשים האחרונים הוא מנסה לחלץ מהחברה כספים, על רקע המסע לחיסול עסקיו בארץ. החברה הודיעה לבורסה באמצע אוקטובר כי קיבלה מכתב מגאידמק בו הוא מבקש לבטל את רכישתו באמריס ולקבל בחזרה את הכספים ששילם בעבורה.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
