איי.בי.איי בעקבות דוחות דיסקונט: מכפיל הון של 0.35 משקף כבר את ההרעה הצפויה בדו"חות
בעקבות הדוח הרבעוני שפרסם בנק דיסקונט א בתחילת השבוע מעדכן האנליסט ליאור רבינוביץ' מבית ההשקעות איי.בי.איי את הערכותיו לגבי הבנק והמניה.
רבינוביץ' אומר כי "בנק דיסקונט הציג רווח סביר, יחסית לתקופה, של 110 מיליון שקל, קצת מעל הצפי שלנו לרווח של 102 מיליון שקל. המחיקה על WAMU ו-LEH הייתה הגורם השלילי הבולט שהפיל הרווח. ההון העצמי נשחק עקב הירידה בתיק האג"ח הקונצרני ותיק ה-MBS. ההכנסות התפעוליות ורמת ההוצאות מעט מהציפיות שלנו.
"רמת החובות המסופקים עלתה, מעל הציפיות שלנו, לרמה של 0.63% מתיק האשראי, ללא הריקברי הייתה ההפרשה 0.83%, מעט נמוכה מאשר הבנקים הגדולים. להערכתנו ברבעונים הקרובים בנק דיסקונט יישר קו עם הבנקים הגדולים ויעלה לרמת הפרשות של 0.9% - 1.1%".
עוד מציינים באיי.בי.איי כי רמת החובות הבעייתים טיפסה ב-15% לעומת רבעון קודם והיא עומדת על 6% מתיק האשראי לציבור. זאת בהתאם למגמה שנרשמה בכל הבנקים. רמת החובות הבעייתים תצמח ברבעונים הקרובים ל-8% מתיק האשראי.
תיק ניירות הערך של הבנק המשיך להוות גורם שלילי, הן בגרימת הפסדים והן במחיקות. ברבעון הרביעי הורע מצבו של התיק ככל הנראה, מלבד תיק ה-MBS של הסוכנויות. להערכת רבינוביץ' תיק זה אמור לתקן מעט ברבעונים הקרובים. התיק הקונצרני בחו"ל, בעיקר במגזר הפיננסי, אמור אף הוא להראות על תיקון קל.
בנוגע להלימות ההון אומר רבינוביץ' כי בנק דיסקונט מראה על הלימות הון של 10.6%, דומה למצב ברבעון השלישי ב-2007, רחוק ב-1% לפחות מהסקטור הבנקאי שעומד על 11.5% - 12%. בהתאם הבנק לא צפוי להגדיל את תיק האשראי שלו באגרסיביות בעת הנוכחית ומוריד מהפרק תוכנית הדיבידנדים שכבר שלחה סנונית ראשונה.
בשורה התחתונה אומרים באיי.בי.איי כי "מניית דיסקונט רשמה מתחילת השנה את הירידה הגדולה ביותר בסקטור הבנקאי (64%). החששות התמקד בתיק ניירות הערך בחו"ל (שקיבל ברובו ערבות ממשלת ארה"ב) ומתירנות באשראי ביחס לסקטור הבנקאי (אין לכך אינדיקציות).
"להערכתנו מכפיל הון של 0.35 משקף כבר את ההרעה הצפויה בדו"חות, הן מבחינת מחיקות בהון והן מבחינת רווחיות הבנק. אנחנו ממליצים על הבנק בקנייה ומחיר יעד של 5.6 שקל (שמשקף מכפיל הון של 0.59 לסוף 2009)". מחיר היעד גבוה בכ-70% ממחיר המניה בבורסה.
נציין כי אתמול אמר יובל בן זאב מכלל פיננסים כי הדוח של דיסקונט הפתיע לטובה, בדגש על ההכנסות הגבוהות. במכפיל הון 0.4 מניית הבנק אטרקטיבית. חשוב להדגיש, ציין בן זאב, כי תיק ניירות הערך של הבנק הוא בעיקר בניירות ערך של ממשלות וסוכנויות ממשלתיות. מרכיב האג"ח הקונצרני מגיע לכ- 4.7 מיליארד שקל ומרביתו באג"ח של בנקים זרים.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
