הראל פיננסים על הריבוע הכחול: במצב הנוכחי שינוי ארגוני הוא מהלך מחויב מציאות
בעקבות פרסום הדוחות של רבוע כחול בשבוע שעבר עדכן האנליסט ערן יונגר והראל פיננסים את המלצתו לגבי המניה.
כפי שציינו בעבר, אומר יונגר, "חולשתה התפעולית של הרבוע הכחול טמונה בביזור רב של חברות, מותגים, מטות ומרכזים לוגיסטיים, דווקא מתוך נקודה זו אנו סבורים כי יתרונה של החברה הוא עמדת המקפצה עליה היא ניצבת. התוצאות החלשות של הרבעון השלישי הוכיחו כי קביעת אסטרטגיה ארוכת טווח אשר כוללת את כל מותגי החברה ודרכים להתמודד עם הירידה במכירות הינה מחויבת המציאות".
יונגר חוזר על המלצת "משקל שוק" עם מחיר יעד של 39 שקל, הגבוה בכ-30% ממחירה של המניה בבורסה. ההמלצה עשויה להיבחן מחדש עם יישום התהליכים הארגוניים עליהם הצהירה החברה.
בהראל מציינים כי תוצאות הרבעון השלישי משקפות צמיחה אורגנית של כ- 3% בלבד. וירידה ריאלית של כ – 5%-6%. למרות השיפור הנאה במרווח הגולמי רשמה החברה מרווח תפעולי של – 3.1%, זאת לעומת מרווח של כ- 3.8% ברבעון המקביל.
להערכת יונגר, הצמצום במרווח התרחש כתוצאה מגידול חד בהוצאות הפרסום ברבעון זה, הן מפאת החגים והן מתחרות הנובעת מהשקת "יש" של שופרסל היא שהביאה לגידול בהוצאות התפעוליות.
הנהלת החברה הכריזה על מהלך אסטרטגי אשר אמור להביא את החברה למוכנות טובה יותר להתמודדות עם ההאטה בצריכה ועם מתחרותיה. מהלך זה אשר יכלול כבר בחודש דצמבר, השקת רשת HD ומותג פרטי עשויה להביא, להערכת יונגר, לגידול בהכנסות ובמרווחים. מהלכים נוספים שעליהם הכריזה החברה, וחלקם ראינו בדמות הצעת הרכש, כוללים איחוד מותגים, איחוד מרכזים לוגיסטיים ושדרוג מרכזים לוגיסטיים קיימים. כניסתו של מנכ"ל חדש לקבוצה (מאי 2008) וייצוב השדרה הניהולית עשויים להביא לגיבוש אסטרטגיה אחת לטווח ארוך.
לאור תוצאות הרבעון ומיצובה של החברה עם הכניסה להאטה הכלכלית, החליט יונגר להפחית את תחזיות הצמיחה והמרווח. מעמדה של החברה בשוק קמעונאות המזון תלוי רבות בהצלחת מהלכי הרה-ארגון והחזרת הקונים לחנויות.
איחוד מכירות נעמן החל מהרבעון הרביעי לשנת 2007 ואיחוד מכירות עדן טבע הביאו את החברה להציג שיעור צמיחה של כ- 6.2%. (כ–1.936 מיליארד שקל). גידול החברה בחנויות זהות עומד על כ–0.6% בלבד. בהראל מעריכים כי בנטרול מכירות נעמן אשר הסתכמו ברבעון זה בכ- 81 מיליון שקל, צמיחה החברה בשיעור של כ- 3.2%. עליית מחירי המזון ברבעון הנוכחי בשיעור של כ 13% לעומת הרבעון המקביל, מביאה לצמיחה ריאלית שלילית של כ- 6.5%.
החברה עדיין מתמודדת עם החרם החרדי וברבעון זה גם עם השקת רשת HD מתחרה של רשת שופרסל. בהראל סבורים כי במצבה הנוכחי של החברה שינוי ארגוני עליו הצהירה החברה לפני כחודש הוא מהלך מחויב מציאות.
המרווח הגולמי של החברה עמד ברבעון השלישי על כ- 27.8%, זאת לעומת מרווח של כ–26.3% ברבעון המקביל. יונגר מעריך כי העלייה החדה שנרשמה במרווח הגולמי נבעה בעיקר מתוצאות נעמן (מרווח גולמי של כ- 50%) ומתוצאות פעילות עדן טבע אך גם משינוי בתמהיל מכירות הפורמטים.
החברה הציגה רווח ומרווח תפעולי נמוכים מהרבעון המקביל. המרווח התפעולי עומד ברבעון על כ-3.1%, זאת לעומת מרווח של כ- 3.8% ברבעון המקביל. רמת ההוצאות התפעוליות עלתה מרמה של כ- 22.5% מהמכירות לרמה של כ- 24.7% מהמכירות. יונגר מציין כי הוצאות פרסום כמענה להשקת הרשת המתחרה העלו את ההוצאות מעל הרמה המצופה.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
