הראל פיננסים על הריבוע הכחול: במצב הנוכחי שינוי ארגוני הוא מהלך מחויב מציאות
בעקבות פרסום הדוחות של רבוע כחול בשבוע שעבר עדכן האנליסט ערן יונגר והראל פיננסים את המלצתו לגבי המניה.
כפי שציינו בעבר, אומר יונגר, "חולשתה התפעולית של הרבוע הכחול טמונה בביזור רב של חברות, מותגים, מטות ומרכזים לוגיסטיים, דווקא מתוך נקודה זו אנו סבורים כי יתרונה של החברה הוא עמדת המקפצה עליה היא ניצבת. התוצאות החלשות של הרבעון השלישי הוכיחו כי קביעת אסטרטגיה ארוכת טווח אשר כוללת את כל מותגי החברה ודרכים להתמודד עם הירידה במכירות הינה מחויבת המציאות".
יונגר חוזר על המלצת "משקל שוק" עם מחיר יעד של 39 שקל, הגבוה בכ-30% ממחירה של המניה בבורסה. ההמלצה עשויה להיבחן מחדש עם יישום התהליכים הארגוניים עליהם הצהירה החברה.
בהראל מציינים כי תוצאות הרבעון השלישי משקפות צמיחה אורגנית של כ- 3% בלבד. וירידה ריאלית של כ – 5%-6%. למרות השיפור הנאה במרווח הגולמי רשמה החברה מרווח תפעולי של – 3.1%, זאת לעומת מרווח של כ- 3.8% ברבעון המקביל.
להערכת יונגר, הצמצום במרווח התרחש כתוצאה מגידול חד בהוצאות הפרסום ברבעון זה, הן מפאת החגים והן מתחרות הנובעת מהשקת "יש" של שופרסל היא שהביאה לגידול בהוצאות התפעוליות.
הנהלת החברה הכריזה על מהלך אסטרטגי אשר אמור להביא את החברה למוכנות טובה יותר להתמודדות עם ההאטה בצריכה ועם מתחרותיה. מהלך זה אשר יכלול כבר בחודש דצמבר, השקת רשת HD ומותג פרטי עשויה להביא, להערכת יונגר, לגידול בהכנסות ובמרווחים. מהלכים נוספים שעליהם הכריזה החברה, וחלקם ראינו בדמות הצעת הרכש, כוללים איחוד מותגים, איחוד מרכזים לוגיסטיים ושדרוג מרכזים לוגיסטיים קיימים. כניסתו של מנכ"ל חדש לקבוצה (מאי 2008) וייצוב השדרה הניהולית עשויים להביא לגיבוש אסטרטגיה אחת לטווח ארוך.
לאור תוצאות הרבעון ומיצובה של החברה עם הכניסה להאטה הכלכלית, החליט יונגר להפחית את תחזיות הצמיחה והמרווח. מעמדה של החברה בשוק קמעונאות המזון תלוי רבות בהצלחת מהלכי הרה-ארגון והחזרת הקונים לחנויות.
איחוד מכירות נעמן החל מהרבעון הרביעי לשנת 2007 ואיחוד מכירות עדן טבע הביאו את החברה להציג שיעור צמיחה של כ- 6.2%. (כ–1.936 מיליארד שקל). גידול החברה בחנויות זהות עומד על כ–0.6% בלבד. בהראל מעריכים כי בנטרול מכירות נעמן אשר הסתכמו ברבעון זה בכ- 81 מיליון שקל, צמיחה החברה בשיעור של כ- 3.2%. עליית מחירי המזון ברבעון הנוכחי בשיעור של כ 13% לעומת הרבעון המקביל, מביאה לצמיחה ריאלית שלילית של כ- 6.5%.
החברה עדיין מתמודדת עם החרם החרדי וברבעון זה גם עם השקת רשת HD מתחרה של רשת שופרסל. בהראל סבורים כי במצבה הנוכחי של החברה שינוי ארגוני עליו הצהירה החברה לפני כחודש הוא מהלך מחויב מציאות.
המרווח הגולמי של החברה עמד ברבעון השלישי על כ- 27.8%, זאת לעומת מרווח של כ–26.3% ברבעון המקביל. יונגר מעריך כי העלייה החדה שנרשמה במרווח הגולמי נבעה בעיקר מתוצאות נעמן (מרווח גולמי של כ- 50%) ומתוצאות פעילות עדן טבע אך גם משינוי בתמהיל מכירות הפורמטים.
החברה הציגה רווח ומרווח תפעולי נמוכים מהרבעון המקביל. המרווח התפעולי עומד ברבעון על כ-3.1%, זאת לעומת מרווח של כ- 3.8% ברבעון המקביל. רמת ההוצאות התפעוליות עלתה מרמה של כ- 22.5% מהמכירות לרמה של כ- 24.7% מהמכירות. יונגר מציין כי הוצאות פרסום כמענה להשקת הרשת המתחרה העלו את ההוצאות מעל הרמה המצופה.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
