מניית כיל ממשיכה לצלול: אורלקלי פרסמה אזהרת רווח, האנליסטים פסימיים

"המשבר הכלכלי הביא לירידה חדה בביקוש לסחורות חקלאיות והחקלאים לא מסוגלים לשלם עבור האשלג"
קובי ישעיהו |

יצרנית הדשנים הרוסית אורלקלי פרסמה לפני זמן קצר אזהרת רווח חמורה. החברה הודיעה כי היא חותכת את היצור בחצי בחודשים נובמבר-דצמבר, מה שיביא לאבדן הכנסות בהיקף של כ-650 מיליון דולר.

"המשבר הכלכלי הביא לירידה חדה בביקוש לסחורות חקלאיות והחקלאים לא מסוגלים לשלם עבור האשלג. כתוצאה מכך אנו רואים ירידה חדה בביקושים בשווקים מסויימים", מסרה החברה. "המצב הקשה בשווקים צפוי להימשך לתוך 2009 וכתוצאה מכך גם הייצור של החברה צפוי להיפגע". הנהלת החברה מסרה כי בינתיים אין ביכולתה לספק תחזיות לגבי ההכנסות והייצור ב-2009.

אורלקלי מייצרת כמעט 5 מיליון טונות של אשלג המשמש כדשן, בעיקר לייצוא לאסיה ולאמריקה הלטינית. חברת בלארוסיאן פוטאש (bpc), זרוע הסחר הזרה שלה, אחראית לכשליש מייצוא האשלג העולמי. נציין, כי בתחילת החודש הודיעה אורלקלי, כי בשנת 2010 היא תשבית את קווי הייצור שלה באזור פרם (perm) לצורך תיקונים

מהצד השני של המתרס הגיעו היום שתי הודעות חדשות על חתימת חוזי אשלג: חברת קאנפוטס חתמה חוזים חדשים בקוריאה במחיר של 900 דולר לטון עבור כל משלוחי האשלג בחציון הראשון של 2009. מדובר בחוזים הדומים לאלו שנחתמו לפני כעשרה ימים ביפן.

בינתיים, מניית כיל ממשיכה בצניחה חופשית ויורדת בעוד 17% במסחר בתל-אביב.

האנליסטים מגיבים

האנליסט יובל בורגן מלידר שוקי הון מציין היום כי גם ללא קשר למצבו הנוכחי של שוק הדשנים הגלובלי, נראה כי אורלקלי נמצאת בסיטואציה לא פשוטה, עם ענן כבד ביחס לעתיד קיומה: לפני כשבוע דווח, כי ממשלת רוסיה מעוניינת לפתוח מחדש את החקירה ביחס להצפה הגדולה שאירעה בשנת 2006 ב"מכרה 1" של אורלקלי, הצפה אשר השביתה כושר ייצור בהיקף של 1 מיליון טון אשלג בשנה.

על פי דיווח של עיתון רוסי, הקנס בו תחויב אורלקלי, אם תימצא אשמה ואחראית לנזקים שנגרמו למדינה ולצדדים שלישיים, עשוי להגיע לכ-50 מיליארד דולר – על סמך אומדן נזק לפי מחירי האשלג כיום (הקנס המינימאלי הפוטנציאלי – כ-620 מיליון דולר). שווי השוק של אורלקלי כעת הינו כ-1.6 מיליארד דולר.

הלאמה פוטנציאלית של אורלקלי, אומר בורגן, נראית בהחלט כאפשרות ריאלית - השבוע כבר הופיעו דיווחים בתקשורת הרוסית, לפיה הנציגה של רשות המסים הפדראלית בוועדת החקירה שמינתה ממשלת רוסיה לחקור את ההצפה, ואשר אמורה להגיש את מסקנותיה עד ל-1 בדצמבר, היא עורכת דין אשר היתה מעורבת בפשיטת הרגל של חברת הנפט הרוסית יוקוס, אשר הולאמה בשנת 2005 לאחר שהושת עליה חבות מס של כ-30 מיליארד דולר. בנוסף לכך, ישנם כיום דיווחים על כוונות של ממשלת רוסיה למזג בין אורלקלי לסילביניט הרוסית, ואולי אף לצרף למיזוג כזה את ביילרוסקלי שבבעלות ממשלת ביילרוס.

הדוחות בשבוע הבא

האנליסט יובל זעירא מאיי.בי.איי אמר היום כי "כיל תפרסם את תוצאת הרבעון השלישי ביום שלישי הבא. הרבעון השלישי שהסתיים רק לפני חודש וחצי נראה כיום רחוק כל כך. הרבעון השלישי התאפיין כמו קודמיו במחירי שיא של דשני אשלג ופוספט, בביקושים גבוהים ומול זה בעלויות יצור ושילוח יקרות.

"בשבועות האחרונים מכירות הדשנים האטו בחדות ומחירם החלו לרדת וכך גם העלויות. הרבעון הזה יהיה רבעון שיא היסטורי. השאלה היא האם החברה תשחזר תוצאות כאלו גם בעתיד? בשורה התחתונה, כיל צפויה להציג ברבעון השלישי רווח נקי של 801 מליון דולר ביחס לרווח של 150 מליון דולר ברבעון המקביל.

"השיפור הגדול ברווח נובע ברובו ממגזר הדשנים אשר נהנה בשנתיים האחרונות מעליות מחירים של מאות אחוזים. בתקופה האחרונה חל שינוי מגמה בביקושים ובמחירים אשר צפוי להביא להרעה התוצאות ברבעונים הבאים". זעירא חוזר על המלצת "נייטרלי" לכיל על ניטרלי במחיר יעד של 29 שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטבליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב
ראיון

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיטב

השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".

אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.

מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך 

כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה

"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"

“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.