קרדן נפגעה מהנדל"ן וההיי-טק: ירידה של 33% ברווח ל-20 מיליון שקל ברבעון השלישי
חברת קרדן ישראל, שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב, פרסמה היום את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים של 2008. ברבעון השלישי רשמה החברה רווח נקי של כ- 20 מיליוני שקל, ירידה של 33% לעומת הרבעון המקביל ב-2007.
את תשעת החודשים הראשונים סיימה קרדן ישראל ברווח של 66 מיליוני שקל, לעומת רווח של כמיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
מגזר הרכב ומוצרי הצריכה תרם בתשעת החודשים הראשונים של 2008 רווח בסכום של כ-35 מיליון שקל, בדומה לסך הרווח בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי רשם מגזר זה רווח של כ-12 מיליון שקל, גידול של 50% לעומת רווח הרבעון המקביל.
בפעילות ייזום הנדל"ן רשמה קרדן ברבעון השלישי הפסד של כ-400 אלף שקל, לעומת רווח של כ- 17.3 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. תחום זה תרם בתשעת החודשים הראשונים של 2008 רווח של כ- 5.5 מיליון שקל לעומת רווח של כ- 6.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרעה נוספת חלה במגזר התקשורת והטכנולוגיות, שרשם הפסד ברבעון השלישי של כ-13 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ- 10 מיליון שקל ברבעון השלישי בשנת 2007. בשלושת הרבעונים הראשונים נרשם בתחום זה הפסד של כ-23 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ- 29 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
עיקר ההפסד במגזר, בתשעת החודשים הראשונים של 2008, נובע מהוצאות מימון בסך של כ- 25 מיליון שקל בקרדן תקשורת הקשורות להלוואה צמודת מדד ונושאת ריבית מקרדן ישראל. הוצאות אלו קוזזו בחלקן על ידי הכנסות משערוך השקעות במגזר התקשורת, נטו בסך של כ- 3 מיליון שקל ועל ידי רווח בסך של כ- 9 מיליוני שקל שרשמה קרדן תקשורת בקשר עם חלקה בתוצאות חברת RR.
כמו כן, נובע ההפסד מחלקה של קרדן בגין השקעתה של קרדן טכנולוגיות בשותפות פורמולה ויז'ן פורטפוליו החזקות שהסתכם לסך של כ- 7 מיליון שקל , מתוכו כ-4 מיליון שקל ברבעון השלישי.
נקודת אור בדוחות היא פעילות יבוא הרכב של הקבוצה. בתשעת החודשים הראשונים של 2008 גדלו ההכנסות של UMI לכ- 1.9 מיליארד שקל, לעומת כ- 1.55 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי בשנת 2008 רשמה החברה הכנסות של כ- 604 מיליון שקל, לעומת 530 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
UMI רשמה בתקופה המדווחת רווח נקי בסכום של כ- 91 מיליון שקל, לעומת רווח נקי בסך כ-78 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
לדברי איתן רכטר, מנכ"ל קרדן ישראל: "תוצאות תשעת החודשים הראשונים של 2008 משקפות את מצבה האיתן של קרדן ישראל גם בתקופה סוערת זו".
קרדן ישראל הינה חברת החזקות, הפועלת בשלושה מגזרי פעילות עיקריים: מגזר הנדל"ן, מגזר הרכב ומוצרי הצריכה ומגזר התקשורת והטכנולוגיות. לחברה היו בסוף הרבעון מזומנים בהיקף של כ-31 מיליון שקל בקופה, ירידה של 66% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי של החברה עמד בסוף הרבעון על כ-679 מיליון שקל, לעומת 574 מיליון שקל בסוף הרבעון המקביל ב-2007.
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
