שוק האג"ח הקונצרני סוער: התל בונד 40 צנח 3.8%, מידרוג ומעלות חתכו דירוגים

אג"ח ד' של אי.די.בי אחזקות נפלה ב-11%. מעלות הודיעה כי היא בוחנת מחדש את דירוג ההתחייבויות של כלל ביטוח, הפניקס החזקות ואיילון החזקות
קובי ישעיהו |

שוק האג"ח הקונצרני לא נרגע. על רקע הסערה בשווקי ההון בכלל, ובשוק האג"ח הקונצרני בפרט, הודיעה היום חברת S&P מעלות כי היא בוחנת מחדש את דירוג ההתחייבויות של החברות כלל ביטוח, הפניקס החזקות ואיילון החזקות (Credit Watch/ )Negative.

בחברת הדירוג מנמקים את ההחלטה בהתאמת מתודולוגיית הדירוג של חברות ההחזקה של חברות הביטוח למתודולוגיית הדירוג של S&P מעלות. מעלות תבחן את החוסן הפיננסי (Financial Strength Rating "FSR") בהתאם למתודולוגית הדירוג של חברות הביטוח וביחס אליו יקבעו דירוג החוב של חברות הביטוח, לרבות חוב נחות (כתבי התחייבויות נדחים), והתחייבויות של חברות ההחזקה.

במעלות אומרים כי דירוג התחייבויות של חברות ההחזקה יהיה נמוך מדירוג ה-FCR, בשל הנחיתות המבנית של חברות ההחזקה למול חברות הביטוח. מעלות תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים, עם תום תהליך הבדיקה של כל אחת מהחברות המוזכרות לעיל.

במקביל, דיווחה היום חברת מידרוג על הורדת אופק הדירוג של התחייבויותיה של כלל ביטוח. אופק דירוג איתנות פיננסית של מבטח IFSR ירד מיציב לשלילי וגם אופק הדירוג של כתבי ההתחייבות הנדחים הורד מיציב לשלילי.

בחברת מידרוג אומרים כי דירוג האיתנות הפיננסית של מבטח משקף את יכולת המבטח לעמוד בהתחייבויותיו לבעלי הפוליסות, ולמעשה מבטא את מידת סיכון האשראי הבסיסי של חברת הביטוח. דירוג כתבי ההתחייבות הנדחים מתייחס לסדרות ספציפיות של חוב שהנפיקה החברה ולמעמדן ביחס להתחייבויות הבכירות של החברה, ובראשן פוליסות הביטוח.

הורדת אופק דירוג האיתנות הפיננסית וכתבי ההתחייבות הנדחים נובעת בעיקר מהיחלשות ניכרת בעודפי ההון המחושב ביחס להון הרגולטורי הנדרש וזאת בתקופה של הרעה בסביבה העסקית.. ההון העצמי הנדרש מהחברה בסוף הרבעון השני על פי תקנות ההון הינו כ-3.10 מיליארד שקל וההון העצמי המחושב עומד על כ-3.24 מיליארד שקל - עודף ההון בסך של כ-134.4 מיליון ש"ח מהווה כ-4.3% בלבד מההון העצמי הנדרש.

עוד מציינים במידרוג כי בסוף אוקטובר גייסה החברה 200 מיליון שקל מבנק הפועלים כנגד הנפקת כתב התחייבות נדחה, אשר יוכר לה לצורך חישוב ההון המשני. "לשוקי ההון השפעה ניכרת על רווחיה של החברה ועל הונה העצמי. הורדת אופק הדירוג, נובעת גם מאי הוודאות הגבוהה בשווקים הפיננסיים, המתבטאת במגמה שלילית בשוקי ההון אשר עלולה להמשיך ופגוע בתוצאות הכספיות ובהונה העצמי ברבעונים הקרובים, לרבות הפסדים בתיק הנוסטרו ואובדן דמי ניהול מפוליסות משתתפות ברווחים". להערכת מידרוג, עודף ההון עלול לקטון עוד במהלך הרבעון השלישי, גם בהתחשב בגיוס שביצעה החברה.

העמקת ההאטה הכלכלית עלולה להשפיעה באופן שלילי על שיעור הפדיונות בביטוח החיים, על ההכנסות מפרמיות ועל שיעור התביעות.

יש לציין כי כלל החזקות עסקי ביטוח (החברה האם) התחייבה להשלים את ההון העצמי הנדרש מהחברה על פי תקנות ההון, עד ל-50% מההון. התחייבות זו תמומש רק כאשר ההון יהיה שלילי, ותקפה כל עוד החברה האם תהיה בעלת השליטה בחברה. בהתאם להיתר השליטה שנתן המפקח על הביטוח לחברת אידיבי אחזקות, התחייבה אידי בי אחזקות לקים את התחייבות החברה האם.

ההודעות של S&P מעלות ומידרוג נראות כלא משמעותית לשוק האג"ח, מכיוון שלא מדובר על הורדת דירוג כמו במקרה של בז"ן בשבוע שעבר, אלא רק על "בחינה מחדש" של התחייבויות. ואולם, ברמת העצבנות הגבוהה השוררת כיום בשוק כל הודעה עם גוון שלילי תורמת לאווירה העכורה.

בינתיים, המפולת בשוק האג"ח הקונצרני נמשכה היום, אם כי הירידות התמתנו לקראת סיום המסחר, במקביל להתמתנות הירידות בשוק המניות. מדד התל-בונד 40 רשם בסיום ירידה של 3.8% והתל-בונד 20 הסתפק בירידה של 1.5%. בירידות חדות בלטו אגרות החוב של החברות בקבוצת אי.די.בי, דלק נדלן וקבוצת גזית גלוב.

גזית גלוב, אגב, דיווחה הבוקר כי היא תבצע הפחתה חשבונאית נטו, שאינה על בסיס מזומן בגובה של כ-600 מיליון שקלים כתוצאה מירידת ערך נכסי נדל"ן ומירידת שווי אחזקותיה במניית אטריום. אנליסט בכיר אמר ל-bizportal כי עצם ההפחתה לא משפיעה על האיתנות הפיננסית של החברה ואינה אמורה להשפיע על מחיר היעד של המנייה, שכן ההפחתה בהון נובעת למעשה מעניין חשבונאי בשל עליית ריבית ההיוון ולא מירידת תזרים המזומנים מהנדל"ן המניב המוחזק על ידי החברה. עליית ריבית ההיוון היא תולדה של משבר האשראי העולמי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".