שוק האג"ח הקונצרני סוער: התל בונד 40 צנח 3.8%, מידרוג ומעלות חתכו דירוגים
שוק האג"ח הקונצרני לא נרגע. על רקע הסערה בשווקי ההון בכלל, ובשוק האג"ח הקונצרני בפרט, הודיעה היום חברת S&P מעלות כי היא בוחנת מחדש את דירוג ההתחייבויות של החברות כלל ביטוח, הפניקס החזקות ואיילון החזקות (Credit Watch/ )Negative.
בחברת הדירוג מנמקים את ההחלטה בהתאמת מתודולוגיית הדירוג של חברות ההחזקה של חברות הביטוח למתודולוגיית הדירוג של S&P מעלות. מעלות תבחן את החוסן הפיננסי (Financial Strength Rating "FSR") בהתאם למתודולוגית הדירוג של חברות הביטוח וביחס אליו יקבעו דירוג החוב של חברות הביטוח, לרבות חוב נחות (כתבי התחייבויות נדחים), והתחייבויות של חברות ההחזקה.
במעלות אומרים כי דירוג התחייבויות של חברות ההחזקה יהיה נמוך מדירוג ה-FCR, בשל הנחיתות המבנית של חברות ההחזקה למול חברות הביטוח. מעלות תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים, עם תום תהליך הבדיקה של כל אחת מהחברות המוזכרות לעיל.
במקביל, דיווחה היום חברת מידרוג על הורדת אופק הדירוג של התחייבויותיה של כלל ביטוח. אופק דירוג איתנות פיננסית של מבטח IFSR ירד מיציב לשלילי וגם אופק הדירוג של כתבי ההתחייבות הנדחים הורד מיציב לשלילי.
בחברת מידרוג אומרים כי דירוג האיתנות הפיננסית של מבטח משקף את יכולת המבטח לעמוד בהתחייבויותיו לבעלי הפוליסות, ולמעשה מבטא את מידת סיכון האשראי הבסיסי של חברת הביטוח. דירוג כתבי ההתחייבות הנדחים מתייחס לסדרות ספציפיות של חוב שהנפיקה החברה ולמעמדן ביחס להתחייבויות הבכירות של החברה, ובראשן פוליסות הביטוח.
הורדת אופק דירוג האיתנות הפיננסית וכתבי ההתחייבות הנדחים נובעת בעיקר מהיחלשות ניכרת בעודפי ההון המחושב ביחס להון הרגולטורי הנדרש וזאת בתקופה של הרעה בסביבה העסקית.. ההון העצמי הנדרש מהחברה בסוף הרבעון השני על פי תקנות ההון הינו כ-3.10 מיליארד שקל וההון העצמי המחושב עומד על כ-3.24 מיליארד שקל - עודף ההון בסך של כ-134.4 מיליון ש"ח מהווה כ-4.3% בלבד מההון העצמי הנדרש.
עוד מציינים במידרוג כי בסוף אוקטובר גייסה החברה 200 מיליון שקל מבנק הפועלים כנגד הנפקת כתב התחייבות נדחה, אשר יוכר לה לצורך חישוב ההון המשני. "לשוקי ההון השפעה ניכרת על רווחיה של החברה ועל הונה העצמי. הורדת אופק הדירוג, נובעת גם מאי הוודאות הגבוהה בשווקים הפיננסיים, המתבטאת במגמה שלילית בשוקי ההון אשר עלולה להמשיך ופגוע בתוצאות הכספיות ובהונה העצמי ברבעונים הקרובים, לרבות הפסדים בתיק הנוסטרו ואובדן דמי ניהול מפוליסות משתתפות ברווחים". להערכת מידרוג, עודף ההון עלול לקטון עוד במהלך הרבעון השלישי, גם בהתחשב בגיוס שביצעה החברה.
העמקת ההאטה הכלכלית עלולה להשפיעה באופן שלילי על שיעור הפדיונות בביטוח החיים, על ההכנסות מפרמיות ועל שיעור התביעות.
יש לציין כי כלל החזקות עסקי ביטוח (החברה האם) התחייבה להשלים את ההון העצמי הנדרש מהחברה על פי תקנות ההון, עד ל-50% מההון. התחייבות זו תמומש רק כאשר ההון יהיה שלילי, ותקפה כל עוד החברה האם תהיה בעלת השליטה בחברה. בהתאם להיתר השליטה שנתן המפקח על הביטוח לחברת אידיבי אחזקות, התחייבה אידי בי אחזקות לקים את התחייבות החברה האם.
ההודעות של S&P מעלות ומידרוג נראות כלא משמעותית לשוק האג"ח, מכיוון שלא מדובר על הורדת דירוג כמו במקרה של בז"ן בשבוע שעבר, אלא רק על "בחינה מחדש" של התחייבויות. ואולם, ברמת העצבנות הגבוהה השוררת כיום בשוק כל הודעה עם גוון שלילי תורמת לאווירה העכורה.
בינתיים, המפולת בשוק האג"ח הקונצרני נמשכה היום, אם כי הירידות התמתנו לקראת סיום המסחר, במקביל להתמתנות הירידות בשוק המניות. מדד התל-בונד 40 רשם בסיום ירידה של 3.8% והתל-בונד 20 הסתפק בירידה של 1.5%. בירידות חדות בלטו אגרות החוב של החברות בקבוצת אי.די.בי, דלק נדלן וקבוצת גזית גלוב.
גזית גלוב, אגב, דיווחה הבוקר כי היא תבצע הפחתה חשבונאית נטו, שאינה על בסיס מזומן בגובה של כ-600 מיליון שקלים כתוצאה מירידת ערך נכסי נדל"ן ומירידת שווי אחזקותיה במניית אטריום. אנליסט בכיר אמר ל-bizportal כי עצם ההפחתה לא משפיעה על האיתנות הפיננסית של החברה ואינה אמורה להשפיע על מחיר היעד של המנייה, שכן ההפחתה בהון נובעת למעשה מעניין חשבונאי בשל עליית ריבית ההיוון ולא מירידת תזרים המזומנים מהנדל"ן המניב המוחזק על ידי החברה. עליית ריבית ההיוון היא תולדה של משבר האשראי העולמי.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")