שוק האג"ח הקונצרני סוער: התל בונד 40 צנח 3.8%, מידרוג ומעלות חתכו דירוגים
שוק האג"ח הקונצרני לא נרגע. על רקע הסערה בשווקי ההון בכלל, ובשוק האג"ח הקונצרני בפרט, הודיעה היום חברת S&P מעלות כי היא בוחנת מחדש את דירוג ההתחייבויות של החברות כלל ביטוח, הפניקס החזקות ואיילון החזקות (Credit Watch/ )Negative.
בחברת הדירוג מנמקים את ההחלטה בהתאמת מתודולוגיית הדירוג של חברות ההחזקה של חברות הביטוח למתודולוגיית הדירוג של S&P מעלות. מעלות תבחן את החוסן הפיננסי (Financial Strength Rating "FSR") בהתאם למתודולוגית הדירוג של חברות הביטוח וביחס אליו יקבעו דירוג החוב של חברות הביטוח, לרבות חוב נחות (כתבי התחייבויות נדחים), והתחייבויות של חברות ההחזקה.
במעלות אומרים כי דירוג התחייבויות של חברות ההחזקה יהיה נמוך מדירוג ה-FCR, בשל הנחיתות המבנית של חברות ההחזקה למול חברות הביטוח. מעלות תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים, עם תום תהליך הבדיקה של כל אחת מהחברות המוזכרות לעיל.
במקביל, דיווחה היום חברת מידרוג על הורדת אופק הדירוג של התחייבויותיה של כלל ביטוח. אופק דירוג איתנות פיננסית של מבטח IFSR ירד מיציב לשלילי וגם אופק הדירוג של כתבי ההתחייבות הנדחים הורד מיציב לשלילי.
בחברת מידרוג אומרים כי דירוג האיתנות הפיננסית של מבטח משקף את יכולת המבטח לעמוד בהתחייבויותיו לבעלי הפוליסות, ולמעשה מבטא את מידת סיכון האשראי הבסיסי של חברת הביטוח. דירוג כתבי ההתחייבות הנדחים מתייחס לסדרות ספציפיות של חוב שהנפיקה החברה ולמעמדן ביחס להתחייבויות הבכירות של החברה, ובראשן פוליסות הביטוח.
הורדת אופק דירוג האיתנות הפיננסית וכתבי ההתחייבות הנדחים נובעת בעיקר מהיחלשות ניכרת בעודפי ההון המחושב ביחס להון הרגולטורי הנדרש וזאת בתקופה של הרעה בסביבה העסקית.. ההון העצמי הנדרש מהחברה בסוף הרבעון השני על פי תקנות ההון הינו כ-3.10 מיליארד שקל וההון העצמי המחושב עומד על כ-3.24 מיליארד שקל - עודף ההון בסך של כ-134.4 מיליון ש"ח מהווה כ-4.3% בלבד מההון העצמי הנדרש.
עוד מציינים במידרוג כי בסוף אוקטובר גייסה החברה 200 מיליון שקל מבנק הפועלים כנגד הנפקת כתב התחייבות נדחה, אשר יוכר לה לצורך חישוב ההון המשני. "לשוקי ההון השפעה ניכרת על רווחיה של החברה ועל הונה העצמי. הורדת אופק הדירוג, נובעת גם מאי הוודאות הגבוהה בשווקים הפיננסיים, המתבטאת במגמה שלילית בשוקי ההון אשר עלולה להמשיך ופגוע בתוצאות הכספיות ובהונה העצמי ברבעונים הקרובים, לרבות הפסדים בתיק הנוסטרו ואובדן דמי ניהול מפוליסות משתתפות ברווחים". להערכת מידרוג, עודף ההון עלול לקטון עוד במהלך הרבעון השלישי, גם בהתחשב בגיוס שביצעה החברה.
העמקת ההאטה הכלכלית עלולה להשפיעה באופן שלילי על שיעור הפדיונות בביטוח החיים, על ההכנסות מפרמיות ועל שיעור התביעות.
יש לציין כי כלל החזקות עסקי ביטוח (החברה האם) התחייבה להשלים את ההון העצמי הנדרש מהחברה על פי תקנות ההון, עד ל-50% מההון. התחייבות זו תמומש רק כאשר ההון יהיה שלילי, ותקפה כל עוד החברה האם תהיה בעלת השליטה בחברה. בהתאם להיתר השליטה שנתן המפקח על הביטוח לחברת אידיבי אחזקות, התחייבה אידי בי אחזקות לקים את התחייבות החברה האם.
ההודעות של S&P מעלות ומידרוג נראות כלא משמעותית לשוק האג"ח, מכיוון שלא מדובר על הורדת דירוג כמו במקרה של בז"ן בשבוע שעבר, אלא רק על "בחינה מחדש" של התחייבויות. ואולם, ברמת העצבנות הגבוהה השוררת כיום בשוק כל הודעה עם גוון שלילי תורמת לאווירה העכורה.
בינתיים, המפולת בשוק האג"ח הקונצרני נמשכה היום, אם כי הירידות התמתנו לקראת סיום המסחר, במקביל להתמתנות הירידות בשוק המניות. מדד התל-בונד 40 רשם בסיום ירידה של 3.8% והתל-בונד 20 הסתפק בירידה של 1.5%. בירידות חדות בלטו אגרות החוב של החברות בקבוצת אי.די.בי, דלק נדלן וקבוצת גזית גלוב.
גזית גלוב, אגב, דיווחה הבוקר כי היא תבצע הפחתה חשבונאית נטו, שאינה על בסיס מזומן בגובה של כ-600 מיליון שקלים כתוצאה מירידת ערך נכסי נדל"ן ומירידת שווי אחזקותיה במניית אטריום. אנליסט בכיר אמר ל-bizportal כי עצם ההפחתה לא משפיעה על האיתנות הפיננסית של החברה ואינה אמורה להשפיע על מחיר היעד של המנייה, שכן ההפחתה בהון נובעת למעשה מעניין חשבונאי בשל עליית ריבית ההיוון ולא מירידת תזרים המזומנים מהנדל"ן המניב המוחזק על ידי החברה. עליית ריבית ההיוון היא תולדה של משבר האשראי העולמי.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
