שוק האג"ח הקונצרני סוער: התל בונד 40 צנח 3.8%, מידרוג ומעלות חתכו דירוגים

אג"ח ד' של אי.די.בי אחזקות נפלה ב-11%. מעלות הודיעה כי היא בוחנת מחדש את דירוג ההתחייבויות של כלל ביטוח, הפניקס החזקות ואיילון החזקות
קובי ישעיהו |

שוק האג"ח הקונצרני לא נרגע. על רקע הסערה בשווקי ההון בכלל, ובשוק האג"ח הקונצרני בפרט, הודיעה היום חברת S&P מעלות כי היא בוחנת מחדש את דירוג ההתחייבויות של החברות כלל ביטוח, הפניקס החזקות ואיילון החזקות (Credit Watch/ )Negative.

בחברת הדירוג מנמקים את ההחלטה בהתאמת מתודולוגיית הדירוג של חברות ההחזקה של חברות הביטוח למתודולוגיית הדירוג של S&P מעלות. מעלות תבחן את החוסן הפיננסי (Financial Strength Rating "FSR") בהתאם למתודולוגית הדירוג של חברות הביטוח וביחס אליו יקבעו דירוג החוב של חברות הביטוח, לרבות חוב נחות (כתבי התחייבויות נדחים), והתחייבויות של חברות ההחזקה.

במעלות אומרים כי דירוג התחייבויות של חברות ההחזקה יהיה נמוך מדירוג ה-FCR, בשל הנחיתות המבנית של חברות ההחזקה למול חברות הביטוח. מעלות תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים, עם תום תהליך הבדיקה של כל אחת מהחברות המוזכרות לעיל.

במקביל, דיווחה היום חברת מידרוג על הורדת אופק הדירוג של התחייבויותיה של כלל ביטוח. אופק דירוג איתנות פיננסית של מבטח IFSR ירד מיציב לשלילי וגם אופק הדירוג של כתבי ההתחייבות הנדחים הורד מיציב לשלילי.

בחברת מידרוג אומרים כי דירוג האיתנות הפיננסית של מבטח משקף את יכולת המבטח לעמוד בהתחייבויותיו לבעלי הפוליסות, ולמעשה מבטא את מידת סיכון האשראי הבסיסי של חברת הביטוח. דירוג כתבי ההתחייבות הנדחים מתייחס לסדרות ספציפיות של חוב שהנפיקה החברה ולמעמדן ביחס להתחייבויות הבכירות של החברה, ובראשן פוליסות הביטוח.

הורדת אופק דירוג האיתנות הפיננסית וכתבי ההתחייבות הנדחים נובעת בעיקר מהיחלשות ניכרת בעודפי ההון המחושב ביחס להון הרגולטורי הנדרש וזאת בתקופה של הרעה בסביבה העסקית.. ההון העצמי הנדרש מהחברה בסוף הרבעון השני על פי תקנות ההון הינו כ-3.10 מיליארד שקל וההון העצמי המחושב עומד על כ-3.24 מיליארד שקל - עודף ההון בסך של כ-134.4 מיליון ש"ח מהווה כ-4.3% בלבד מההון העצמי הנדרש.

עוד מציינים במידרוג כי בסוף אוקטובר גייסה החברה 200 מיליון שקל מבנק הפועלים כנגד הנפקת כתב התחייבות נדחה, אשר יוכר לה לצורך חישוב ההון המשני. "לשוקי ההון השפעה ניכרת על רווחיה של החברה ועל הונה העצמי. הורדת אופק הדירוג, נובעת גם מאי הוודאות הגבוהה בשווקים הפיננסיים, המתבטאת במגמה שלילית בשוקי ההון אשר עלולה להמשיך ופגוע בתוצאות הכספיות ובהונה העצמי ברבעונים הקרובים, לרבות הפסדים בתיק הנוסטרו ואובדן דמי ניהול מפוליסות משתתפות ברווחים". להערכת מידרוג, עודף ההון עלול לקטון עוד במהלך הרבעון השלישי, גם בהתחשב בגיוס שביצעה החברה.

העמקת ההאטה הכלכלית עלולה להשפיעה באופן שלילי על שיעור הפדיונות בביטוח החיים, על ההכנסות מפרמיות ועל שיעור התביעות.

יש לציין כי כלל החזקות עסקי ביטוח (החברה האם) התחייבה להשלים את ההון העצמי הנדרש מהחברה על פי תקנות ההון, עד ל-50% מההון. התחייבות זו תמומש רק כאשר ההון יהיה שלילי, ותקפה כל עוד החברה האם תהיה בעלת השליטה בחברה. בהתאם להיתר השליטה שנתן המפקח על הביטוח לחברת אידיבי אחזקות, התחייבה אידי בי אחזקות לקים את התחייבות החברה האם.

ההודעות של S&P מעלות ומידרוג נראות כלא משמעותית לשוק האג"ח, מכיוון שלא מדובר על הורדת דירוג כמו במקרה של בז"ן בשבוע שעבר, אלא רק על "בחינה מחדש" של התחייבויות. ואולם, ברמת העצבנות הגבוהה השוררת כיום בשוק כל הודעה עם גוון שלילי תורמת לאווירה העכורה.

בינתיים, המפולת בשוק האג"ח הקונצרני נמשכה היום, אם כי הירידות התמתנו לקראת סיום המסחר, במקביל להתמתנות הירידות בשוק המניות. מדד התל-בונד 40 רשם בסיום ירידה של 3.8% והתל-בונד 20 הסתפק בירידה של 1.5%. בירידות חדות בלטו אגרות החוב של החברות בקבוצת אי.די.בי, דלק נדלן וקבוצת גזית גלוב.

גזית גלוב, אגב, דיווחה הבוקר כי היא תבצע הפחתה חשבונאית נטו, שאינה על בסיס מזומן בגובה של כ-600 מיליון שקלים כתוצאה מירידת ערך נכסי נדל"ן ומירידת שווי אחזקותיה במניית אטריום. אנליסט בכיר אמר ל-bizportal כי עצם ההפחתה לא משפיעה על האיתנות הפיננסית של החברה ואינה אמורה להשפיע על מחיר היעד של המנייה, שכן ההפחתה בהון נובעת למעשה מעניין חשבונאי בשל עליית ריבית ההיוון ולא מירידת תזרים המזומנים מהנדל"ן המניב המוחזק על ידי החברה. עליית ריבית ההיוון היא תולדה של משבר האשראי העולמי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.