אפריקה ישראל: בימים הקרובים לבייב צפוי להכניס שותפים לפרויקטים בניו יורק
לאחר חודשיים מהדיווח על חתימתו של מזכר עקרונות בין חברה בת של אפריקה ישראל לבין תאגיד זר, שהינו קרן השקעות שבסיסה במזרח הרחוק בקשר עם ביצוע עסקאות לרכישת זכויות על ידי הרוכשת במספר פרויקטי נדל"ן בארה"ב, מספקת היום אפריקה פרטים נוספים ומציינת, כי המכירה לא צפויה להניב לחברה רווח הון מהותי אך ינקה לה מעט את המאזן.
בנוגע, להסכם למכירת מלוא זכויותיה בשטחי המסחר והקמעונאות בפרויקט הממוקם ב- 23 Wall Street וב- "15 Broad Street" בניו יורק, תמורת סך כולל של 150 מיליון דולר ארה"ב אומרת היום אפריקה, כי הצדדים החלו בפעולות להשלמת הסכם המכירה ולאחר השלמתו, אפריקה ארה"ב תמשיך לנהל את הנכס הנמכר, בהתאם להסכם ניהול שייחתם בין הצדדים.
בנוגע להסכם להקצאת 49.9% מהזכויות בשני תאגידים המחזיקים בזכויות בפרויקט "The Clock Tower" בניו-יורק, בהן מחזיקה החברה בעקיפין במלוא הזכויות, תמורת השקעת הרוכשת בהון תאגידי מגדל השעון בסך כולל של כ- 149.7 מיליון דולר ארה"ב, מספקת אפריקה פרטים נוספים ואומרת, כי הוסכם, כי תוקם ועדת היגוי משותפת לתאגידי מגדל השעון, בה יהיו לכל צד שני נציגים (וזאת כל עוד החזקות הצדדים בהון תאגידי מגדל השעון יחולקו 50.1% - 49.9%, כאשר כל עליה מעל לשיעור זה של מי מהצדדים תזכה את הצד ששיעור אחזקותיו עלה במינוי נציג שלישי). כאשר, השלמתה של עסקת ההקצאה נקבעה לחול בימים הקרובים.
החברה מציינת, כי בהתאם לכללי החשבונאות הבינלאומיים (IFRS) החלים על החברה, מוצג הנכס הנמכר בדוחות הכספיים לשנת 2007 בשווי משוערך ולכן החברה צפויה לרשום בדוחותיה הכספיים רווח נוסף בגין העסקה נשוא הסכם המכירה בסך של כ- 6.2 מיליון דולר דולר. החברה אינה צפויה לרשום רווח מהותי בגין עסקת ההקצאה. כפוף להשלמת שתי העסקאות, צפוי סך התחייבויות החברה במאזנה המאוחד לקטון בכ- 118.5 מיליון דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
