אפריקה ישראל: בימים הקרובים לבייב צפוי להכניס שותפים לפרויקטים בניו יורק

לאחר חודשיים מהדיווח על חתימתו של מזכר עקרונות בין אפריקה ישראל לבין תאגיד זר מודיעה היום החברה על התקדמות מהותית בעסקה
אריאל אטיאס |

לאחר חודשיים מהדיווח על חתימתו של מזכר עקרונות בין חברה בת של אפריקה ישראל לבין תאגיד זר, שהינו קרן השקעות שבסיסה במזרח הרחוק בקשר עם ביצוע עסקאות לרכישת זכויות על ידי הרוכשת במספר פרויקטי נדל"ן בארה"ב, מספקת היום אפריקה פרטים נוספים ומציינת, כי המכירה לא צפויה להניב לחברה רווח הון מהותי אך ינקה לה מעט את המאזן.

בנוגע, להסכם למכירת מלוא זכויותיה בשטחי המסחר והקמעונאות בפרויקט הממוקם ב- 23 Wall Street וב- "15 Broad Street" בניו יורק, תמורת סך כולל של 150 מיליון דולר ארה"ב אומרת היום אפריקה, כי הצדדים החלו בפעולות להשלמת הסכם המכירה ולאחר השלמתו, אפריקה ארה"ב תמשיך לנהל את הנכס הנמכר, בהתאם להסכם ניהול שייחתם בין הצדדים.

בנוגע להסכם להקצאת 49.9% מהזכויות בשני תאגידים המחזיקים בזכויות בפרויקט "The Clock Tower" בניו-יורק, בהן מחזיקה החברה בעקיפין במלוא הזכויות, תמורת השקעת הרוכשת בהון תאגידי מגדל השעון בסך כולל של כ- 149.7 מיליון דולר ארה"ב, מספקת אפריקה פרטים נוספים ואומרת, כי הוסכם, כי תוקם ועדת היגוי משותפת לתאגידי מגדל השעון, בה יהיו לכל צד שני נציגים (וזאת כל עוד החזקות הצדדים בהון תאגידי מגדל השעון יחולקו 50.1% - 49.9%, כאשר כל עליה מעל לשיעור זה של מי מהצדדים תזכה את הצד ששיעור אחזקותיו עלה במינוי נציג שלישי). כאשר, השלמתה של עסקת ההקצאה נקבעה לחול בימים הקרובים.

החברה מציינת, כי בהתאם לכללי החשבונאות הבינלאומיים (IFRS) החלים על החברה, מוצג הנכס הנמכר בדוחות הכספיים לשנת 2007 בשווי משוערך ולכן החברה צפויה לרשום בדוחותיה הכספיים רווח נוסף בגין העסקה נשוא הסכם המכירה בסך של כ- 6.2 מיליון דולר דולר. החברה אינה צפויה לרשום רווח מהותי בגין עסקת ההקצאה. כפוף להשלמת שתי העסקאות, צפוי סך התחייבויות החברה במאזנה המאוחד לקטון בכ- 118.5 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.