אמיר אדר מהראל פיננסים: "מחיר מניית כיל משקף תרחיש פסימי למדי וזאת בלשון המעטה"
מניית כיל נסחרת בשעה זו בעליות שערים ולמעשה זו המניה היחידה בבורסה בת"א (מבין מניות מדד ת"א-100) שצבועה כעת בירוק. אמיר אדר, מנהל מנהל מחקר בהראל פיננסים אומר כי היום "דעתנו החיובית על כיל נותרת בעינה וזאת למרות החשש מהמשך חולשה בטווח הקצר. אנו סבורים כי מחירה הנוכחי של המניה משקף תרחיש פסימי למדי וזאת בלשון המעטה."
אדר מציין כי מבט לשער המניה ולשער הדולר העדכני (עליה של 13.4% מתחילת החודש) מראה כי מחירה הנוכחי של מניית כיל משקף מחיר אשלג של כ- 220 דולר לטון, המרווח התפעולי המשתקף לסקטור הדשנים עומד על כ- 20%, נמוך משנת 2005 בו עמד על כ- 22%." ומציין גם, כי "מגזר התכלית והתעשייה מהווים כבר כ- 30% משוויה של החברה".
אדר מתייחס למספר נקודות משיחת הוועידה עם פוטאש:
1. תקופת המתנה מביאה להתאמת ההיצע לביקוש
"רמת מחירי הסחורות, מחנק האשראי בברזיל ובארה"ב והצפי להמשך ירידות במחירי החנקן והפוספט עשויים להוביל להמשך האטה בביקוש לדשנים לתקופה נוספת של בין 4 ל- 6 חודשים, כלומר מרץ 2009 (לקראת עונת הזריעה בארה"ב). במקביל היצרנים מצמצמים היקפי ייצור, במקרה של פוטאש השביתה המתמשכת הנה תחליף לצמצום היקף הפעילות, נציין כי בתחום הפוספט נעשים צעדים דומים (מוסאיק ו-OCP) וכך גם בתחום החנקן. הנהלת פוטאש ציינה כי גם בתרחיש של ירידת צריכת אשלג בארה"ב הערכות הפסימיות עומדות טווח של 5% עד 10% כלומר ירידה של 400 אלף טון בלבד."
2. סין
"ההערכה הנה כי לסין נותרו מלאי אשלג של 2.2 עד 3 מיליון טון אשלג, מתוכם 1 מיליון טון בצינורות ההפצה המקומיים והיתר בנמלים. הנהלת פוטאש מניחה כי החוזה יסגר עד תום הרבעון הראשון ואינה פוסלת סגירה מקודמת עד לתום שנת 2008 כפי שתוכנן טרם המשבר. לפי שעה היא אינה סבורה כי ההודים יקדימו גם השנה את הסינים."
3. הודו תקזז במקצת את ההאטה בברזיל
"ההאטה בברזיל בחודש האחרון צפויה להוביל לכך שהיבוא יסתכם בטווח של כ- 6.3 עד 6.8 מילין טון אשלג, ירידה של 800 אלף טון עד 1.1 מיליון טון מהערכתם הקודמת. נציין כי כמויות אלו הנן מחצית מהרמה האופטימאלית במדינה. בהודו לעומת זאת פוטאש מעלה את התחזית ל- 5 מיליון טון (500 אלף טון מעל התחזית הקודמת) וצופה גידול נוסף בשנת 2009."
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
