אמיר אדר מהראל פיננסים: "מחיר מניית כיל משקף תרחיש פסימי למדי וזאת בלשון המעטה"

יוסי פינק |

מניית כיל נסחרת בשעה זו בעליות שערים ולמעשה זו המניה היחידה בבורסה בת"א (מבין מניות מדד ת"א-100) שצבועה כעת בירוק. אמיר אדר, מנהל מנהל מחקר בהראל פיננסים אומר כי היום "דעתנו החיובית על כיל נותרת בעינה וזאת למרות החשש מהמשך חולשה בטווח הקצר. אנו סבורים כי מחירה הנוכחי של המניה משקף תרחיש פסימי למדי וזאת בלשון המעטה."

אדר מציין כי מבט לשער המניה ולשער הדולר העדכני (עליה של 13.4% מתחילת החודש) מראה כי מחירה הנוכחי של מניית כיל משקף מחיר אשלג של כ- 220 דולר לטון, המרווח התפעולי המשתקף לסקטור הדשנים עומד על כ- 20%, נמוך משנת 2005 בו עמד על כ- 22%." ומציין גם, כי "מגזר התכלית והתעשייה מהווים כבר כ- 30% משוויה של החברה".

אדר מתייחס למספר נקודות משיחת הוועידה עם פוטאש:

1. תקופת המתנה מביאה להתאמת ההיצע לביקוש

"רמת מחירי הסחורות, מחנק האשראי בברזיל ובארה"ב והצפי להמשך ירידות במחירי החנקן והפוספט עשויים להוביל להמשך האטה בביקוש לדשנים לתקופה נוספת של בין 4 ל- 6 חודשים, כלומר מרץ 2009 (לקראת עונת הזריעה בארה"ב). במקביל היצרנים מצמצמים היקפי ייצור, במקרה של פוטאש השביתה המתמשכת הנה תחליף לצמצום היקף הפעילות, נציין כי בתחום הפוספט נעשים צעדים דומים (מוסאיק ו-OCP) וכך גם בתחום החנקן. הנהלת פוטאש ציינה כי גם בתרחיש של ירידת צריכת אשלג בארה"ב הערכות הפסימיות עומדות טווח של 5% עד 10% כלומר ירידה של 400 אלף טון בלבד."

2. סין

"ההערכה הנה כי לסין נותרו מלאי אשלג של 2.2 עד 3 מיליון טון אשלג, מתוכם 1 מיליון טון בצינורות ההפצה המקומיים והיתר בנמלים. הנהלת פוטאש מניחה כי החוזה יסגר עד תום הרבעון הראשון ואינה פוסלת סגירה מקודמת עד לתום שנת 2008 כפי שתוכנן טרם המשבר. לפי שעה היא אינה סבורה כי ההודים יקדימו גם השנה את הסינים."

3. הודו תקזז במקצת את ההאטה בברזיל

"ההאטה בברזיל בחודש האחרון צפויה להוביל לכך שהיבוא יסתכם בטווח של כ- 6.3 עד 6.8 מילין טון אשלג, ירידה של 800 אלף טון עד 1.1 מיליון טון מהערכתם הקודמת. נציין כי כמויות אלו הנן מחצית מהרמה האופטימאלית במדינה. בהודו לעומת זאת פוטאש מעלה את התחזית ל- 5 מיליון טון (500 אלף טון מעל התחזית הקודמת) וצופה גידול נוסף בשנת 2009."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.