אמיר אדר מהראל פיננסים: "מחיר מניית כיל משקף תרחיש פסימי למדי וזאת בלשון המעטה"
מניית כיל נסחרת בשעה זו בעליות שערים ולמעשה זו המניה היחידה בבורסה בת"א (מבין מניות מדד ת"א-100) שצבועה כעת בירוק. אמיר אדר, מנהל מנהל מחקר בהראל פיננסים אומר כי היום "דעתנו החיובית על כיל נותרת בעינה וזאת למרות החשש מהמשך חולשה בטווח הקצר. אנו סבורים כי מחירה הנוכחי של המניה משקף תרחיש פסימי למדי וזאת בלשון המעטה."
אדר מציין כי מבט לשער המניה ולשער הדולר העדכני (עליה של 13.4% מתחילת החודש) מראה כי מחירה הנוכחי של מניית כיל משקף מחיר אשלג של כ- 220 דולר לטון, המרווח התפעולי המשתקף לסקטור הדשנים עומד על כ- 20%, נמוך משנת 2005 בו עמד על כ- 22%." ומציין גם, כי "מגזר התכלית והתעשייה מהווים כבר כ- 30% משוויה של החברה".
אדר מתייחס למספר נקודות משיחת הוועידה עם פוטאש:
1. תקופת המתנה מביאה להתאמת ההיצע לביקוש
"רמת מחירי הסחורות, מחנק האשראי בברזיל ובארה"ב והצפי להמשך ירידות במחירי החנקן והפוספט עשויים להוביל להמשך האטה בביקוש לדשנים לתקופה נוספת של בין 4 ל- 6 חודשים, כלומר מרץ 2009 (לקראת עונת הזריעה בארה"ב). במקביל היצרנים מצמצמים היקפי ייצור, במקרה של פוטאש השביתה המתמשכת הנה תחליף לצמצום היקף הפעילות, נציין כי בתחום הפוספט נעשים צעדים דומים (מוסאיק ו-OCP) וכך גם בתחום החנקן. הנהלת פוטאש ציינה כי גם בתרחיש של ירידת צריכת אשלג בארה"ב הערכות הפסימיות עומדות טווח של 5% עד 10% כלומר ירידה של 400 אלף טון בלבד."
2. סין
"ההערכה הנה כי לסין נותרו מלאי אשלג של 2.2 עד 3 מיליון טון אשלג, מתוכם 1 מיליון טון בצינורות ההפצה המקומיים והיתר בנמלים. הנהלת פוטאש מניחה כי החוזה יסגר עד תום הרבעון הראשון ואינה פוסלת סגירה מקודמת עד לתום שנת 2008 כפי שתוכנן טרם המשבר. לפי שעה היא אינה סבורה כי ההודים יקדימו גם השנה את הסינים."
3. הודו תקזז במקצת את ההאטה בברזיל
"ההאטה בברזיל בחודש האחרון צפויה להוביל לכך שהיבוא יסתכם בטווח של כ- 6.3 עד 6.8 מילין טון אשלג, ירידה של 800 אלף טון עד 1.1 מיליון טון מהערכתם הקודמת. נציין כי כמויות אלו הנן מחצית מהרמה האופטימאלית במדינה. בהודו לעומת זאת פוטאש מעלה את התחזית ל- 5 מיליון טון (500 אלף טון מעל התחזית הקודמת) וצופה גידול נוסף בשנת 2009."
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
בהשקעה של 5 מיליון שקלים: משרד האנרגיה מציג תכנית פעולה לקידום החינוך לאנרגיה מקיימת בישראל ובכך להשפיע על הדור הצעיר כך שיהיה מודע, יוזם ואחראי יותר בכל הנוגע לשימוש מושכל באנרגיה, לחיסכון בצריכת חשמל ולמעבר לאנרגיות מתחדשות
התכנית החדשה ביוזמת החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, ממליצה על השקעה בהיקף של כ־5 מיליון ש"ח לשנה כאשר השאיפה היא להגיע למעל ל־400,000 ילדים וילדות ובני נוער, שייחשפו לתכנים החינוכיים בתחום האנרגיה המקיימת בצורה ישירה ועקיפה בכל שנה. כ־350,000 תלמידים ותלמידות צפויים לבקר בתערוכות המדע שיוקמו, 50,000 משתתפים ייחשפו לתכנים דרך קורסים דיגיטליים, חוגים, יוזמות קהילתיות ותוכן ברשתות החברתיות. בנוסף, כ־10,000 תלמידים צפויים לקחת חלק בתוכניות חקר ובהכשרות ייעודיות, בעוד מאות מורים ומנחים יעברו הכשרה וליווי מקצועי. התוכנית ממליצה לקדם יוזמות חקר בשיתוף משרד החינוך דרך שילוב אפיקי הפעולה הפורמליים והבלתי פורמליים, לייצר המשכיות ולבנות תשתית קבועה של חינוך לאנרגיה מקיימת בפריסה ארצית.
מחקרים מהארץ ומהעולם מצביעים על כך שתוכניות חינוך שמקודמות על ידי ממשלות תורמות להגברת המודעות הציבורית, מעודדות מעורבות קהילתית ומסייעות בעמידה ביעדים להפחתת פליטות ולשימוש מושכל באנרגיה. התכנית ביוזמת משרד האנרגיה צפויה לשלב ידע עדכני מתחומי החינוך, המדע והסביבה ושמה דגש על פיתוח חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויזמות בקרב ילדים ובני נוער, תוך שילוב עקרונות של חדשנות פדגוגית, למידה מבוססת מחקר ונגישות לכלל מגזרי האוכלוסייה בישראל.
מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר: "במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים כי מעורבות ממשלתית בחינוך לאנרגיה היא נדבך חיוני במימוש היעדים הלאומיים להפחתת פליטות. חינוך מגיל צעיר לערכים של חיסכון באנרגיה, מודעות לחשיבות של אנרגיה מתחדשת, והבנה טכנולוגית - הוא הבסיס לשינוי התנהגותי ארוך טווח ולבניית משק אנרגיה יציב ובר-קיימא. הדור הצעיר הוא המפתח לעתיד של אנרגיה נקייה ויעילה. באמצעות חינוך והשראה מגיל צעיר נוכל לטפח אחריות סביבתית וחדשנות, שיקדמו את ישראל לעבר משק אנרגיה יעיל".
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוזמות חינוכיות קודמות שיזם משרד האנרגיה בתחום האנרגיה המקיימת, היו אתר האינטרנט הלימודי "אנרגיה בראש אחר" או באמצעות תערוכת אנרגיה "כח סוס" במוזיאון המדע בירושלים, אליה נחשפו בשנה האחרונה מעל ל-200 אלף מבקרים.
