אמיר אדר מהראל פיננסים: "מחיר מניית כיל משקף תרחיש פסימי למדי וזאת בלשון המעטה"
מניית כיל נסחרת בשעה זו בעליות שערים ולמעשה זו המניה היחידה בבורסה בת"א (מבין מניות מדד ת"א-100) שצבועה כעת בירוק. אמיר אדר, מנהל מנהל מחקר בהראל פיננסים אומר כי היום "דעתנו החיובית על כיל נותרת בעינה וזאת למרות החשש מהמשך חולשה בטווח הקצר. אנו סבורים כי מחירה הנוכחי של המניה משקף תרחיש פסימי למדי וזאת בלשון המעטה."
אדר מציין כי מבט לשער המניה ולשער הדולר העדכני (עליה של 13.4% מתחילת החודש) מראה כי מחירה הנוכחי של מניית כיל משקף מחיר אשלג של כ- 220 דולר לטון, המרווח התפעולי המשתקף לסקטור הדשנים עומד על כ- 20%, נמוך משנת 2005 בו עמד על כ- 22%." ומציין גם, כי "מגזר התכלית והתעשייה מהווים כבר כ- 30% משוויה של החברה".
אדר מתייחס למספר נקודות משיחת הוועידה עם פוטאש:
1. תקופת המתנה מביאה להתאמת ההיצע לביקוש
"רמת מחירי הסחורות, מחנק האשראי בברזיל ובארה"ב והצפי להמשך ירידות במחירי החנקן והפוספט עשויים להוביל להמשך האטה בביקוש לדשנים לתקופה נוספת של בין 4 ל- 6 חודשים, כלומר מרץ 2009 (לקראת עונת הזריעה בארה"ב). במקביל היצרנים מצמצמים היקפי ייצור, במקרה של פוטאש השביתה המתמשכת הנה תחליף לצמצום היקף הפעילות, נציין כי בתחום הפוספט נעשים צעדים דומים (מוסאיק ו-OCP) וכך גם בתחום החנקן. הנהלת פוטאש ציינה כי גם בתרחיש של ירידת צריכת אשלג בארה"ב הערכות הפסימיות עומדות טווח של 5% עד 10% כלומר ירידה של 400 אלף טון בלבד."
2. סין
"ההערכה הנה כי לסין נותרו מלאי אשלג של 2.2 עד 3 מיליון טון אשלג, מתוכם 1 מיליון טון בצינורות ההפצה המקומיים והיתר בנמלים. הנהלת פוטאש מניחה כי החוזה יסגר עד תום הרבעון הראשון ואינה פוסלת סגירה מקודמת עד לתום שנת 2008 כפי שתוכנן טרם המשבר. לפי שעה היא אינה סבורה כי ההודים יקדימו גם השנה את הסינים."
3. הודו תקזז במקצת את ההאטה בברזיל
"ההאטה בברזיל בחודש האחרון צפויה להוביל לכך שהיבוא יסתכם בטווח של כ- 6.3 עד 6.8 מילין טון אשלג, ירידה של 800 אלף טון עד 1.1 מיליון טון מהערכתם הקודמת. נציין כי כמויות אלו הנן מחצית מהרמה האופטימאלית במדינה. בהודו לעומת זאת פוטאש מעלה את התחזית ל- 5 מיליון טון (500 אלף טון מעל התחזית הקודמת) וצופה גידול נוסף בשנת 2009."
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
