המהלך של טרישה חיזק את הדולר: מטפס מול האירו לרמה הגבוהה ביותר מתחילת השנה
הדולר מתחזק היום לרמתו הגבוהה ביותר ביחס לאירו מאז תחילת השנה, לאחר שהבנק המרכזי באירופה חתך את תחזית הצמיחה לאזור האירו, מהלך שהצית ספקולציות המדברות על הורדת הריבית באזור.
האירו מעמיק היום את הפסדיו ביחס לדולר לאחר שיושב ראש משרד האוצר באירופה, ז'אן קלוד ג'אנקר, אמר שהמטבע האירופאי מוערך יתר על המידה למרות צניחתו לאחרונה.
אי הוודאות באזור האירו "גבוהה במיוחד", כך אמר היום נגיד הבנק המרכזי באירופה, לאחר שהותיר את הריבית באזור האירו ברמה של 4.25%. אך טרישה אזהיר כי האינפלציה עדיין גבוהה ומהווה סיכון לכלכלה.
"טרישה נותר 'ניצי' על האינפלציה, אך השווקים מתמקדים בעיקר על הנמכת ציפיות הצמיחה הכלכלית של הבנק המרכזי באירופה לאזור האירו", אמר אשרף לאיידי, אסטרטג מט"ח בכיר ב-CMC שווקים. "המהלך מחזק את האפשרות להורדת ריבית במחצית השנייה של 2009".
צוות הבנק המרכזי באירופה הנמיך היום את תחזית הצמיחה הכלכלית של אזור האירו לשנת 2008 לכ-1.4% משיעור של 1.8% קודם לכן, ואת התחזית לשנת 2009 לרמה של 1.2% משיעור של 1.5% קודם לכן. הבנק גם העלה את התחזיות האינפלציוניות לשנה הנוכחית ל-3.5% ולשנת 2009 ל-2.6% מרמה של 3.4% ו-2.4% בהתאמה.
לאחרונה במסחר בניו יורק, האירו נחלש ב-0.9% לרמה של 1.4362 דולר, לאחר שנחלש לרמת שפל תוך יומית של 1.4327 מוקדם יותר, הרמה הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2007, על פי סוכנות הידיעות רויטרס.
האירו נחלש היום גם ביחס ליין לרמה של 154.83 יין, הרמה הנמוכה ביותר מאז חודש מארס, ירידה יומית של 1.3%. מדד הדולר בבורסת ה-ICE, העוקב אחר ערכו של השטר הירוק ביחס לסל המטבעות העיקריים, התחזק ב-0.6% לרמה של 78.520 נקודות.
גם קרן המטבע הבינלאומית הוסיפה היום לכוחו של הדולר, לאחר שהצהירה כי השטר האמריקני קרוב יותר מתמיד לנקודת שווי המשקל של הטווח הבינוני.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
