לזאר רוכש עוד מניות דלק רכב: הגיע כבר להחזקה של 6.7%

החברה תפרסם את הדוחות הכספיים לרבעון השני בשבוע הבא. יובל בן זאב מכלל פיננסים: "צפויים רווחי שיא; ישנן 150 מיליון סיבות לחייך"

לפני כשבועיים נודע כי בית ההשקעות לזאר (lazard asset management) הפך להיות בעל עניין בדלק רכב לאחר שהגיע להחזקה כוללת של 4.5 מיליון מניות (5.05% מסך הון המניות). בשבועיים האחרונים המשיך לזאר לקנות עוד מניות דלק רכב בהיקף של 76 מיליון דולר והגיע להחזקה כוללת של 6.67% מהחברה.

כל הרכישות שביצע לזאר נעשו בבורסה, ללא עסקאות מחוץ לבורסה. הקניות האחרונות בוצעו בעיקר ב-4 הימים האחרונים של חודש יולי. מניית דלק רכב, שזינקה בכ-10% בשבועיים האחרונים של חודש יולי, עדיין רחוקה כ-13% מהשיא שרשמה באמצע חודש יוני.

לזאר הינו אחד מבתי ההשקעות הגדולים בעולם. הוא הוקם בשנת 1848 בניו-אורלינס, ארה"ב, ומספק שירותי ייעוץ השקעות ב-21 מדינות שונות בעולם. יו"ר ומנכ"ל החברה הוא ברוס וסרשטיין. בשנת 2007 רשם לזאר, אשר נסחר בניו-יורק תחת הסימול "laz", הכנסות של 2.01 מיליארד דולר. לזאר מעסיק 2,460 עובדים ומנהל נכסים בהיקף של 134.2 מיליארד דולר.

דלק רכב תפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של 2008 בשבוע הבא. "להערכתנו", אומר יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר בכלל פיננסים, "צפויים רווחי שיא ורווחיות שיא אשר יתורגמו לדיבידנד גבוה. ברבעון השני מכרה החברה כ-12 אלף מכוניות חדשות - עלייה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד אך ירידה לעומת 14 אלף רכבים ברבעון הראשון של השנה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

תמימות דעים בועדה המוניטרית - האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית - כמו שמגלים הפרוטקולים - תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שהנגיד ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים להורדת ריבית ב-20 לאוגוסט היו אפסיים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות רבית. הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.

שוק העבודה, פרמיות הסיכון ושוק הדיור

בוועדה הקדישו גם הרבה תשומת לב לשוק העבודה, שנראה כי חזר כמעט לחלוטין לרמות שלפני מבצע "עם כלביא". שיעור האבטלה הרחבה בקרב בני 15+ עמד ביולי על 3.5%, בדומה לרמה שלו ערב המבצע. גם שיעור המשרות הפנויות עלה וחזר לרמות הרגילות, ושיעורי התעסוקה וההשתתפות חזרו גם הם למצב שלהם בנורמה. השיעור של ההנעדרים ממקום העבודה בגלל שירות מילואים ירד ל־0.8% שזה אמנם ירידה משמעותית ביחס לחודש הקודם, אבל היא עדיין גבוהה ביחס למצב לפני הלחימה - מטעמים מובנים. במקביל, השכר הנומינלי במרץ-מאי עלה בקצב שנתי של 4.4% בכלל המשק וב־5% במגזר העסקי, מה שמראה שיש המשך של לחצי שכר במשק.