מי חושש יותר מפיטורים? נשים, מבוגרים - וגם הבכירים עם משכורות העתק
9.5% מהעובדים בישראל חוששים לאבד את מקום עבודתם בגלל ההאטה בצמיחה הכלכלית במשק והירידה בשער הדולר. כך עולה מסקר ORS לשוק התעסוקה, אשר נערך בקרב 500 נשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בארץ. מרבית הנשאלים (63.9%) הצהירו כי אינם חוששים כלל למקום עבודתם, ואילו 19.9% חוששים במידה מסוימת.
נשים ומבוגרים חוששים יותר מפיטורים: 11.5% מהנשים הביעו חשש מפיטורים בהשוואה ל-7.5% מהגברים, ובקרב העובדים בגילאים 55-64 - 19.1% הביעו חשש מפיטורים (פי 2 מהשיעור בכלל האוכלוסייה). עמוס לוזון, מנכ"ל ORS, אינו מופתע מהנתון: "עובדים מבוגרים יחסית שנפלטים כיום ממעגל העבודה מתקשים למצוא מקום עבודה חדש, ובמקרים רבים מוצאים את עצמם יוצאים לפרישה כפויה 10 ואפילו 15 שנים לפני הזמן".
הסקר מצביע על נתון נוסף שאינו מפתיע - בעלי הכנסה נמוכה חוששים יותר מאיבוד מקום עבודתם (14.4% לעומת 8.4% מהעובדים בעלי הכנסה ממוצעת), אולם ישנו גם נתון מפתיע: בעלי הכנסה גבוהה מאוד המשתייכים לעשירונים העליונים חוששים גם הם מפיטורים (9.9%).
מי יעזוב תמורת פיצויים?
רק 7.4% מהעובדים יעזבו את מקום עבודתם ברגע שהצעת החוק לתשלום פיצויים גם במקרה של התפטרות תאושר ותיכנס לתוקף, או ברגע שייצבר סכום פיצויים משמעותי. 68.8% מהנשאלים השיבו, כי החוק לא משפיע עליהם והם מתכוונים להישאר במקום עבודתם הנוכחי.
לפי חוק פיצויי פיטורים, עובד זכאי לקבל ממעסיקו פיצויים אם הוא פוטר לאחר שעבד במקום למעלה משנה. גובה הפיצויים עומד על חודש על כל שנת עבודה. בימים אלו נשקלים שינויים בחוק אשר יאפשרו גם לעובדים ותיקים שיבחרו להתפטר בעמצם ממקום העבודה לקבל פיצוי חלקי. לפי התיקון לחוק, עובד שהתפטר לאחר 3 שנים ממקום עבודתו יהיה זכאי לפיצויים של כ-66% מהפיצויים להם היה זכאי אילו היה מפוטר.
אולם הסקר מראה, כאמור, שהישראלים לא ימהרו לעזוב את מקום עבודתם גם אם החוק יתוקן והם יהיו זכאים לפיצויים אם יבחרו להתפטר. עם זאת, ניתן לראות כי תושבי הפריפריה ינצלו את החוק יותר מאשר תושבי המרכז: 11.4% מהעובדים באזור חיפה, 11.3% מהעובדים בירושלים ו-8.7% באזור הדרום אמרו כי יעזבו את מקום עבודתם כשהתיקון לחוק ייכנס לתוקף, וזאת לעומת 5.9% בלבד באזור המרכז ו-4.1% בת"א.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")