מי חושש יותר מפיטורים? נשים, מבוגרים - וגם הבכירים עם משכורות העתק
9.5% מהעובדים בישראל חוששים לאבד את מקום עבודתם בגלל ההאטה בצמיחה הכלכלית במשק והירידה בשער הדולר. כך עולה מסקר ORS לשוק התעסוקה, אשר נערך בקרב 500 נשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בארץ. מרבית הנשאלים (63.9%) הצהירו כי אינם חוששים כלל למקום עבודתם, ואילו 19.9% חוששים במידה מסוימת.
נשים ומבוגרים חוששים יותר מפיטורים: 11.5% מהנשים הביעו חשש מפיטורים בהשוואה ל-7.5% מהגברים, ובקרב העובדים בגילאים 55-64 - 19.1% הביעו חשש מפיטורים (פי 2 מהשיעור בכלל האוכלוסייה). עמוס לוזון, מנכ"ל ORS, אינו מופתע מהנתון: "עובדים מבוגרים יחסית שנפלטים כיום ממעגל העבודה מתקשים למצוא מקום עבודה חדש, ובמקרים רבים מוצאים את עצמם יוצאים לפרישה כפויה 10 ואפילו 15 שנים לפני הזמן".
הסקר מצביע על נתון נוסף שאינו מפתיע - בעלי הכנסה נמוכה חוששים יותר מאיבוד מקום עבודתם (14.4% לעומת 8.4% מהעובדים בעלי הכנסה ממוצעת), אולם ישנו גם נתון מפתיע: בעלי הכנסה גבוהה מאוד המשתייכים לעשירונים העליונים חוששים גם הם מפיטורים (9.9%).
מי יעזוב תמורת פיצויים?
רק 7.4% מהעובדים יעזבו את מקום עבודתם ברגע שהצעת החוק לתשלום פיצויים גם במקרה של התפטרות תאושר ותיכנס לתוקף, או ברגע שייצבר סכום פיצויים משמעותי. 68.8% מהנשאלים השיבו, כי החוק לא משפיע עליהם והם מתכוונים להישאר במקום עבודתם הנוכחי.
לפי חוק פיצויי פיטורים, עובד זכאי לקבל ממעסיקו פיצויים אם הוא פוטר לאחר שעבד במקום למעלה משנה. גובה הפיצויים עומד על חודש על כל שנת עבודה. בימים אלו נשקלים שינויים בחוק אשר יאפשרו גם לעובדים ותיקים שיבחרו להתפטר בעמצם ממקום העבודה לקבל פיצוי חלקי. לפי התיקון לחוק, עובד שהתפטר לאחר 3 שנים ממקום עבודתו יהיה זכאי לפיצויים של כ-66% מהפיצויים להם היה זכאי אילו היה מפוטר.
אולם הסקר מראה, כאמור, שהישראלים לא ימהרו לעזוב את מקום עבודתם גם אם החוק יתוקן והם יהיו זכאים לפיצויים אם יבחרו להתפטר. עם זאת, ניתן לראות כי תושבי הפריפריה ינצלו את החוק יותר מאשר תושבי המרכז: 11.4% מהעובדים באזור חיפה, 11.3% מהעובדים בירושלים ו-8.7% באזור הדרום אמרו כי יעזבו את מקום עבודתם כשהתיקון לחוק ייכנס לתוקף, וזאת לעומת 5.9% בלבד באזור המרכז ו-4.1% בת"א.
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
