מי חושש יותר מפיטורים? נשים, מבוגרים - וגם הבכירים עם משכורות העתק
9.5% מהעובדים בישראל חוששים לאבד את מקום עבודתם בגלל ההאטה בצמיחה הכלכלית במשק והירידה בשער הדולר. כך עולה מסקר ORS לשוק התעסוקה, אשר נערך בקרב 500 נשאלים בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בארץ. מרבית הנשאלים (63.9%) הצהירו כי אינם חוששים כלל למקום עבודתם, ואילו 19.9% חוששים במידה מסוימת.
נשים ומבוגרים חוששים יותר מפיטורים: 11.5% מהנשים הביעו חשש מפיטורים בהשוואה ל-7.5% מהגברים, ובקרב העובדים בגילאים 55-64 - 19.1% הביעו חשש מפיטורים (פי 2 מהשיעור בכלל האוכלוסייה). עמוס לוזון, מנכ"ל ORS, אינו מופתע מהנתון: "עובדים מבוגרים יחסית שנפלטים כיום ממעגל העבודה מתקשים למצוא מקום עבודה חדש, ובמקרים רבים מוצאים את עצמם יוצאים לפרישה כפויה 10 ואפילו 15 שנים לפני הזמן".
הסקר מצביע על נתון נוסף שאינו מפתיע - בעלי הכנסה נמוכה חוששים יותר מאיבוד מקום עבודתם (14.4% לעומת 8.4% מהעובדים בעלי הכנסה ממוצעת), אולם ישנו גם נתון מפתיע: בעלי הכנסה גבוהה מאוד המשתייכים לעשירונים העליונים חוששים גם הם מפיטורים (9.9%).
מי יעזוב תמורת פיצויים?
רק 7.4% מהעובדים יעזבו את מקום עבודתם ברגע שהצעת החוק לתשלום פיצויים גם במקרה של התפטרות תאושר ותיכנס לתוקף, או ברגע שייצבר סכום פיצויים משמעותי. 68.8% מהנשאלים השיבו, כי החוק לא משפיע עליהם והם מתכוונים להישאר במקום עבודתם הנוכחי.
לפי חוק פיצויי פיטורים, עובד זכאי לקבל ממעסיקו פיצויים אם הוא פוטר לאחר שעבד במקום למעלה משנה. גובה הפיצויים עומד על חודש על כל שנת עבודה. בימים אלו נשקלים שינויים בחוק אשר יאפשרו גם לעובדים ותיקים שיבחרו להתפטר בעמצם ממקום העבודה לקבל פיצוי חלקי. לפי התיקון לחוק, עובד שהתפטר לאחר 3 שנים ממקום עבודתו יהיה זכאי לפיצויים של כ-66% מהפיצויים להם היה זכאי אילו היה מפוטר.
אולם הסקר מראה, כאמור, שהישראלים לא ימהרו לעזוב את מקום עבודתם גם אם החוק יתוקן והם יהיו זכאים לפיצויים אם יבחרו להתפטר. עם זאת, ניתן לראות כי תושבי הפריפריה ינצלו את החוק יותר מאשר תושבי המרכז: 11.4% מהעובדים באזור חיפה, 11.3% מהעובדים בירושלים ו-8.7% באזור הדרום אמרו כי יעזבו את מקום עבודתם כשהתיקון לחוק ייכנס לתוקף, וזאת לעומת 5.9% בלבד באזור המרכז ו-4.1% בת"א.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
ההצעה של הצוות הביו-משרדי פרסמה דוח להערות הציבור - מס של 9% על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (הבנקים נמצאים ברמה הזו). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופ]ה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית אך מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים, נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה.
הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 16.2 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
הדוח מנתח את מקור הרווחיות החריגה: עליית ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-4.5% גולגלה במלואה ומיידית לריבית על האשראי, אך רק חלקית ובאיטיות לפיקדונות הציבור. התמסורת לריבית על פיקדונות עו"ש עמדה על 0.1% בלבד, ועל פיקדון יומי על 0.32%. התוצאה: פער ריביות שהגיע לשיא של 3.63% בדצמבר 2022.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה המבנית: ריכוזיות וחוסר תחרות
הצוות מצביע על הייחודיות של המערכת הבנקאית הישראלית: ריכוזיות גבוהה (מדד HHI של 0.22, הרבה מעל הסף הבינלאומי של 0.18 המגדיר שוק כ"מרוכז מאוד"), חסמי כניסה משמעותיים, וסביבה רגולטורית מיטיבה. חמשת הבנקים הגדולים מחזיקים בנתחי שוק יציבים כמעט ללא שינוי בעשור האחרון.
