נייר חדרה מגדילה את הנפקת האג"ח בעקבות ביקושי יתר

החברה הגדילה את היקף הגיוס לכ-187 מיליון שקל במסלול הצמוד ולכ-121 מיליון שקל במסלול השקלי
שהם לוי |

חברת נייר חדרה, מקבוצת IDB הודיעה היום כי החליטה להגדיל את גיוס האג"ח המתוכנן עד לכ- 308 מיליון שקל במקום היעד המקורי של 150 מיליון שקל, זאת לאור הביקושים הגבוהים (למעלה מ-800 מיליון שקל) לצד השיפור בשערי הריבית הנקובים בהנפקה. אבי ברנר, מנכ"ל קבוצת נייר חדרה: "הביקושים הגבוהים מהווים הבעת אימון נוספת של שוק ההון בנייר חדרה, ובתוכניותיה האסטרטגיות", ברנר הוסיף "הגיוס ישפר את הנזילות הפיננסית של קבוצת נייר חדרה שתסייע לה במימוש הפרויקטים האסטרטגיים של הקבוצה, בהרחבת הפעילות העסקית ובשיפור תוצאותיה הכספיות." בעקבות הביקושים הגבוהים הגדילה החברה את היקף הגיוס המתוכנן לכ-187מיליון שקל במסלול צמוד המדד, ולכ-121 מיליון שקל במסלול השקלי, בהיקף מצטבר של עד כ-308 מיליון שקל. נייר חדרה הציעה למשקיעים אגרות חוב בהיקף של 150 מיליון שקל בשני מסלולים: צמוד מדד במח"מ 5.2 שנים, ושקלי (לא צמוד) במח"מ 3.8 שנים. בעקבות הביקושים הגבוהים הגדילה החברה את היקף הגיוס המתוכנן לכ-187 מיליון שקל במסלול צמוד המדד, ולכ-121 מיליון שקל במסלול השקלי, בהיקף מצטבר של עד כ-308 מיליון שקל. ריבית הסגירה במכרז המוסדי עמדה על% 4.70 במסלול צמוד המדד, בהקצאה חלקית של 39% למזמינים בריבית הסגירה. במסלול השקלי נסגרה הריבית ב-% 7.45, בהקצאה מלאה למזמינים בריבית הסגירה. ההנפקה נוהלה ע"י כלל פיננסים חיתום בשיתוף פסגות לאומי חיתום והנפקות, סיטי הנפקות, דיסקונט חיתום והנפקות ורוסאריו קפיטל. ההנפקה מיועדת, בין היתר, למימון הקמת מערך הייצור החדש לניירות אריזה ממוחזרים בעלות של כ- 690 מיליון שקל, אשר תושלם על פי התכנון במחצית השנייה של 2009. מדובר במערך ייצור לניירות אריזה ממוחזרים מהמתקדמים מסוגו בעולם שאמור לספק מענה להיקפי הביקוש ההולכים וגדלים של השוק המקומי, בעלות תחרותית ובאיכות גבוהה. כל הסיבים הדרושים לייצור הנייר יגיעו מפסולת נייר וקרטון מקומית שתיאסף על ידי חברת "אמניר", חברת הבת של נייר חדרה, שתוביל את הכפלת שיעורי מיחזור הנייר בישראל לשיעורי מיחזור נייר של כ-45%-50%, הדומים למדינות המתקדמות בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.