הדולר המשיך לשאוב עידוד מפישר: זינק היום בכ-2% והשלים מהלך של יותר מ-5% בפחות מ-24 שעות

השער היציג נקבע על 3.38 שקל לדולר בהמשך להודעה הדרמטית אתמול של נגיד בנק ישראל
שהם לוי |

המסחר בדולר התנהל גם היום, לאורך כל שעות המסחר בהתחזקות של השטר הירוק בשיעור של כ-25 מול השקל. ברקע למסחר הידהד הצעד חסר התקדים של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר להגדיל את רכישות המט"ח היומיות. הדולר התחזק היום בשיעור של 1.992% מול השקל ושערו היציג נקבע על 3.38 שקל. האירו גם שאב כוח גם מהמגמה בשטר הירוק, המטבע האירופאי התחזק ב-2.447% מול השקל ושערו היציג נקבע על 5.335 שקל. אתמול, בצעד חסר תקדים ולאחר שהדולר צנח לשפל חסר תקדים של 12 שנים, בנק ישראל והעומד בראשו פרופ' סטנלי פישר הודיעו, כי החל מה-10 ביולי, יגדיל בנק ישראל את קצב רכישות המט"ח וירכוש מעתה 100 מיליון דולר בממוצע ביום, פי 4 מרכישותיו הקודמות. "אנו מגדילים את היקף הרכישות היומיות ובוחנים כיצד הדבר ישפיע על שער החליפין", אמר גורם בכיר בבנק ישראל ל-Bizportal. "כבר זמן מה שאנו רואים כי סך הביקושים לדולר מול סך ההיצעים הולך וגדל, כלומר הדולר צריך להתחזק". הפועלים: "התנודתיות הגבוהה יחסית תמשך בשבועות הקרובים" השקל נסחר השבוע בתנודתיות מול רוב המטבעות העיקריים. בתחילת המסחר השבוע המשיך השקל להתחזק בחדות ושער הדולר היציג ירד לרמה של 3.23 שקל, ובכך שבר שיא חדש של 11.5 שנים. התיסוף שרשם השקל בימים הראשונים של המסחר השבוע נבע בעיקר מגורמים מקומיים, שסיפקו למטבע המקומי תמיכה, שכן הדולר בעולם שמר על יציבות מול רוב המטבעות העיקריים. השקל קיבל תמיכה מההערכות, כי הריבית בישראל צפויה להמשיך ולעלות בתקופה הקרובה. מנגד, הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב הולכות ומתרחקות, כך שפער הריביות צפוי להמשיך ולהתרחב. ביום חמישי התהפכה מגמת המסחר והשקל נחלש בחדות, לאחר שבנק ישראל הודיע, כי העלה את היקף רכישות המט"ח היומיות שלו מ- 25 מיליון דולר ל- 100 מיליון דולר. המסחר בדולר בשוק המט"ח הישראלי יושפע בתקופה הקרובה גם מהתפתחות המסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם, ונראה כי התנודתיות הגבוהה יחסית תמשך בשבועות הקרובים. יש לציין, שרמת השפל של הדולר מקשה על פעולת החיזוי יותר מתמיד. כעת נראה, כי השקל יושפע בתקופה הקרובה מגורמים מנוגדים. מחד, מתרבים הסימנים כי הצמיחה הכלכלית בישראל מאיטה, הולך וקטן העודף בחשבון השוטף ובנק ישראל מגביר את מאמציו למנוע המשך התיסוף. מאידך, פער הריביות המתרחב מספק תמיכה לשקל. אנו ממליצים להחזיק מט"ח בתיק בשיעור של כ- 10%, תוך פיזור בין מטבעות כגון דולר, אירו והיין היפאני, שמהווה משקל נגד לחששות מפני העמקת משבר האשראי. לאומי: "זרימת ההשקעות לישראל תומכת בשקל" ביום חמישי הודיע בנק ישראל כי הוא מגדיל את קצב רכישות המט"ח לכ- 100מיליון דולר ליום. ההודעה באה לאחר שהדולר רשם שפל של כ- 12 שנים מול השקל. בעקבות כך התהפכה מגמת המסחר בדולר והוא רשם עלייה יומית של כ- 2.6%. הודעה זו של בנק ישראל היא חלק מהודעתו בלקראת סוף מרץ השנה על תוכניתו להגדיל את יתרות המט"ח לרמה של 35-40 מליארד דולר. אז דיבר בנק ישראל על קצב רכישות של כ- 25 מיליון דולר ליום וכעת הגדיל את הקצב פי 4 לכ- 100 מיליון דולר ליום, כך שהיתרה האמורה תושג בפרק זמן קצר בהרבה. נזכיר כי הן ההודעה המקורית בסוף מרץ, הן רכישות מט"ח חריגות נוספות שביצע הבנק ישראל והן הודעתו הנוכחית בדבר האצת הקצב, כולן נעשו כאשר שער החליפין ירד לרמה של 3.2-3.35 שקל לדולר. בעולם נותר הדולר השבוע כמעט ללא שינוי. על עוצמתו היחסית של הדולר השפיעו שני גורמים מנוגדים שקיזזו זה את זה: מחד, חוסר הוודאות לגבי מצב הכלכלה האמריקאית ומנגד נתונים חלשים מגוש האירו. בסיכום שבועי נחלש הדולר בשיעור של כ- 1.9% מול השקל ונחלש בכ- 0.2% מול האירו. גם לאחר התיקון שרשם הדולר, יש לזכור כי הוא השלים מאז תחילת השנה ירידה של כ- 22% מול השקל, מה שמהווה ירידה של כשקל שלם בשער החליפין שקל-דולר. החלשות זו של הדולר מול השקל (שהינה חדה בהרבה מהחלשות בשיעור של כ- 8% בלבד שרשם הדולר מול האירו מתחילת השנה) נבעה בעיקר מכך שבתקופה זו חל קיטון משמעותי בתנועות ההון היוצאות מישראל. מנגד, לא חלה התמתנות דומה בתנועות ההון הנכנסות: תושבי ישראל הקטינו את השקעותיהם בחו"ל בעיקר על רקע המשבר הפיננסי העולמי. זאת חרף העובדה שהמשקיעים הזרים המשיכו להשקיע בישראל בקצב מהיר כפי שעשו בשנים קודמות. פער זה בזרימת ההשקעות לארץ וממנה, לטובת ההשקעות הנכנסות, היה הגורם המכריע שתרם לעוצמתו של המטבע המקומי מתחילת השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.