פישר שולל מס על ייבוא הון כדי להחליש את השקל, ומזהיר: "בתוך זמן קצר נהיה במצב ריאלי פחות טוב"

נגיד בנק ישראל מוטרד מחוזקת השקל ומההאטה הכלכלית הצפויה להגיע בקרוב ארצה
עדי בן ישראל |

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, הביע היום פסימיות באשר למצב הכלכלי בישראל והעריך כי בתוך זמן קצר נראה מצב כלכלי "פחות טוב". פישר נאם ב"סמינר העסקים" לרגל ביקור נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, הביע דאגה באשר להתחזקות השקל והזינוק במחיר הנפט, אולם שיבח את הממשלה על השמירה על יעדי התקציב.

"מאז אמצע 2003, עת בוצעה רפורמה מקיפה בהיבטים מיקרו ומקרו כלכליים, ועד הרביע הראשון של 2008 הצמיחה היתה מעל 5%", אמר פישר. "זאת הייתה תקופה מוצלחת. אני מדבר במושגים של 'עבר' בגלל שאיננו בטוחים לאן הכלכלות המקומית והעולמית הולכות. בנק ישראל חשב בתחילת השנה שאנו כבר צועדים לקראת האטה בקצב צמיחה ואולם לאחרונה עדכנו את התחזית לשנת 2008 כלפי מעלה בעקבות הצמיחה הגבוהה שנרשמה בסוף 2007 ותחילת 2008. הציפיות הן להאטה בקצב הצמיחה בעולם. ואולם, במרבית המדינות הנתונים בפועל מפתיעים לטובה. לאחרונה בארה"ב מדברים על סיכוי נמוך יותר למיתון".

פישר הודה שכלכלנים רבים בעולם הופתעו מכך שמחיר הנפט חצה את ה-100 דולר לחבית והביע דאגה מהשלכות השיא במחיר הנפט על לחצי האינפלציה, אולם הוא הדגיש כי אינפלציית הליבה, כלומר בנטרול מחירי הנפט, נמצאת בתוך או קרוב ליעד גם בישראל וגם במדינות רבות אחרות.

"אנו נמצאים בתקופה מאוד מעניינת מבחינת מדיניות מוניטארית", הוסיף פישר. "צריך להחליט באיזה מינון לטפל באינפלציה כאשר אנו צופים שבתוך זמן קצר נהיה במצב ריאלי פחות טוב".

פישר החמיא לממשלה על שמירת הגירעון ברמה של 1% ב-2008 והדגיש כי "זה שיעור נאה עבור מדינה כמו ישראל אשר בה 8% מהתמ"ג הוא הוצאה ביטחונית". הנגיד רמז כי כאשר יחס החוב תוצר של ישראל יגיע ל-60%, כפי שמתכננים בכירי המשק, ניתן יהיה לשקול הגדלת הגירעון. כיום עומד יחס זה על כ-80%, ופישר ציין כי "כשנגיע קרוב ל-60% נידרש להחליט על המסלול הנכון ליחס חוב תוצר בעתיד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.