בני שרביט עדיין פסימי: "בחודשים האחרונים השוק התנהג מוזר - הפאניקה עלולה לחזור"

"השוק מתייחס לכל ידיעה באור חיובי וזה בעייתי". תמונת מצב: הדאו קרוב לתחתית של מארס, הנאסד"ק רחוק ממנה והמעו"ף רחוק עוד יותר
עדי בן ישראל |

אי הוודאות שולטת ביד רמה בשווקים הפיננסים, והמשקיעים מבולבלים. ב-17 במארס ראו שוקי המניות את התחתית האחרונה עם קריסתו של בית ההשקעות בר סטרנס, אך החילוץ המשולב של ג'יי. פי. מורגן והפדרל ריזרב חיזקו את ביטחון המשקיעים והשווקים התאוששו. עם זאת, בשבועות האחרונים חוזרים שוב החששות הנוגעים למשבר האשראי וההאטה בארה"ב ומדדי המניות מגיבים, אך לא כבעבר.

בזמן שמדד הנאסד"ק איבד 5.6% בטווח זמן של קצת יותר משבועיים ורחוק משמעותית מהתחתית של 2,150 נקודות שנרשמה בחודש מארס, הדאו ג'ונס נפל בכ-9% מהפסגה האחרונה אליה הגיע באמצע חודש מאי והוא רחוק פחות מ-1% מהתחתית שנרשמה במארס. מדד המעו"ף, אגב, "התנתק" מעמיתיו בארה"ב וממשיך במסלול העליות בו החל מאז ראה את התחתית האחרונה במארס. המעו"ף זינק ביותר מ-16% מאז ה-17 במארס.

הקולות בשוק מעורבים. יש המאמינים כי מהלכיו של הפדרל ריזרב צלחו ומרבית המחיקות הקשורות למשבר האשראי כבר בוצעו, אולם מנגד נשמעים קולות אחרים המזהירים מהחרפת המשבר ומהאיום הבא המרחף מעל השווקים: האינפלציה שמוזנת בידי הזינוק במחיר הנפט.

ימים ספורים לאחר קריסת בר סטרנס, כאשר גל העליות בשווקים החל לצאת לדרך, שוחחנו עם בני שרביט, סמנכ"ל השקעות במנורה-מבטחים. שרביט הביע אז דעה פסימית ואמר כי העליות הן תיקון בדרך לירידות נוספות, שכן המצב הכלכלי בארה"ב הוא זה שיכריע לבסוף אם פנינו לירידות או לעליות, והמצב הכלכלי בארה"ב, כידוע, אינו חיובי.

"אני עדיין פסימי", אומר היום שרביט ל-Bizportal. "ארה"ב בהאטה כלכלית והיא תגרור את כל העולם. זה לא משנה אם היא תצא מזה אחרי חודשיים או אחרי שנה כי ההשפעה היא אותה השפעה. אנו צריכים לראות עוד ירידות שערים".

שרביט לא פוסל אפשרות שפאניקת המכירות שליוותה את המשקיעים בינואר ולאחר מכן במארס תחזור על עצמה. לדבריו, "הפאניקה עלולה לחזור מסיבה פשוטה: בחודשים האחרונים כשהשוק עלה הוא התנהג בצורה מוזרה. כשיצאו ידיעות טובות המשקיעים התנחמו וכשיצאו ידיעות רעות אז אמרו שהכל מגולם כבר בשוק. מחיקות, אבטלה, בעיות בשוק הדיור - אמרו שהכל מגולם. זה היה מצב לא רציונאלי. כששוק מתייחס לכל ידיעה באופן חיובי אז זה לא טוב. אגב, גם ההיפך הוא הנכון: כאשר השוק מתייחס לכל ידיעה חיובית באופן שלילי סימן שאנו קרובים לתחתית".

בשבוע שעבר פרסם האסטרטג הראשי של בית ההשקעות רויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS) מה שכונה בתקשורת הבריטית "", תוך שהוא מזהיר ממפולת בשוקי המניות ונפילה של מדד ה-S&P500 ביותר מ-20%. שרביט עצמו מבהיר שמדובר בהערכה קיצונית למדי, אולם הוא עצמו מסרב להיכנס לספוקלציות הנוגעות לשיעור הירידות הצפוי בשווקים.

"קשה לומר כמה השוק צריך עוד לרדת כדי לומר שהוא זול", מציין שרביט. "צריך לחפש רציונאליות בשווקים, כלומר לראות שהשוק עולה בחדשות טובות ויורד בחדשות רעות וכמובן שתהיינה יותר חדשות טובות מרעות. זה מה שיאושש את השוק".

"המניות זולות"

אך בשוק ניתן לשמוע גם קולות אחרים. ערן כהן, ראש דסק חו"ל במגדל שוקי הון, מאמין כי הבעיה העיקרית כעת היא האינפלציה, ועד שזו לא תבוא על פתרונה השווקים יתקשו להתרומם. החדשות הטובות הן שהלחצים האינפלציוניים צפויים להתמתן עד סוף השנה.

"השווקים נסחרים במחירים נמוכים ואולי אפילו נמוכים מאוד", אומר כהן. "הרבה שנים המניות לא היו כה זולות אך יש לכך סיבה. המשקיעים מפחדים מהעלאת ריבית שיכולה לפגוע ברווחים במבט קדימה. המניות זולות אך הן יעלו רק שהאינפלציה תתחיל לרדת. לפי ההערכות הרווחות בשוק, האינפלציה תתחיל לרדת לקראת סוף השנה ולכן השווקים יגיבו לכך".

כהן מסביר שהגורם העיקרי לאינפלציה הוא הזינוק במחירי הסחורות, ולדעתו הדבר נובע מספוקלציות יותר מאשר הגיון כלכלי צרוף. "הסיבה העיקרית לאינפלציה היא הקנייה המאסיבית של סחורות שלדעתי יש בה אלמנטים בועתיים", אומר כהן. "קרנות הפנסיה האמריקניות נכנסו להשקעה לטווח ארוך בשוק הסחורות. זה הימור בעייתי בייחוד כשעושים זאת עם כספי פנסיה של אנשים. הגורם השני לאינפלציה הוא שהיואן (המטבע הסיני) מתחזק בעולם וסין מייצאת אינפלציה. עלויות הייצור שלה עולות אז היא מעמיסה אותן על המוצרים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.