ברננקי חוזר להתמקד באינפלציה: "העלייה בציפיות לאינפלציה בטווח הארוך צריכה להוות אות אזהרה"

בן ברננקי, יממה לאחר נאומו אתמול שעורר סערה רבה וגלי הדף בשוק הסחורות ובדולר חוזר היום ומספק התייחסות גם בנושא מחירי האנרגיה. ברננקי אומר בנאומו אותו נשא באוניברסיטת הארוורד שבקאמברידג', כי האינפלציה הכוללת הגיעה לרמה של 3.5% במהלך שלושת הרבעונים האחרונים, גבוהה משמעותית ממה שהיינו רוצים, אולם שיעורים כמעט דו-סיפרתיים הושגו בשנות ה-70 ושוב בשנות ה-80. מעבר לכך אומר ברננקי העלייה באינפציה היתה מתונה יותר כעת – עלייה של 1% בשנה החולפת בהשוואה ל-6% בשוק הנפט של שנת 1973.

"מהפרספקטיבה של המדיניות המונטרית, מה שחשוב יותר כדי לקבוע את האינפלציה היא הציפיות של העסקים והפרטים לעליות המחירים העתידיות, קרי הציפיות האינפלציוניות, במיוחד בטווח הארוך", מדגיש ברננקי.

"אם אנשים מצפים לעלייה זמנית באינפלציה ולא רואים שעלייה זו תשרור גם בטווח הארוך, כאשר הם מבצעים את התוכניות העתידיות שלהם בנוגע לשכר והמחירים, אז השוק שמייצרים מחירי האנרגיה ירגע במהירות", הוסיף יו"ר ה'פד'.

אינדיקטורים אחדים, מזכיר יו"ר הפד בעוד הוא מתייחס לאינפלציה של הטווח הארוך, עלו בחדות בחודשים האחרונים, זוהי דאגה משמעותית עבור הפדרל ריזרב, מוסיף נגי הבנק המרכזי האמריקני. אנחנו צריכים לעקוב אחר סציטואציה זו באדיקות.

החשש של ברננקי נובע ממה שמכונה בעגה הכלכלית "ציפיות רציונאליות" לאינפלציה. כאשר מתרחש שוק (shock) ביקוש או שוק היצע, הפרטים והגופים העסקיים חוששים משחיקה עתידית בשכר הריאלי ובערך הכסף. לפיכף המשק עלול להיכנס לסיחרור אינפלציוני כתגובה של הפרטים לציפייה שלהם לאינפלציה גבוהה בטווח הארוך. הפרטים ידרשו העלאות שכר, ושוב חוזר חלילה עליות השכר גוררות אחריהן עוד אינפלציה מאחר והן מעלות את הוצאות החברות ומחירי המוצרים.

הכלכלנים חוששים מסטגפלציה

ברננקי ניסה היום בנאומו לשפוך מעט יותר אור על ההשוואה הבלתי פוסקת בין המצב היום לזה של שנות ה-70, חשש שהביעו כלכלנים רבים בעקבות העלייה האחרונה במחירי הנפט. "הכלכלה שלנו התמודדה עד כה עם מחירי הנפט הנוכחיים די טוב," הוסיף ברננקי בנאומו היום באוניברסיטת הארוורד. זה הפך לטרנד בקרב הכלכלנים שמזהירים לגבי העלייה במחירי הנפט וטוענים שהיא עלולה להוביל לסטגפלציה של שנות ה-70, מצב בו הצמיחה האיטית פוגשת את עליות המחירים.

על אף הפסימיות ומגוון ההשוואות שעורכים הכלכלנים מציין ברננקי כי הדברים היום טובים הרבה יותר ממה שהיו אז. הנקודה המרכזית של ברננקי היא שמנהיגי המדיניות המוניטרית למדו מספר "שיעורים" מאז שנות ה-70, כאלה שלימדו אותם איך להתמודד עם הציפיות לאינפלציה ולדאוג שהיא לא תצא משליטה.

עקומת פיליפס והסטגפלציה של שנות ה-70

במהחלך שנות ה-70 בעקבות שוק היצע הנפט חוו הכלכלנים מצב שלא היה מוגדר עד כה בעגה הכלכלית. עלייה באינפלציה יחד עם האטה כלכלית, כלומר מצב שבו מקבלת עקומת פיליפס שיפוע חיובי. מנהיגי המדיניות המוניטרית לא ידעו כיצד להתמודד עם המצב החדש באותה התקופה דבר שיצר חוסר יעילות זמנית של המערכת הכלכלית.

ברננקי למוד הנסיון ואחד המומחים בעולם לנושא האינפלציה והמיתונים השונים, בא בעצם להראות שיש מי שעומד על המשמר ויודע את ההשלכות הכלכליות של המאורעות הכלכליים שקרו במאה האחרונה.

בתמונה הבאה ניתן לראות את מצב עקומת פיליפס שמגדירה את הקשר בין אבטלה לאינפלציה טרם זעזועי ההיצע של שנות ה-70. בשנות ה-70 התסמן שינוי שהתברר מאוחר יותר כזמני, בו קיבלה עקומת פיליפס שיפוע חיובי, להלן מצב סטגפלציוני. כלכלנים רבים הביעו חשש באחרונה שזהו המצב גם כעת.

מהלכי ה'פד' - עניין של השפעה בפיגור

מאחר והמדיניות המוניטרית לא משפיעה על הכלכלה והאינפלציה באופן מיידי, ה'פד' לא יכול להילחם בעליית מחירי הנפט החדה. יחד עם זאת, מאז הסערה בשנות ה-70, ה'פד' מאוד מחויב להיחלם באינפלציה אומר ברננקי במיוחד זאת של הטווח הארוך.

הגורם החשוב יותר הוא מידת ההתאמה של הציפיות האינפלציוניות, כאשר אלה מתאימות את עצמן באיטיות יותר לשינויים באינפלציה. לפיכך חלק מהכלכלנים טוענים שעקומת פיליפס כפי שהוצגה לעיל תמיד מתקיימת בטווח הארוך בשל מידת ההתאמה של הציפיות לאינפלציה.