ברננקי חוזר להתמקד באינפלציה: "העלייה בציפיות לאינפלציה בטווח הארוך צריכה להוות אות אזהרה"
בן ברננקי, יממה לאחר נאומו אתמול שעורר סערה רבה וגלי הדף בשוק הסחורות ובדולר חוזר היום ומספק התייחסות גם בנושא מחירי האנרגיה. ברננקי אומר בנאומו אותו נשא באוניברסיטת הארוורד שבקאמברידג', כי האינפלציה הכוללת הגיעה לרמה של 3.5% במהלך שלושת הרבעונים האחרונים, גבוהה משמעותית ממה שהיינו רוצים, אולם שיעורים כמעט דו-סיפרתיים הושגו בשנות ה-70 ושוב בשנות ה-80. מעבר לכך אומר ברננקי העלייה באינפציה היתה מתונה יותר כעת – עלייה של 1% בשנה החולפת בהשוואה ל-6% בשוק הנפט של שנת 1973.
"מהפרספקטיבה של המדיניות המונטרית, מה שחשוב יותר כדי לקבוע את האינפלציה היא הציפיות של העסקים והפרטים לעליות המחירים העתידיות, קרי הציפיות האינפלציוניות, במיוחד בטווח הארוך", מדגיש ברננקי.
"אם אנשים מצפים לעלייה זמנית באינפלציה ולא רואים שעלייה זו תשרור גם בטווח הארוך, כאשר הם מבצעים את התוכניות העתידיות שלהם בנוגע לשכר והמחירים, אז השוק שמייצרים מחירי האנרגיה ירגע במהירות", הוסיף יו"ר ה'פד'.
אינדיקטורים אחדים, מזכיר יו"ר הפד בעוד הוא מתייחס לאינפלציה של הטווח הארוך, עלו בחדות בחודשים האחרונים, זוהי דאגה משמעותית עבור הפדרל ריזרב, מוסיף נגי הבנק המרכזי האמריקני. אנחנו צריכים לעקוב אחר סציטואציה זו באדיקות.
החשש של ברננקי נובע ממה שמכונה בעגה הכלכלית "ציפיות רציונאליות" לאינפלציה. כאשר מתרחש שוק (shock) ביקוש או שוק היצע, הפרטים והגופים העסקיים חוששים משחיקה עתידית בשכר הריאלי ובערך הכסף. לפיכף המשק עלול להיכנס לסיחרור אינפלציוני כתגובה של הפרטים לציפייה שלהם לאינפלציה גבוהה בטווח הארוך. הפרטים ידרשו העלאות שכר, ושוב חוזר חלילה עליות השכר גוררות אחריהן עוד אינפלציה מאחר והן מעלות את הוצאות החברות ומחירי המוצרים.
הכלכלנים חוששים מסטגפלציה
ברננקי ניסה היום בנאומו לשפוך מעט יותר אור על ההשוואה הבלתי פוסקת בין המצב היום לזה של שנות ה-70, חשש שהביעו כלכלנים רבים בעקבות העלייה האחרונה במחירי הנפט. "הכלכלה שלנו התמודדה עד כה עם מחירי הנפט הנוכחיים די טוב," הוסיף ברננקי בנאומו היום באוניברסיטת הארוורד. זה הפך לטרנד בקרב הכלכלנים שמזהירים לגבי העלייה במחירי הנפט וטוענים שהיא עלולה להוביל לסטגפלציה של שנות ה-70, מצב בו הצמיחה האיטית פוגשת את עליות המחירים.
על אף הפסימיות ומגוון ההשוואות שעורכים הכלכלנים מציין ברננקי כי הדברים היום טובים הרבה יותר ממה שהיו אז. הנקודה המרכזית של ברננקי היא שמנהיגי המדיניות המוניטרית למדו מספר "שיעורים" מאז שנות ה-70, כאלה שלימדו אותם איך להתמודד עם הציפיות לאינפלציה ולדאוג שהיא לא תצא משליטה.
עקומת פיליפס והסטגפלציה של שנות ה-70
במהחלך שנות ה-70 בעקבות שוק היצע הנפט חוו הכלכלנים מצב שלא היה מוגדר עד כה בעגה הכלכלית. עלייה באינפלציה יחד עם האטה כלכלית, כלומר מצב שבו מקבלת עקומת פיליפס שיפוע חיובי. מנהיגי המדיניות המוניטרית לא ידעו כיצד להתמודד עם המצב החדש באותה התקופה דבר שיצר חוסר יעילות זמנית של המערכת הכלכלית.
ברננקי למוד הנסיון ואחד המומחים בעולם לנושא האינפלציה והמיתונים השונים, בא בעצם להראות שיש מי שעומד על המשמר ויודע את ההשלכות הכלכליות של המאורעות הכלכליים שקרו במאה האחרונה.
בתמונה הבאה ניתן לראות את מצב עקומת פיליפס שמגדירה את הקשר בין אבטלה לאינפלציה טרם זעזועי ההיצע של שנות ה-70. בשנות ה-70 התסמן שינוי שהתברר מאוחר יותר כזמני, בו קיבלה עקומת פיליפס שיפוע חיובי, להלן מצב סטגפלציוני. כלכלנים רבים הביעו חשש באחרונה שזהו המצב גם כעת.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.