עובדות וטענות:

הקטינה, הינה בתם של נתבעת 1 ואלמוני (להלן: הבעל). המשפחה הינה נוצרית. התובע הינו נוצרי קתולי נשוי, שניהל מערכת יחסים אינטימית ממושכת עם הנתבעת, בידיעת בעלה ובידיעת אשתו.

התובע הגיש תביעה לבדיקת אבהות על הקטינה. לטענתו, קיים יסוד סביר כי הוא אבי הקטינה בשל יחסים אינטימיים ממושכים שניהל עם האם. עוד הוסיף התובע, כי בינו לבין הקטינה קיים קשר יום-יומי, חם והרמוני, וכי הוא דואג לצרכיה מיום היוולדה. בהמשך, אף הגיש התובע בקשה מוסכמת לבדיקת רקמות.

פקידת הסעד נתנה שלושה תסקירים: בראשון נקבע, כי נראה שהרצון בבדיקת אבהות נובע משיקולים של ההורים ללא התחשבות בטובת הילדה ולכן, מבחינה מקצועית, נראה שאין מקום לביצועה. בתסקיר השני, התרשמה פקידת הסעד, כי שתי המשפחות עלולות להיפגע כתוצאה מבדיקת הרקמות ואף שהכוונה היא שלא לגלות המידע שיעלה בבדיקה, טיבו של המידע להיוודע וכי אם יתגלה כי התובע הוא אכן אביה של הקטינה, עלולות להיות לכך השפעות חברתיות משמעותיות על עתיד הקטינה. בתסקיר השלישי התייחסה פקידת הסעד לדין האישי. לדידה, מאחר ובכל מקרה הילדה מקבלת כיום התייחסות מספקת בבית שבו היא גרה, אין לערער את הקיים. אם משהו יקרה בעתיד ניתן תמיד לבחון מחדש את הסוגיה.

היועץ המשפטי לממשלה, הביע התנגדות לבקשה וביקש לאמץ את מסקנות פקידת הסעד. לדידו, שיקול טובת הקטינה הינו השיקול המכריע. מבחינת הקטינה, אין כל סיבה לעריכת הבדיקה, שאין כל כוונה ממילא לשתף אותה בתוצאותיה. הקטינה מקבלת כיום בכל מקרה התייחסות מספקת בבית ואין סיבה לערער את הקיים.

דיון משפטי:

כב' הש' א' אלון:

לענין בירור סוגית בדיקת הרקמות כבר נפסק, לא אחת, כי הוא מערב בתוכו אינטרסים שונים, המבוססים על זכויות יסוד וערכים חברתיים שחלקם אף סותרים זה את זה. בית המשפט נדרש לאזן כראוי בין אינטרס חקר האמת ואינטרס הציבור בכללותו וכן לבחון גבולות והיקף האוטונומיה ההורית מול טובת הקטינה ושמירה על זכויותיה ועל האינטרסים שלה.

כמו כן, לעיקרון טובת הילד מעמד בכורה ולצד עיקרון זה ישנם עקרונות וזכויות נוספים, שקיבלו ביטוי מפורש באמנה הבינלאומית לזכויות הילד כמערכת זכויות של הקטין. נקבע, כי כאשר מימוש זכויותיו של ילד עלול להביא לפגיעה בטובת הילד במובנה הרחב, יסוגו זכויות אלו מפני טובת הילד והאינטרסים המקדמים את טובתו.

לשאלה האם אם הקטין הייתה נשואה במהלך הורותו השלכה דומיננטית על הכרעת בית משפט, שכן למעמדה האישי של האם השלכות מרחיקות לכת לגבי הקטין. טובתו של קטין והיקף זכויותיו נבדלות מקטין שנולד לאם נשואה, ושלא במסגרת הנישואין, מקטין שנולד לאם שלא נישאה.

דת הקטין אף היא שיקול בעל משמעות. על מנת לשמור על התא המשפחתי המונוגמי, קבעו הדתות השונות סנקציות שיחולו על כל מי שפוגע בתא המשפחתי המונוגמי.

על פי דוקטרינת זכויות הילד, הילד הינו בעל זכויות עצמאיות, הוא זכאי לממש את זכויותיו ואין הוא מושא לזכויות של אחרים בלבד. סעיף 8 לאמנה קובע את זכותו של ילד לשמור על זהותו ואת חובתה של המדינה לסייע לילד לכונן מחדש את זהותו, מקום בו חלק ממרכיביה נשללו. פיתוח זהות אישית נחוץ לצורך התפתחות תקינה של ילד, והיא מהווה גם זכות בפני עצמה המבטאת את כבוד האדם.

הזכות ליציבות נובעת במישרין מהזכות להתפתחות ומהזכות לזהות- כדי לסייע לילד בגיבוש זהותו האישית יש לספק לו מסגרת חיים רציפה ויציבה ולמנוע את העברתו ממסגרת חיים אחת לאחרת. תוצאות בדיקת הרקמות צפויות להשפיע על זהותה האישית של הקטינה, על רציפות חייה, על מקום מגוריה ואף עלולה לפגוע בהתפתחותה הנאותה, דבר אשר ברור כי אינו עולה בקנה אחד עם טובתה.

עם כל ההבנה להכבדה הרגשית שמוטלת על ההורים ו/או על התובע, הקטינה אינה צריכה לשאת על גבה עומס נפשי רק בשביל צורכם של האחרים. בנוסף, בהתאם להשלכות הצפויות המרחיקות לכת של תוצאת הבדיקה על חיי הקטינה והפגיעה בקשריה ויחסיה עם דמויות משמעותיות בחייה, בהיותה כבת שנתיים וחצי, הרי שעפ"י תיאוריית ההתקשרות קשר זה חשוב להתפתחותה התקינה בעיקר בשנות החיים הראשונות, ושלומה הנפשי של הקטינה, המהווה חלק ממארג טובתה, מחייב דחיית התביעה.

הסכמת ההורים, ניתנה מתוך שיקולים קיצרי טווח ומתוך שבני הזוג חשים מחוייבות לתובע. שעה שנתונים ההורים ללחצים כלכליים ולתמיכה מסיבית של התובע בהם, הם מתקשים שלא לרצותו ובשל כך אין הסכמתם מושכלת ושקולה וממילא, כאשר מתנגשות זכויות ההורים עם אלה של הילד, יש לתת בכורה לזכויות הילד וזאת כביטוי לעליונותו של עקרון טובת הילד.

זכותה של הקטינה היא להתחקות אחר עברה וכן זכותה שלא להתחקות אחר עברה, זכותה היא שלא ימסרו לאדם כלשהו פרטים הנוגעים אליה, קרוב ככל שיהיה - זכותה היא, ולא זכות הוריה. לכשתגיע הקטינה לבגרות ותתחקה, אם וכאשר, אחר עברה, ניתן יהיה לבחון סוגיה זו פעם נוספת.

פקידת הסעד הינה בעלת היכולת לבחון את טובת הקטינה בעין מקצועית, היא בעלת הכלים, הניסיון והמומחיות המקצועית. עמדתה, הפכה את "טובת הילד" ממושג ערטילאי, לבעל ממשות ותוכן קונקרטי.

מבחינת הקטינה היא יודעת מי אביה וגדלה עמו. הקטינה אינה זקוקה לכל הוכחה. צרכיה וזכויותיה מוגשמים. הקטינה הינה בעלת זכויות נפרדות מהוריה, היא זו הזכאית לממשן ואין היא מושא לזכויות של אחרים בלבד. אין ספק כי זכותה של הקטינה לדעת בוודאות מיהו אביה אך זכות זו אינה עקרון על, אלא רק אחת ממכלול הזכויות והאינטרסים שיש להביאן בחשבון.

מתוך מדיניות משפטית רצויה, יש לעשות שימוש זהיר ומושכל בבדיקות לסיווג רקמות לקטינה שנולדה לאם נשואה רק במקרים שבית המשפט ישתכנע, כי קיים צורך ממשי.