קריימר שורי על הבנקים: סיטי ובנק אוף אמריקה מועדפות - המשקיעים האגדיים כבר בפנים

קריימר הגיב בתוכניתו ברשת CNBC להערכות של דאגלס קאס כי סיטי עשויה לחמש את ערכה ב-3 שנים. קאס ציין: "היזדמנות של בפעם בדור במניות הפיננסים"
שהם לוי |

זה זמן רב שגורו ההשקעות ג'יימס קריימר היה דובי על סקטור הפיננסים, כעת הוא מעריך שהגיע הזמן לשנות את האסטרטגיה.

קריימר הגיב בתוכניתו "מאד מאני" להערכות של מייסד חברת ההשקעות Seabreeze Partners, דאגלס קאס, ענקית הפיננסים סיטיגרופ, עשויה לחמש את ערכה בתוך שלוש השנים הקרובות. קריימר הפך שורי מאוד על המניות: סיטיגרופ (סימול: C), בנק אוף אמריקה (סימול: BAC) ווולס פארגו (סימול: WFC) בה מחזיק גם המשקיע האגדי וורן באפט.

ישנה היזדמנות של פעם בדור לקנות את מניות הבנקים בארה"ב", אמר דאגלס קאס, במסגרת ראיון שהעניק.

למרות זאת, ג'יימס קריימר מסייג את המלצתו ומזכיר כי דברים רבים עדיין צריכים להסתדר. שוק המגורים חייב להתייצב, שוק התעסוקה צריך להפגין איתנות. כמו כן, ההנהלה בסיטיגרופ צריכה להיות טובה יותר כדי שהמניה באמת תוכל לבצע את המהלך שצופה קייס.

מרבית השווקים שורפים את כל הצילינדרים - למעט סקטור הפינסים. "כלומר אם הוא צודק (קריימר מתייחס לדבריו של קאס), אנחנו הולכים לראות מהלך עליות אלים".

משקיעים אגדיים בוול סטריט כבר החלו מאז תחילת השנה לאסוף כמויות של מניות בנקים, עליהם נמנים דוד דרמן ומרטין וויטמן. משקל מניות הפיננסים בתיק של דרמן הוא 26.4% והגבוה ביותר מכל הסקטורים. ברבעון האחרון המשיך דרמן להגדיל החזקותיו בסיטיגרופ. משקיע נוסף שמעניק משקל גדול לסקטור הפיננסים הוא מרטין וויטמן שביקר בישראל בחודש האחרון. משקל מניות הפיננסים בתיק של וויטמן הוא 37.7%.

למרות ההערכות השוריות של קריימר וחבריו, עדיין אנליסטית הבנקים הבכירה באופנהיימר, מרדית' וויטני שחזתה את המחיקות הגדולות בסיטי, טוענת שוב ושוב כי מניות הפיננסים יקרות. מרדית' גורסת מזה זמן רב כי הבעיות בכלכלה האמריקנית יימשכו ואיתן המצוקה של סקטור הפיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.