קריימר שורי על הבנקים: סיטי ובנק אוף אמריקה מועדפות - המשקיעים האגדיים כבר בפנים
זה זמן רב שגורו ההשקעות ג'יימס קריימר היה דובי על סקטור הפיננסים, כעת הוא מעריך שהגיע הזמן לשנות את האסטרטגיה.
קריימר הגיב בתוכניתו "מאד מאני" להערכות של מייסד חברת ההשקעות Seabreeze Partners, דאגלס קאס, ענקית הפיננסים סיטיגרופ, עשויה לחמש את ערכה בתוך שלוש השנים הקרובות. קריימר הפך שורי מאוד על המניות: סיטיגרופ (סימול: C), בנק אוף אמריקה (סימול: BAC) ווולס פארגו (סימול: WFC) בה מחזיק גם המשקיע האגדי וורן באפט.
ישנה היזדמנות של פעם בדור לקנות את מניות הבנקים בארה"ב", אמר דאגלס קאס, במסגרת ראיון שהעניק.
למרות זאת, ג'יימס קריימר מסייג את המלצתו ומזכיר כי דברים רבים עדיין צריכים להסתדר. שוק המגורים חייב להתייצב, שוק התעסוקה צריך להפגין איתנות. כמו כן, ההנהלה בסיטיגרופ צריכה להיות טובה יותר כדי שהמניה באמת תוכל לבצע את המהלך שצופה קייס.
מרבית השווקים שורפים את כל הצילינדרים - למעט סקטור הפינסים. "כלומר אם הוא צודק (קריימר מתייחס לדבריו של קאס), אנחנו הולכים לראות מהלך עליות אלים".
משקיעים אגדיים בוול סטריט כבר החלו מאז תחילת השנה לאסוף כמויות של מניות בנקים, עליהם נמנים דוד דרמן ומרטין וויטמן. משקל מניות הפיננסים בתיק של דרמן הוא 26.4% והגבוה ביותר מכל הסקטורים. ברבעון האחרון המשיך דרמן להגדיל החזקותיו בסיטיגרופ. משקיע נוסף שמעניק משקל גדול לסקטור הפיננסים הוא מרטין וויטמן שביקר בישראל בחודש האחרון. משקל מניות הפיננסים בתיק של וויטמן הוא 37.7%.
למרות ההערכות השוריות של קריימר וחבריו, עדיין אנליסטית הבנקים הבכירה באופנהיימר, מרדית' וויטני שחזתה את המחיקות הגדולות בסיטי, טוענת שוב ושוב כי מניות הפיננסים יקרות. מרדית' גורסת מזה זמן רב כי הבעיות בכלכלה האמריקנית יימשכו ואיתן המצוקה של סקטור הפיננסים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
