קריימר שורי על הבנקים: סיטי ובנק אוף אמריקה מועדפות - המשקיעים האגדיים כבר בפנים
זה זמן רב שגורו ההשקעות ג'יימס קריימר היה דובי על סקטור הפיננסים, כעת הוא מעריך שהגיע הזמן לשנות את האסטרטגיה.
קריימר הגיב בתוכניתו "מאד מאני" להערכות של מייסד חברת ההשקעות Seabreeze Partners, דאגלס קאס, ענקית הפיננסים סיטיגרופ, עשויה לחמש את ערכה בתוך שלוש השנים הקרובות. קריימר הפך שורי מאוד על המניות: סיטיגרופ (סימול: C), בנק אוף אמריקה (סימול: BAC) ווולס פארגו (סימול: WFC) בה מחזיק גם המשקיע האגדי וורן באפט.
ישנה היזדמנות של פעם בדור לקנות את מניות הבנקים בארה"ב", אמר דאגלס קאס, במסגרת ראיון שהעניק.
למרות זאת, ג'יימס קריימר מסייג את המלצתו ומזכיר כי דברים רבים עדיין צריכים להסתדר. שוק המגורים חייב להתייצב, שוק התעסוקה צריך להפגין איתנות. כמו כן, ההנהלה בסיטיגרופ צריכה להיות טובה יותר כדי שהמניה באמת תוכל לבצע את המהלך שצופה קייס.
מרבית השווקים שורפים את כל הצילינדרים - למעט סקטור הפינסים. "כלומר אם הוא צודק (קריימר מתייחס לדבריו של קאס), אנחנו הולכים לראות מהלך עליות אלים".
משקיעים אגדיים בוול סטריט כבר החלו מאז תחילת השנה לאסוף כמויות של מניות בנקים, עליהם נמנים דוד דרמן ומרטין וויטמן. משקל מניות הפיננסים בתיק של דרמן הוא 26.4% והגבוה ביותר מכל הסקטורים. ברבעון האחרון המשיך דרמן להגדיל החזקותיו בסיטיגרופ. משקיע נוסף שמעניק משקל גדול לסקטור הפיננסים הוא מרטין וויטמן שביקר בישראל בחודש האחרון. משקל מניות הפיננסים בתיק של וויטמן הוא 37.7%.
למרות ההערכות השוריות של קריימר וחבריו, עדיין אנליסטית הבנקים הבכירה באופנהיימר, מרדית' וויטני שחזתה את המחיקות הגדולות בסיטי, טוענת שוב ושוב כי מניות הפיננסים יקרות. מרדית' גורסת מזה זמן רב כי הבעיות בכלכלה האמריקנית יימשכו ואיתן המצוקה של סקטור הפיננסים.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
