ת"א בדרך לאזהרות רווח? שתי נקודות קריטיות
השבוע, בשקט תקשורתי כמעט מוחלט ומבלי שמישהו כמעט ישים לב, "זכינו" לאזהרת רווח ראשונה בבורסה בת"א: חברת אלספק, מניית יתר קטנה מאוד עם שווי שוק של כ-60 מיליון שקל וללא סחירות כמעט – כיאה למניית יתר, פרסמה ביום ראשון, יום לפני תום הרבעון הראשון, כי היא צפויה לסיים את הרבעון הראשון של 2008 עם ירידה חדה בהכנסותיה – לכ-9 מיליון שקל בלבד (לעומת 13.7 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2007, ו-15.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2007), וכן עם הפסד תפעולי כתוצאה מקיטון ההכנסות, עליית מחירי חומרי הגלם ומרכיב ההוצאות הקבועות של החברה. הירידה בהכנסות נובעת מירידה בהזמנות מלקוחות עיקריים של אלספק, דחייה ועיכוב של המזנות עקב ההאטה הכלכלית, ומן השחיקה החדה של הדולר – מטבע הייצוא העיקרי של החברה.
אלספק – למרות היותה סיפור מעניין כשלעצמו (טכנולוגיה ייחודית בתחום שיפור איכות החשמל, משבר עסקי בעקבות ירידה מתמשכת בהזמנות הלקוח המרכזי סימנס), היא לא העיקר: מבחינתנו, השאלה החשובה היא - האם יש כאן סנונית ראשונה לגל אזהרות רווח שיפרסמו חברות ישראליות ביחס לרבעון הראשון של השנה?
ראשית, למרבה האירוניה - דווקא חוסר השקיפות של החברות הישראליות פועל לטובתן: אין כמעט חברות הנסחרות בת"א אשר מספקות תחזית רבעוניות כלשהי, בוודאי שלא כמותית – היחידות שעושות כן הן החברות הדואליות אשר נסחרות בארה"ב. בנוסף, קשה לדבר על קונצנזוס כלשהו ביחס לתוצאות רבעוניות של מרבית החברות הנסחרות בת"א. לפיכך, ללא תחזיות מצד ההנהלה וקונצנזוס ציפיות מצד השוק – בשביל מה לפרסם אזהרת רווח בכלל?
ובכל זאת, אנו רואים יותר ויותר מגמה של חברות ישראליות – גם אלו ללא תחזיות רבעוניות מצד ההנהלה והאנליסטים, כן מפרסמות אזהרות רווח – בעיקר כשמדובר במעבר פתאומי להפסד רבעוני או ירידה חדה במכירות וברווח לעומת רבעון מקביל או קודם.
אז מהיכן יכולה להיפתח הרעה? להערכתנו, משני כיוונים מרכזיים אפשריים: בראש ובראשונה – חוזקת הדולר / חולשת השקל, ואינפלציה שמרימה את ראשה בדמות מדדי מחירים לצרכן גבוהים יחסית.
לגבי הדולר, הבעיה היא כי החלק הארי של הייצוא של החברות הישראליות הינו דולרי – לארה"ב או שהינו צמוד לדולר, בעוד שמרבית הוצאות שכר העבדה הינן שקליות כי בד"כ רוב העובדים הם בישראל. עובדה זו יצרה ויוצרת בעיה ענקית למרבית החברות התעשייתיות בישראל: ככל שהן גדולות וצומחות מהר יותר, הן אמנם נפגעות מאוד אך עדיין רחוקות ממעבר להפסד – דוגמאות טובות הן השחקניות הגדולות בתעשייה הביטחוניות, אלביט מערכות והתעשייה האווירית . הבעיה היותר גדולה היא אצל אותן יצואניות קטנות ובינוניות – שחלקן עלולות להיות קרובות מאוד לעבור להפסדים.
בעיה נוספת באשר לדולר, היא חברות ישראליות המחזיקות ביתרות מט"ח דולריות גבוהות – קחו למשל את כור, שמאוד חשופה לדולר ללא הגנות ביתרות שלה.
ולסיום – מדדי אינפלציה גבוהים משמעותם גידול בהוצאות המימון של חברות ישראליות, שעיקר המינוף שלהם הוא בחוב צמוד מדד. שימו לב שחלק גדול מאוד מן הגל הענק של הנפקות אג"ח של חברות מקומיות בשנים האחרונות הינו אג"ח צמוד מדד.
* הכותב הוא אנליסט בבית ההשקעות לידר שוקי הון.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
רשות המסים לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
