ת"א בדרך לאזהרות רווח? שתי נקודות קריטיות
השבוע, בשקט תקשורתי כמעט מוחלט ומבלי שמישהו כמעט ישים לב, "זכינו" לאזהרת רווח ראשונה בבורסה בת"א: חברת אלספק, מניית יתר קטנה מאוד עם שווי שוק של כ-60 מיליון שקל וללא סחירות כמעט – כיאה למניית יתר, פרסמה ביום ראשון, יום לפני תום הרבעון הראשון, כי היא צפויה לסיים את הרבעון הראשון של 2008 עם ירידה חדה בהכנסותיה – לכ-9 מיליון שקל בלבד (לעומת 13.7 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2007, ו-15.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2007), וכן עם הפסד תפעולי כתוצאה מקיטון ההכנסות, עליית מחירי חומרי הגלם ומרכיב ההוצאות הקבועות של החברה. הירידה בהכנסות נובעת מירידה בהזמנות מלקוחות עיקריים של אלספק, דחייה ועיכוב של המזנות עקב ההאטה הכלכלית, ומן השחיקה החדה של הדולר – מטבע הייצוא העיקרי של החברה.
אלספק – למרות היותה סיפור מעניין כשלעצמו (טכנולוגיה ייחודית בתחום שיפור איכות החשמל, משבר עסקי בעקבות ירידה מתמשכת בהזמנות הלקוח המרכזי סימנס), היא לא העיקר: מבחינתנו, השאלה החשובה היא - האם יש כאן סנונית ראשונה לגל אזהרות רווח שיפרסמו חברות ישראליות ביחס לרבעון הראשון של השנה?
ראשית, למרבה האירוניה - דווקא חוסר השקיפות של החברות הישראליות פועל לטובתן: אין כמעט חברות הנסחרות בת"א אשר מספקות תחזית רבעוניות כלשהי, בוודאי שלא כמותית – היחידות שעושות כן הן החברות הדואליות אשר נסחרות בארה"ב. בנוסף, קשה לדבר על קונצנזוס כלשהו ביחס לתוצאות רבעוניות של מרבית החברות הנסחרות בת"א. לפיכך, ללא תחזיות מצד ההנהלה וקונצנזוס ציפיות מצד השוק – בשביל מה לפרסם אזהרת רווח בכלל?
ובכל זאת, אנו רואים יותר ויותר מגמה של חברות ישראליות – גם אלו ללא תחזיות רבעוניות מצד ההנהלה והאנליסטים, כן מפרסמות אזהרות רווח – בעיקר כשמדובר במעבר פתאומי להפסד רבעוני או ירידה חדה במכירות וברווח לעומת רבעון מקביל או קודם.
אז מהיכן יכולה להיפתח הרעה? להערכתנו, משני כיוונים מרכזיים אפשריים: בראש ובראשונה – חוזקת הדולר / חולשת השקל, ואינפלציה שמרימה את ראשה בדמות מדדי מחירים לצרכן גבוהים יחסית.
לגבי הדולר, הבעיה היא כי החלק הארי של הייצוא של החברות הישראליות הינו דולרי – לארה"ב או שהינו צמוד לדולר, בעוד שמרבית הוצאות שכר העבדה הינן שקליות כי בד"כ רוב העובדים הם בישראל. עובדה זו יצרה ויוצרת בעיה ענקית למרבית החברות התעשייתיות בישראל: ככל שהן גדולות וצומחות מהר יותר, הן אמנם נפגעות מאוד אך עדיין רחוקות ממעבר להפסד – דוגמאות טובות הן השחקניות הגדולות בתעשייה הביטחוניות, אלביט מערכות והתעשייה האווירית . הבעיה היותר גדולה היא אצל אותן יצואניות קטנות ובינוניות – שחלקן עלולות להיות קרובות מאוד לעבור להפסדים.
בעיה נוספת באשר לדולר, היא חברות ישראליות המחזיקות ביתרות מט"ח דולריות גבוהות – קחו למשל את כור, שמאוד חשופה לדולר ללא הגנות ביתרות שלה.
ולסיום – מדדי אינפלציה גבוהים משמעותם גידול בהוצאות המימון של חברות ישראליות, שעיקר המינוף שלהם הוא בחוב צמוד מדד. שימו לב שחלק גדול מאוד מן הגל הענק של הנפקות אג"ח של חברות מקומיות בשנים האחרונות הינו אג"ח צמוד מדד.
* הכותב הוא אנליסט בבית ההשקעות לידר שוקי הון.
.jpg)
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות
מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי
בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על
הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית,
בעוד המדינה היא השותף הראשי.
מהו בעצם מס היסף?
מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).
איפה האבסורד?
עד
היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%