שנת שיא לבוני התיכון: הרווח התסכם ב-23.3 מיליון שקל
חברת הנדל"ן הציבורית בוני התיכון מדווחת על שנה של צמיחה גבוהה בהכנסותיה וברווחיה. החברה סיימה את שנת 2007 עם רווח נקי בסך של כ-23.3 מיליון שקל, לעומת רווח נקי בסך של כ-5.4 מיליון שקל בשנת 2006, גידול חד בשיעור של כ-328%. הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-60 מיליון שקל לעומת רווח גולמי של כ-27 מיליון שקל בשנת 2006. כמו כן, נרשמה עלייה בשיעור הרווח הגולמי משיעור של כ- 21% ב-2006 לשיעור רווח גולמי של 25% בשנת 2007.
יש לציין, כי הגידול ברווחיות נבע בעיקר מהצמיחה בהכנסות עליהן דיווחה בוני התיכון בסיכום שנת 2007. הכנסות החברה גדלו בכ-80% והסתכמו בסכום שיא של כ-240 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-133 מיליון שקל בשנת 2006.
הצמיחה בהכנסות החברה לשנת 2007 נבעה מגידול בשלושה פרמטרים מרכזיים. האחד, גידול בהיקף הפרויקטים העומדים בקריטריונים החשבונאיים של הכרה בהכנסה, סך יח"ד שההכנסה בגינן הוכרה במהלך שנת 2007 הסתכם ב-290 לעומת 173 יח"ד בשנת 2006. פרמטר נוסף הינו גידול במספר יחידות הדיור שנמכרו במהלך השנה.
סה"כ נמכרו 317 יחידות דיור בהיקף כספי של כ- 327 מיליון שקל, לעומת מכירה של כ- 178 יחידות דיור, בהיקף כספי של כ- 162 מיליון שקל, בשנת 2006. פרמטר שלישי ממנו נבעה הצמיחה בהכנסות החברה הינו גידול בהיקף הכספי הכולל של מכירות החברה הנובע מעליה במחיר המכירה הממוצע של כל יחידת דיור שנמכרה בשנת 2007 לעומת המחיר הממוצע בשנת 2006. מחירה הממוצע של יח"ד שנמכרה בשנת 2007 עמד על סך של כ-1 מיליון שקל לעומת מחיר ממוצע של כ-900 אלף שקל בשנת 2006.
יציין, כי הפרויקטים העיקריים שהניבו רווחיות לבוני התיכון במהלך שנת 2007 הינם פרויקט "שיא פארק" בבת-ים, פרויקט "מרינה אשדוד" ופרויקט "ראשון לציון הקטנה".
עמי פרץ, מנכ"ל בוני התיכון, אמר היום: "הדו"חות הכספיים לסיכום שנת 2007 מעידים, פעם נוספת, על האיכות הגבוהה של הפרויקטים בהם החברה מעורבת ועל יכולתה להפיק מפרויקטים אלו שיעורי רווחיות גבוהה. אנו מאמינים כי מגמת הביקושים לפרויקטים באזורים בהם פועלת החברה תימשך, ולכן מעריכים כי גם ברבעונים הבאים ניתן יהיה להכיר חשבונאית בהכנסות וברווחים משמעותיים נוספים מפרוייקטים אלה ומפרוייקטים רווחיים נוספים שעדיין לא הבשילו לכדי הכרה חשבונאית".
חברת בוני התיכון פעילה כיום בתחום הבנייה למגורים בארץ ובחו"ל. בחו"ל פועלת החברה ברומניה הונגריה ולאחרונה נכנסה לפעילות בפולין לאחר שחתמה על הסכם לרכישת קרקע בוורשה. הקרקע מיועדת לפרויקט מגורים ומסחר בהיקף כולל של כ-27 אלף מ"ר.
בתחום הבנייה למגורים בישראל מעורבת החברה בייזום תכנון ובניה של 1577 יח"ד בפרויקטים שונים ברחבי הארץ, ביניהם: "טופ התיכון" במתחם עיר ימים בנתניה, "נווה הוד" באור יהודה, "שיא פארק" בבת ים, "ראשון הקטנה" בראשון לציון, "טופ ויו" במודיעין, פרויקט מגורים אקולוגי בכפר סבא ופרויקטים נוספים. יש לציין כי לאחרונה זכתה החברה ב-5 מכרזים של מנהל מקרקעי ישראל להקמת כ- 400 יחידות דיור בהיקף מכירות כולל של כ-750 מיליון שקל, שניים ממתחמי הקרקע ממוקמים בתלפיות, ירושלים. המתחם השלישי הינו מגרש במתחם אגמים בנתניה ומיועד ל-99 יח"ד. כמו כן מעורבת החברה בייזום תכנון ובניה של כ- 198 יחידות נופש.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
