בפריזמה לא מאמינים שהורדת ריבית תעצור את השקל: המשקיעים הזרים פתחו בינואר פוזיציית לונג מאסיבית
בנק ישראל מתכנס ביומיים האחרונים לדון בהחלטת הריבית אותה יפרסם הערב (18:30), כאשר מרבית הכלכלנים בשוק קוראים להותרת הריבית ברמה של 4.25% אולם גורמים בבנק ישראל אותתו בימים האחרונים כי תיתכן הורדת ריבית של 0.25%. רפי גוזלן, מנהל מחלקת מאקרו ואסטרטגיה בבית ההשקעות פריזמה, טוען כי גם אם בנק ישראל יפחית את הריבית - אין ביכולתו לעצור את הידרדרות הדולר.
"פעילות חריגה בנגזרים היוותה גורם עיקרי לייסוף השקל בחודש ינואר", אומר גוזלן. "הכוונה של בנק ישראל להפחית את הריבית עשויה דווקא להוביל לייסוף בטווח הקצר". גוזלן מדגיש את המשך זרם ההשקעות הזרים לתוך ישראל (שהגיע להיקף של 800 מיליון דולר בינואר), וכן את פתיחת פוזיציית "לונג" מאסיבית בהיקף של כ-2 מיליארד דולר על ידי משקיעים זרים באמצעות מכשירים נגזרים בחודש החולף.
גוזלן מזכיר למשקיעים את הניסיון האחרון של בנק ישראל לעצור את הידרדרות הדולר. ניסיון זה התרחש בחודשים הראשונים של 2007, אז חתך הנגיד סטנלי פישר את הריבית ל-3.5% והדולר אכן טיפס ל-4.3 שקלים. אולם כיום התמונה שונה, וגוזלן מדגיש את האינפלציה הגבוהה במשק המאיימת על יציבות המחירים.
"נראה כי בנק ישראל עומד לבצע הפחתת ריבית ולמעשה להיגרר לאותה תבנית פעולה שהכשילה אותו בשנה שעברה", אומר גוזלן. "אם ב-2007 עוד ניתן היה לתמוך בכך בסביבת אינפלציה נמוכה ואף שלילית, כיום מאופיינת האינפלציה בשיעורים גבוהים יותר והחשש מפני פגיעה בפעילות הריאלית הוא שמנחה את בנק ישראל למרות שטרם נראתה אינדיקציה לכך".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
