בפריזמה לא מאמינים שהורדת ריבית תעצור את השקל: המשקיעים הזרים פתחו בינואר פוזיציית לונג מאסיבית
בנק ישראל מתכנס ביומיים האחרונים לדון בהחלטת הריבית אותה יפרסם הערב (18:30), כאשר מרבית הכלכלנים בשוק קוראים להותרת הריבית ברמה של 4.25% אולם גורמים בבנק ישראל אותתו בימים האחרונים כי תיתכן הורדת ריבית של 0.25%. רפי גוזלן, מנהל מחלקת מאקרו ואסטרטגיה בבית ההשקעות פריזמה, טוען כי גם אם בנק ישראל יפחית את הריבית - אין ביכולתו לעצור את הידרדרות הדולר.
"פעילות חריגה בנגזרים היוותה גורם עיקרי לייסוף השקל בחודש ינואר", אומר גוזלן. "הכוונה של בנק ישראל להפחית את הריבית עשויה דווקא להוביל לייסוף בטווח הקצר". גוזלן מדגיש את המשך זרם ההשקעות הזרים לתוך ישראל (שהגיע להיקף של 800 מיליון דולר בינואר), וכן את פתיחת פוזיציית "לונג" מאסיבית בהיקף של כ-2 מיליארד דולר על ידי משקיעים זרים באמצעות מכשירים נגזרים בחודש החולף.
גוזלן מזכיר למשקיעים את הניסיון האחרון של בנק ישראל לעצור את הידרדרות הדולר. ניסיון זה התרחש בחודשים הראשונים של 2007, אז חתך הנגיד סטנלי פישר את הריבית ל-3.5% והדולר אכן טיפס ל-4.3 שקלים. אולם כיום התמונה שונה, וגוזלן מדגיש את האינפלציה הגבוהה במשק המאיימת על יציבות המחירים.
"נראה כי בנק ישראל עומד לבצע הפחתת ריבית ולמעשה להיגרר לאותה תבנית פעולה שהכשילה אותו בשנה שעברה", אומר גוזלן. "אם ב-2007 עוד ניתן היה לתמוך בכך בסביבת אינפלציה נמוכה ואף שלילית, כיום מאופיינת האינפלציה בשיעורים גבוהים יותר והחשש מפני פגיעה בפעילות הריאלית הוא שמנחה את בנק ישראל למרות שטרם נראתה אינדיקציה לכך".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.37% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
