בפריזמה לא מאמינים שהורדת ריבית תעצור את השקל: המשקיעים הזרים פתחו בינואר פוזיציית לונג מאסיבית

רפי גוזלן, מנהל מחלקת מאקרו ואסטרטגיה: "בנק ישראל עומד להיגרר לאותה תבנית פעולה שהכשילה אותו בשנה שעברה"
עדי בן ישראל |

בנק ישראל מתכנס ביומיים האחרונים לדון בהחלטת הריבית אותה יפרסם הערב (18:30), כאשר מרבית הכלכלנים בשוק קוראים להותרת הריבית ברמה של 4.25% אולם גורמים בבנק ישראל אותתו בימים האחרונים כי תיתכן הורדת ריבית של 0.25%. רפי גוזלן, מנהל מחלקת מאקרו ואסטרטגיה בבית ההשקעות פריזמה, טוען כי גם אם בנק ישראל יפחית את הריבית - אין ביכולתו לעצור את הידרדרות הדולר.

"פעילות חריגה בנגזרים היוותה גורם עיקרי לייסוף השקל בחודש ינואר", אומר גוזלן. "הכוונה של בנק ישראל להפחית את הריבית עשויה דווקא להוביל לייסוף בטווח הקצר". גוזלן מדגיש את המשך זרם ההשקעות הזרים לתוך ישראל (שהגיע להיקף של 800 מיליון דולר בינואר), וכן את פתיחת פוזיציית "לונג" מאסיבית בהיקף של כ-2 מיליארד דולר על ידי משקיעים זרים באמצעות מכשירים נגזרים בחודש החולף.

גוזלן מזכיר למשקיעים את הניסיון האחרון של בנק ישראל לעצור את הידרדרות הדולר. ניסיון זה התרחש בחודשים הראשונים של 2007, אז חתך הנגיד סטנלי פישר את הריבית ל-3.5% והדולר אכן טיפס ל-4.3 שקלים. אולם כיום התמונה שונה, וגוזלן מדגיש את האינפלציה הגבוהה במשק המאיימת על יציבות המחירים.

"נראה כי בנק ישראל עומד לבצע הפחתת ריבית ולמעשה להיגרר לאותה תבנית פעולה שהכשילה אותו בשנה שעברה", אומר גוזלן. "אם ב-2007 עוד ניתן היה לתמוך בכך בסביבת אינפלציה נמוכה ואף שלילית, כיום מאופיינת האינפלציה בשיעורים גבוהים יותר והחשש מפני פגיעה בפעילות הריאלית הוא שמנחה את בנק ישראל למרות שטרם נראתה אינדיקציה לכך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.