בפריזמה לא מאמינים שהורדת ריבית תעצור את השקל: המשקיעים הזרים פתחו בינואר פוזיציית לונג מאסיבית

רפי גוזלן, מנהל מחלקת מאקרו ואסטרטגיה: "בנק ישראל עומד להיגרר לאותה תבנית פעולה שהכשילה אותו בשנה שעברה"
עדי בן ישראל |

בנק ישראל מתכנס ביומיים האחרונים לדון בהחלטת הריבית אותה יפרסם הערב (18:30), כאשר מרבית הכלכלנים בשוק קוראים להותרת הריבית ברמה של 4.25% אולם גורמים בבנק ישראל אותתו בימים האחרונים כי תיתכן הורדת ריבית של 0.25%. רפי גוזלן, מנהל מחלקת מאקרו ואסטרטגיה בבית ההשקעות פריזמה, טוען כי גם אם בנק ישראל יפחית את הריבית - אין ביכולתו לעצור את הידרדרות הדולר.

"פעילות חריגה בנגזרים היוותה גורם עיקרי לייסוף השקל בחודש ינואר", אומר גוזלן. "הכוונה של בנק ישראל להפחית את הריבית עשויה דווקא להוביל לייסוף בטווח הקצר". גוזלן מדגיש את המשך זרם ההשקעות הזרים לתוך ישראל (שהגיע להיקף של 800 מיליון דולר בינואר), וכן את פתיחת פוזיציית "לונג" מאסיבית בהיקף של כ-2 מיליארד דולר על ידי משקיעים זרים באמצעות מכשירים נגזרים בחודש החולף.

גוזלן מזכיר למשקיעים את הניסיון האחרון של בנק ישראל לעצור את הידרדרות הדולר. ניסיון זה התרחש בחודשים הראשונים של 2007, אז חתך הנגיד סטנלי פישר את הריבית ל-3.5% והדולר אכן טיפס ל-4.3 שקלים. אולם כיום התמונה שונה, וגוזלן מדגיש את האינפלציה הגבוהה במשק המאיימת על יציבות המחירים.

"נראה כי בנק ישראל עומד לבצע הפחתת ריבית ולמעשה להיגרר לאותה תבנית פעולה שהכשילה אותו בשנה שעברה", אומר גוזלן. "אם ב-2007 עוד ניתן היה לתמוך בכך בסביבת אינפלציה נמוכה ואף שלילית, כיום מאופיינת האינפלציה בשיעורים גבוהים יותר והחשש מפני פגיעה בפעילות הריאלית הוא שמנחה את בנק ישראל למרות שטרם נראתה אינדיקציה לכך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.