אנליסטים לקראת דו"חות טבע: "קיימת סבירות גבוהה שנראה עדכון כלפי מעלה של התחזיות"

לימור גרובר מפסגות: "2009 נראית הרבה יותר מאתגרת". יואב בורגן מלידר: "קשה לתאר את גודל האכזבה במידה ולא נראה מחר תחזיות רב-שנתיות משודרגות"
ישראל הס |

חברת טבע תפרסם מחר בבוקר את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה. ענקית הגנריקה הישראלית תכנס מחר מסיבת עיתונאים בורסה בתל אביב לרגל פרסום הדו"חות.

לימור גרובר מפסגות-אופק מוסרת, כי "כיום אנו מעריכים שהחברה תוכל להציג ב-2008 הכנסות של 10.5 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.67 דולר, אם כי קיימת סבירות לא קטנה שההנחיות שטבע תספק ביום שלישי יהיו גבוהות מהערכותינו. שנת 2008 נראית די בטוחה, השאלה הגדולה היא האם טבע תספק אינדיקציה מסוימת לגבי 2009, אשר כרגע נראית מאתגרת יותר".

עוד מוסרת גרובר, כי "בהנחה שגם הפעם תספק טבע הנחיה מסוימת לשנתיים קדימה, כפי שנעשה עם פרסום תוצאות 2006, ניתן לצפות למידע מסוים לגבי שנת 2010. המלצתנו נותרת תשואת יתר במחיר יעד של 52 דולר".

יואב בורגן מלידר שוקי הון: "כל העיניים יהיו נשואות להתייחסות של הנהלת טבע לתחזיות הרב-שנתיות של החברה (2008, 2009, וייתכן אף 2010).

די ברור היום, כי התחזיות הרב-שנתיות של טבע, שסופקו עי" הנהלת החברה לפני שנה (בפברואר 2007 עם פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2006), הן שמרניות וכבר לא רלבנטיות. נזכיר, כי התחזיות היו כדלקמן: לשנת 2008 - הכנסות של מעל 10 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה הגבוה מ-2.5 דולר; ולשנת 2009 – שיפור במגמת הצמיחה אשר יבוא לידי ביטוי ב-EPS שיעבור את רמת ה-3 דולר למניה.

"קשה לתאר את גודל האכזבה שתיווצר, ואת השפעתה על מניית טבע, במידה ולא נראה מחר תחזיות רב-שנתיות משודרגות. מחיר היעד שלנו – 54 דולר, והמלצת הקנייה, נותרו בעינם. התחזיות שלנו לשנים 2007-2009 מצורפות למטה."

נועה וייסברג מאי.בי.איי מוסרת, כי "עיקר העניין סביב הדו"חות קשור לעדכון התחזיות ל-2008. שנת 2007 צפויה להיחתם כשנה טובה עבור טבע, בה היא התגברה על האתגר והציגה צמיחה, זאת לאחר ב-2006 הייתה שנה ייחודית בזכות מספר השקות בלעדיות של תרופות בלוקבסטר".

עוד אומרת וייסברג, כי "אנו מעריכים כי מכירות טבע ב-2008 יסתכמו ב-10.7 מיליארד דולר והרווח למניה יסתכם ב-2.82 דולר, זאת כאשר הנחיות החברה עומדות כעת על רווח למניה של 2.5 דולר בלבד (אנו מאמינים כי התחזית תעודכן)."

לסיכום מוסרת וייסברג, כי "הדו"חות צפויים להיות חזקים ואיתנים פיננסית וזאת בניגוד למצב בשווקים. טבע היא מניה דפנסיבית ופעילותה לא צפויה להיפגע מהאירועים בשוק ההון. גם מצב בו ארה"ב תיכנס למיתון, תחום הגנריקה צפוי להמשיך להיות חזק".

יסכה ארז מכלל פיננסים מסרת, כי "למרות העובדה כי טבע נהנתה ברבעון הקודם משארית הבלעדיות על הזוקור והזולופט, תציג טבע צמיחה של כ-8%ברבעון הזה וזאת בעיקר בשל זכות בלעדיות על הלוטרל, תחילת השקת הפרוטוניקס והמשך הצמיחה של הקופקסון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.