אנליסטים לקראת דו"חות טבע: "קיימת סבירות גבוהה שנראה עדכון כלפי מעלה של התחזיות"

לימור גרובר מפסגות: "2009 נראית הרבה יותר מאתגרת". יואב בורגן מלידר: "קשה לתאר את גודל האכזבה במידה ולא נראה מחר תחזיות רב-שנתיות משודרגות"
ישראל הס |

חברת טבע תפרסם מחר בבוקר את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה. ענקית הגנריקה הישראלית תכנס מחר מסיבת עיתונאים בורסה בתל אביב לרגל פרסום הדו"חות.

לימור גרובר מפסגות-אופק מוסרת, כי "כיום אנו מעריכים שהחברה תוכל להציג ב-2008 הכנסות של 10.5 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.67 דולר, אם כי קיימת סבירות לא קטנה שההנחיות שטבע תספק ביום שלישי יהיו גבוהות מהערכותינו. שנת 2008 נראית די בטוחה, השאלה הגדולה היא האם טבע תספק אינדיקציה מסוימת לגבי 2009, אשר כרגע נראית מאתגרת יותר".

עוד מוסרת גרובר, כי "בהנחה שגם הפעם תספק טבע הנחיה מסוימת לשנתיים קדימה, כפי שנעשה עם פרסום תוצאות 2006, ניתן לצפות למידע מסוים לגבי שנת 2010. המלצתנו נותרת תשואת יתר במחיר יעד של 52 דולר".

יואב בורגן מלידר שוקי הון: "כל העיניים יהיו נשואות להתייחסות של הנהלת טבע לתחזיות הרב-שנתיות של החברה (2008, 2009, וייתכן אף 2010).

די ברור היום, כי התחזיות הרב-שנתיות של טבע, שסופקו עי" הנהלת החברה לפני שנה (בפברואר 2007 עם פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2006), הן שמרניות וכבר לא רלבנטיות. נזכיר, כי התחזיות היו כדלקמן: לשנת 2008 - הכנסות של מעל 10 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה הגבוה מ-2.5 דולר; ולשנת 2009 – שיפור במגמת הצמיחה אשר יבוא לידי ביטוי ב-EPS שיעבור את רמת ה-3 דולר למניה.

"קשה לתאר את גודל האכזבה שתיווצר, ואת השפעתה על מניית טבע, במידה ולא נראה מחר תחזיות רב-שנתיות משודרגות. מחיר היעד שלנו – 54 דולר, והמלצת הקנייה, נותרו בעינם. התחזיות שלנו לשנים 2007-2009 מצורפות למטה."

נועה וייסברג מאי.בי.איי מוסרת, כי "עיקר העניין סביב הדו"חות קשור לעדכון התחזיות ל-2008. שנת 2007 צפויה להיחתם כשנה טובה עבור טבע, בה היא התגברה על האתגר והציגה צמיחה, זאת לאחר ב-2006 הייתה שנה ייחודית בזכות מספר השקות בלעדיות של תרופות בלוקבסטר".

עוד אומרת וייסברג, כי "אנו מעריכים כי מכירות טבע ב-2008 יסתכמו ב-10.7 מיליארד דולר והרווח למניה יסתכם ב-2.82 דולר, זאת כאשר הנחיות החברה עומדות כעת על רווח למניה של 2.5 דולר בלבד (אנו מאמינים כי התחזית תעודכן)."

לסיכום מוסרת וייסברג, כי "הדו"חות צפויים להיות חזקים ואיתנים פיננסית וזאת בניגוד למצב בשווקים. טבע היא מניה דפנסיבית ופעילותה לא צפויה להיפגע מהאירועים בשוק ההון. גם מצב בו ארה"ב תיכנס למיתון, תחום הגנריקה צפוי להמשיך להיות חזק".

יסכה ארז מכלל פיננסים מסרת, כי "למרות העובדה כי טבע נהנתה ברבעון הקודם משארית הבלעדיות על הזוקור והזולופט, תציג טבע צמיחה של כ-8%ברבעון הזה וזאת בעיקר בשל זכות בלעדיות על הלוטרל, תחילת השקת הפרוטוניקס והמשך הצמיחה של הקופקסון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".