אנליסטים לקראת דו"חות טבע: "קיימת סבירות גבוהה שנראה עדכון כלפי מעלה של התחזיות"
חברת טבע תפרסם מחר בבוקר את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה. ענקית הגנריקה הישראלית תכנס מחר מסיבת עיתונאים בורסה בתל אביב לרגל פרסום הדו"חות.
לימור גרובר מפסגות-אופק מוסרת, כי "כיום אנו מעריכים שהחברה תוכל להציג ב-2008 הכנסות של 10.5 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.67 דולר, אם כי קיימת סבירות לא קטנה שההנחיות שטבע תספק ביום שלישי יהיו גבוהות מהערכותינו. שנת 2008 נראית די בטוחה, השאלה הגדולה היא האם טבע תספק אינדיקציה מסוימת לגבי 2009, אשר כרגע נראית מאתגרת יותר".
עוד מוסרת גרובר, כי "בהנחה שגם הפעם תספק טבע הנחיה מסוימת לשנתיים קדימה, כפי שנעשה עם פרסום תוצאות 2006, ניתן לצפות למידע מסוים לגבי שנת 2010. המלצתנו נותרת תשואת יתר במחיר יעד של 52 דולר".
יואב בורגן מלידר שוקי הון: "כל העיניים יהיו נשואות להתייחסות של הנהלת טבע לתחזיות הרב-שנתיות של החברה (2008, 2009, וייתכן אף 2010).
די ברור היום, כי התחזיות הרב-שנתיות של טבע, שסופקו עי" הנהלת החברה לפני שנה (בפברואר 2007 עם פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2006), הן שמרניות וכבר לא רלבנטיות. נזכיר, כי התחזיות היו כדלקמן: לשנת 2008 - הכנסות של מעל 10 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה הגבוה מ-2.5 דולר; ולשנת 2009 – שיפור במגמת הצמיחה אשר יבוא לידי ביטוי ב-EPS שיעבור את רמת ה-3 דולר למניה.
"קשה לתאר את גודל האכזבה שתיווצר, ואת השפעתה על מניית טבע, במידה ולא נראה מחר תחזיות רב-שנתיות משודרגות. מחיר היעד שלנו – 54 דולר, והמלצת הקנייה, נותרו בעינם. התחזיות שלנו לשנים 2007-2009 מצורפות למטה."
נועה וייסברג מאי.בי.איי מוסרת, כי "עיקר העניין סביב הדו"חות קשור לעדכון התחזיות ל-2008. שנת 2007 צפויה להיחתם כשנה טובה עבור טבע, בה היא התגברה על האתגר והציגה צמיחה, זאת לאחר ב-2006 הייתה שנה ייחודית בזכות מספר השקות בלעדיות של תרופות בלוקבסטר".
עוד אומרת וייסברג, כי "אנו מעריכים כי מכירות טבע ב-2008 יסתכמו ב-10.7 מיליארד דולר והרווח למניה יסתכם ב-2.82 דולר, זאת כאשר הנחיות החברה עומדות כעת על רווח למניה של 2.5 דולר בלבד (אנו מאמינים כי התחזית תעודכן)."
לסיכום מוסרת וייסברג, כי "הדו"חות צפויים להיות חזקים ואיתנים פיננסית וזאת בניגוד למצב בשווקים. טבע היא מניה דפנסיבית ופעילותה לא צפויה להיפגע מהאירועים בשוק ההון. גם מצב בו ארה"ב תיכנס למיתון, תחום הגנריקה צפוי להמשיך להיות חזק".
יסכה ארז מכלל פיננסים מסרת, כי "למרות העובדה כי טבע נהנתה ברבעון הקודם משארית הבלעדיות על הזוקור והזולופט, תציג טבע צמיחה של כ-8%ברבעון הזה וזאת בעיקר בשל זכות בלעדיות על הלוטרל, תחילת השקת הפרוטוניקס והמשך הצמיחה של הקופקסון".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
